מוות בשחקים הוא עניין של זמן,

מוות בשחקים הוא עניין של זמן,

בתאריך 4.3.2007 סביב השעה 13:30 בגובה מעט יותר מנמוך, שנראה מתחנת דלק הסיירים ביציאה מחלון, כמעל אזור שמזרחית לאזור. (כלומר צפונה מנקודת הראיה) - שני מטוסי נוסעים במסלול התנגשות, או כמו שניתן להבין שניהם מקבלים נתיב אוירי אחד, כשמרחק המינימלי הוא מטרים ספורים לפחות לשני הדעות שהיו באוטו שממנו ראינו את הכמעט התנגשות. למטוס אחד נדרש תמרון התחמקות של הרגע האחרון. החסרנו פעימה והתחלנו לדבר על ישראל ועל לבנון. חבל שהייתי בהלם שמנע ממני להוציא פלאפון ולצלם. מה שניתן לעשות הוא לבקש, מכוח חוק חופש המידע ואולי גם מכוח עקרון יסודי שאמור להבטיח שקיפות מידע בעל חשיבות ציבורית - את וידאו המק"ם של מגדל הפיקוח ואף את ההקלטה של קשר הרדיו, בין המגדל למטוסים. יש טכניקות שיכולות גם להדמות את הכמעט התנגשות הזאת בצורה גראפית עם סמולציית מטוסים אמיתית יחד עם מרחקים מדוייקים. אנשים צריכים להזדעזע במדינה הזאת כדי שלא נאבד חיים. אני רוצה שיהיה ברור - מהנקודה שבה צפיתי, רק פעולה ברגע האחרון, הממש אחרון, של הטייס שקיבל את הנתיב התפוס, כנראה מנעה את האסון.. בכל מדינה שבה עוד לא כהו החושים לאבדן חיי אדם היו משביתים את שדה התעופה עד להבאת מיכשור מתאים לפחות. איזו זילות חיי אדם להשקיע בתרמינל מצועצע כשבפועל הדבר הכי חשוב שצריך לספק שדה תעופה נמצא ברמה כזאת נמוכה. או שפשוט צריך להתארגן ולהנפיק שוב את השקל הציוני כדי שיהיה כסף לא ממשלתי לדברים האמיתיים.
 
למעלה