MissUnKnown
New member
מווווווו
עוד לא בדיוק כתבתי הודעה על הביקור שהיה לי בארץ... לקח לי זמן לחשוב על הכול וחרא כזה.... בתכלס הארץ לא השתנתה, הכול אותו הדבר. תל אביב ברובה אותו הדבר. יש כמה חנויות חדשות וכאלה אבל זה לא ממש עקרוני. אני נורא נהנתי להיות שבו בתל אביב וללכת שם מרחוב לרחוב עד שאי שאפשר ללכת. ולראות את המשפחה היה ממש טוב. כול כך התגעגעתי למשפחה שלי...אבל מצד שני אני הייתי היחידה מכול המשפחה שלי שטסה אז היה עלי המון לחץ מכולם וציפיות. ולראות את החברים הקרובים שלי היה ממש טוב... זה כאילו שלא עזבתי, חזרנו לשיגרה הרגליה שהייתה לנו כשהייתי בארץ. אבל ברגע שנכנסתי לביתספר שלי... הרגשתי את ההבדל. אני והשכבה שלי כבר לא באותו ראש, כולם יותר צבעוים, לא אמיתים. היה לי מוזר לראות את זה מהצד... וסתם לא להיות שייכת להם יותר. זה בעצם גרם לי לתהות עד כמה אני השתנתי...שנה וחצי הזאת... ושהששכבה שלי בארץ היא כבר לא שכבה שלי. אלה סתם אנשים שלמדתי איתם בארץ וזהו. הכרתי אותם פעם... אבל האני שהם אולי זוכרים זה לא אני. אם הייתי צריכה לסכם את הביוקר שלי הייתי אומרת שזה היה שונה ממה שציפית לו.
עוד לא בדיוק כתבתי הודעה על הביקור שהיה לי בארץ... לקח לי זמן לחשוב על הכול וחרא כזה.... בתכלס הארץ לא השתנתה, הכול אותו הדבר. תל אביב ברובה אותו הדבר. יש כמה חנויות חדשות וכאלה אבל זה לא ממש עקרוני. אני נורא נהנתי להיות שבו בתל אביב וללכת שם מרחוב לרחוב עד שאי שאפשר ללכת. ולראות את המשפחה היה ממש טוב. כול כך התגעגעתי למשפחה שלי...אבל מצד שני אני הייתי היחידה מכול המשפחה שלי שטסה אז היה עלי המון לחץ מכולם וציפיות. ולראות את החברים הקרובים שלי היה ממש טוב... זה כאילו שלא עזבתי, חזרנו לשיגרה הרגליה שהייתה לנו כשהייתי בארץ. אבל ברגע שנכנסתי לביתספר שלי... הרגשתי את ההבדל. אני והשכבה שלי כבר לא באותו ראש, כולם יותר צבעוים, לא אמיתים. היה לי מוזר לראות את זה מהצד... וסתם לא להיות שייכת להם יותר. זה בעצם גרם לי לתהות עד כמה אני השתנתי...שנה וחצי הזאת... ושהששכבה שלי בארץ היא כבר לא שכבה שלי. אלה סתם אנשים שלמדתי איתם בארץ וזהו. הכרתי אותם פעם... אבל האני שהם אולי זוכרים זה לא אני. אם הייתי צריכה לסכם את הביוקר שלי הייתי אומרת שזה היה שונה ממה שציפית לו.