מודעות והחיים

neophile

New member
מודעות והחיים

נתחיל מזה שבמודעות אני מתייחס למצב או אופן גבוה יותר מאשר המחשבות והרגשות הרגילים שלנו ובטח שאני לא מתייחס ל"תודעה" כללית ואחידה .

מצב שאליו מגיעים באמצעות תרגול מדיטציה למשל ולמה אני אומר את זה? מפני שעצם התרגול , עצם ההקדשה של הזמן והפינוי של המחשבות והרגשות על מנת לחוות משהו שונה , משהו אחר זה מה שמאפשר את זה וזה אפילו בלי להתייחס לטיב התרגול עצמו מפני שמה שגורם לנו לרצות לשבת למדיטציה זה הפרי שלה שנמצא בנו כזרע והחיפוש שלנו אחר טכניקה או שיטה זה לחפש את המים שישקו את הזרע הזה .


אפשר להמשיך את המטאפורה הזאת ולטעון שזה לא מספיק רק להשקות את הזרע אלה גם צריך לדעת מה לקצץ ומה להשאיר וכו'

אבל נעזוב את המטאפורה הזאת ונגיע לנקודה .. נניח שהמודעות שלנו צמחה מעבר לניצן והתחילה להכות שורשים ולינוק את אור השמש - מה ההשפעה של זה עלינו בחזרה ?
כיצד זה משפיע על המחשבות והרגשות והתחושות ? על הבריאות ?

ורצוי גם לשאול שבמידה וההשפעות ידועות האם אפשר להתכוון אליהם ולנסות לטפח אותן או לפחות להתבונן בחסרונן ?
 
כן, אפשר לשאול.

וכן, עצם ההקדשה הזאת כבר מחוללת שינוי... ואכן מקורה בשינוי שהיא מחוללת.

ואם מישהו נוסף יצליח לקרוא את מה שכתבת, מלה מלה, כפי שכתבת את זה (ולא כפי שמתחשק לו לקרוא את זה) ולעקוב אחר אצבעך, כמו גם אחר הנוף עליו היא מצביעה, הוא ייצא נשכר כבר מעצם המאמץ הזה, אפילו בלי להתייחס לטיב התוכן עצמו (שאישית - אהבתי, אגב).
 

ינוקא1

New member
התשובה פשוטה מאוד - הרמוניה.

מודעות (אמיתית) מביאה יותר הרמוניה בחלקים התודעתיים שלך - האנרגטי , שכלי , רגשי , פיזי.

כמובן שהרמוניה זהו מושג יחסי , תמיד יש משהו הרמוני יותר או פחות בהשוואה למשהו אחר.

אך התכלית היא להיות הרמוני יותר ויותר.

שיהיה שלום בין כל ההפכים שנמצאים בך.

ההוויה עצמה היא שיא ההרמוניה - היא מכילה את הכל , ללא מקום וללא זמן.

מבחינה זו ניתן לומר כי המטרה היא להיות ההויה - כמה שאפשר.
 

lightflake

New member
חוסר מודעות = הזדהות

ההשפעה של המדיטציה או חקירה ("אור השמש" במטאפורה) זה ביטול הזדהויות או במילים אחרות הפיכה של חוסר מודעות (הזדהות) למודעות
 

neophile

New member
יש בזה משהו

אבל אתה מציג את זה במונחים אבסולוטים .

כשאני מצליח להשתחרר מהזדהות , משהו מתאפשר שלא היה אפשרי קודם לכן , הדוגמה הכי טובה ופראקטית אלו רגשות שליליים שלא יכולים להתקיים בלי הזדהות .
מספיק שנרכז את כל מאמצינו בזה כדי לחוות חופש אם כי חופש סובייקטיבי כמובן .

חוסר מודעות לא יכולה להפוך למודעות אף פעם , עדיף לומר שיחרור התנאים שמאפשרים חוסר מודעות , על מנת לחוות את המודעות החופשית .
 

lightflake

New member
במונחים אבסולוטים הכל זה תודעה

גם "חוסר מודעות" זה תודעה בצורה זמנית של חוסר מודעות
הכל זה משחק של צורות תודעה
ואתה צודק שזה מה שמאפשר הרבה חוויות שאחרת לא אפשריות
 

neophile

New member
אני לא מוצא את הגישה הזאת שימושית

המקובלים היהודים ערכו ניתוחים פילוסופים ואיזוטרים מאוד מורכבים והסבירו כייצד האינסוף הפך לסופי לכאורה (מבחינת הנבראים) , את כל הנושא של שבירת הכלים , הנפילה מגן עדן , שבירת הנשמות וכו'

אני לא חושב שיש קבוצה אחרת בעולם שעסקה בזה בצורה מפורטת כלכך ושהסבירה את ה"משחק" ככה .

אבל אני לא רואה את המעשיות בידע הזה , לפחות ככל שזה נוגע למודעות עצמית .
 

lightflake

New member
לא דיברנו כאן על פרקטיקה

פרקטיקה זה פרקטיקה, אבל יש גם משמעות לתיאוריה
משהו בך שומע את האמת ויודע שזו האמת
וזה מעורר את המשהו הזה להשתוקק אל עצמו
אני לא יודע איך זה עובד אבל ככה אני מסביר את זה
שאומרים לך שמה שאתה באמת זה אהבה טהורה, אושר טהור, אחדות הכל, כשאומרים לך שאין אני, שהאני אינו אמיתי, שהכל פה זה רק תודעה בצורות מתחלפות וכו... כל הדברים האלו הם כמו זרעים, אם הם נופלים על קרקע שמתאימה, שמוכנה, רטובה, הם יכולים לחולל פלאים ויש לא מעט סיפורים על אנשים ששמעו במקרה משהו כזה (לדוגמה הפטריארך השישי של הזן שאני תמיד שוכח את שמו) הוא שמע שני נזירים אומרים "כל צורה היא ריקות" והוא עזב את הכל והלך למנזר הוא הלך אחרי זה כי משהו בתוכו זיהה את האמת הזו
אז יש משמעות גם לדיבורים האלו
 
למעלה