מודדחום
מודדחום
שלום, קוראים לי ענבל ויש לי פוביה ממדחומים. אבל חכו רגע, יש לי הסבר לזה, או כמו שאני אומרת [בלי הקדמה, ובבצורה שגורמת לאנשים לפקפק בזה-]:``אני לא פסיכית!``. וסיפור שהיה כך היה: לפני כמה שנים, ברק לא הרגיש טוב. לקחנו אותו לווטרינר, הוא קיבל תרופה, ואמרו לנו למדוד לו חום מדי פעם. אבא שלי קנה לו מודדחום משלו, ואני כבר לא בטוחה אם הוא מדד לו בכלל חום בבית, אבל אני בטוחה שפעם אחת הוא השתמש במודד הנ``ל- אצל הווטרינר. כשאבא חזר עם ברק מד``ר לבנון [שזה השם של הווטרינר שהיה לנו לפני חמש שנים בערך, אבל אני לא יודעת מה השם של החדש], הוא הודיע לכולנו לא לגעת במודדחום של הכלב שהוא שם ב------. אף אחד לא יודע איפה זה------. בתקופה ההיא היו לנו הרבה מודדי חום, מאז חלקם נישברו, חלקם אבדו וחלקם הפסיקו לעבוד- היום יש לנו אחד. ההיסטוריה הארוכה של מודדי חום אצלנו בבית, גרמה לזה שלכל אחד יש תאוריה משלו לגבי איפה המקום האידיאלי למודד חום, וכמובן שכל אחד שם אותו איפה שהוא מוצא לנכון. ישנו הרעיון שהוא צריך להיות בארון זכוכית בסלון, שמה היו בעבר שני מודדי חום- ככה שהמהדרין גם יודעים להגיד באיזה מדף, ובאיזו קופסא הוא צריך להיות [כן, כן, אנשים אצלנו מעבירים את המודדחום המיסכן שלנו מקופסא לקופסא]. ישנה התאוריה שמודדי חום צריכים להיות בארון תרופות בחדר אמבטיה הגדול/הקטן בדלת השמאלית/האמצעית/הימנית. היו מקרים שמצאתי מודדי חום ישנים במגירה התחתונה והעליונה השמאליות מתחת לכיור בחדר אמבטיה הגדול. וישנו הרעיון השולט כיום, שעל מודד החום להיות במגירה הראשונה בחדר של ההורים שלי בין הסלסלות/ לפני הסלסלות/ בתוך סלסלה מספר אחד/מספר שתיים/מספר שלוש מצד ימין. באחד מן המקומות האלה כנראה מסתתר מודד החום של הכלב. אני לא מבדילה בין מודדי חום. אבא שלי אמר לי לפני כמה ימים שהמודד חום של הכלב היה ירוק- כן בטח! אני אף פעם לא ראיתי ירוק, בטח לא בבית שלי- כל הסיפור הזה נשמע לי אמין בדיוק כמו העובדה שהבננה לא רקובה ``זה דבש``.. ואני מאוד אוהבת את הכלב שלי, חברה שלי חוששת שאני אתחתן איתו או עם כלב אחר, אבל אני חייבת למתוח גבול במקום מסוים. זה שהוא משחרר מדי פעם את הדבר האדום שלו בלי התראה מוקדמת- אני מקבלת, את זה שהוא מלקק את עצמו וטועם פיפי של כלבים אחרים לפני שהוא מלקק אותי- אני גם מקבלת, וכשהוא לא מרגיש טוב אני מוכנה לקבל אפילו דברים יותר מגעילים---אבל לשים בפה שלי משהו שהיה לו בטוסיק, זה משהו שאני בשום אופן לא מוכנה לקבל!
מודדחום
שלום, קוראים לי ענבל ויש לי פוביה ממדחומים. אבל חכו רגע, יש לי הסבר לזה, או כמו שאני אומרת [בלי הקדמה, ובבצורה שגורמת לאנשים לפקפק בזה-]:``אני לא פסיכית!``. וסיפור שהיה כך היה: לפני כמה שנים, ברק לא הרגיש טוב. לקחנו אותו לווטרינר, הוא קיבל תרופה, ואמרו לנו למדוד לו חום מדי פעם. אבא שלי קנה לו מודדחום משלו, ואני כבר לא בטוחה אם הוא מדד לו בכלל חום בבית, אבל אני בטוחה שפעם אחת הוא השתמש במודד הנ``ל- אצל הווטרינר. כשאבא חזר עם ברק מד``ר לבנון [שזה השם של הווטרינר שהיה לנו לפני חמש שנים בערך, אבל אני לא יודעת מה השם של החדש], הוא הודיע לכולנו לא לגעת במודדחום של הכלב שהוא שם ב------. אף אחד לא יודע איפה זה------. בתקופה ההיא היו לנו הרבה מודדי חום, מאז חלקם נישברו, חלקם אבדו וחלקם הפסיקו לעבוד- היום יש לנו אחד. ההיסטוריה הארוכה של מודדי חום אצלנו בבית, גרמה לזה שלכל אחד יש תאוריה משלו לגבי איפה המקום האידיאלי למודד חום, וכמובן שכל אחד שם אותו איפה שהוא מוצא לנכון. ישנו הרעיון שהוא צריך להיות בארון זכוכית בסלון, שמה היו בעבר שני מודדי חום- ככה שהמהדרין גם יודעים להגיד באיזה מדף, ובאיזו קופסא הוא צריך להיות [כן, כן, אנשים אצלנו מעבירים את המודדחום המיסכן שלנו מקופסא לקופסא]. ישנה התאוריה שמודדי חום צריכים להיות בארון תרופות בחדר אמבטיה הגדול/הקטן בדלת השמאלית/האמצעית/הימנית. היו מקרים שמצאתי מודדי חום ישנים במגירה התחתונה והעליונה השמאליות מתחת לכיור בחדר אמבטיה הגדול. וישנו הרעיון השולט כיום, שעל מודד החום להיות במגירה הראשונה בחדר של ההורים שלי בין הסלסלות/ לפני הסלסלות/ בתוך סלסלה מספר אחד/מספר שתיים/מספר שלוש מצד ימין. באחד מן המקומות האלה כנראה מסתתר מודד החום של הכלב. אני לא מבדילה בין מודדי חום. אבא שלי אמר לי לפני כמה ימים שהמודד חום של הכלב היה ירוק- כן בטח! אני אף פעם לא ראיתי ירוק, בטח לא בבית שלי- כל הסיפור הזה נשמע לי אמין בדיוק כמו העובדה שהבננה לא רקובה ``זה דבש``.. ואני מאוד אוהבת את הכלב שלי, חברה שלי חוששת שאני אתחתן איתו או עם כלב אחר, אבל אני חייבת למתוח גבול במקום מסוים. זה שהוא משחרר מדי פעם את הדבר האדום שלו בלי התראה מוקדמת- אני מקבלת, את זה שהוא מלקק את עצמו וטועם פיפי של כלבים אחרים לפני שהוא מלקק אותי- אני גם מקבלת, וכשהוא לא מרגיש טוב אני מוכנה לקבל אפילו דברים יותר מגעילים---אבל לשים בפה שלי משהו שהיה לו בטוסיק, זה משהו שאני בשום אופן לא מוכנה לקבל!