מודאגת...

[hlmvll24]

מודאגת...

שלום לכולן.. אני אמא של שירה שנולדה בשבוע 25+2. היום עושים לה בדיקת עיניים ראשונה... הבנתי שזו בדיקה לא נעימה בכלל לקטנים..וכל כך כואב לי הלב כואב לי לראות אותה נלחצת מכל מגע הכי קטן... אני בחורה מאדדד חמה ומאדדד חשוב לי המגע, הליטוף והחום.. אני רואה איך היא נבהלת ובא לי פשוט לשבור לאחיות את הידיים (אבל אני מבינה שהן עושות עבודת קודש...) בקיצור..יש למישהי מה לספר לי על הבדיקות עיניים האלה? אין אפשרות לתת משהו להרגעה לפני?? פיצית קטנה שלי

 

[אחת ושניים]

אצלנו נתנו גלוקוז

להרגעה לפני בדיקות העיניים. אני מבינה את הרגשתך

אבל הבדיקה הכרחית כי אצל פגים שנולדו בשבוע כזה הסיכון להתפתחות מחלת ה-ROP גבוה ביותר.

 

[hlmvll24]

גלוקוז

הבנתי מהאחות שגם לנו יתנו גלוקוז/אטרופין... איך הקטן/ה שלך היו אחרי הבדיקה? לא נינוחים בטח, לא?

 

[הלאתשאלי]

מגע

אני הייתי מנסה לתת לה מגע וחום מצידי, שלא תחשוב שכל נגיעה פירושה סבל. הייתי מניחה כף יד במגע עמוק ולא מרפרף, מנסה לעטוף חלק גדול מהגוף הקטן שלה. היא אהבה את זה. בניגוד למגע מרפרף "נוגע ולא נוגע" שהיא לא אהבה. (איך ידעתי אם היא אהבה את זה? לפי המדדים...) פשוט עמדנו ככה כמה זמן שהצלחנו עם ידיים עליה שתרגיש אותנו. הרבה פעמים זה היה מצד בעלי בזמן שאני שאבתי... אני רק יכולה לעודד אותך שזה לא השפיע עליה, והיום היא מאד אוהבת חיבוקים, במיוחד "חיבוק קווצ'ה" חזק. הלילה ב-3:30 היא באה אלי "אמא אני רוצה חיבוק"...

 

[טחיא]

עשינו היום את הבדיקה החוזרת

בפגיה הרבה פעמים נותנים להם גלוקוזה המוצץ שהם יהיו יותר רגועים הבדיקה עצמה הער בקושי דקה באסה״ר מוציאים את ההורים מהחדר אבל ראיתי איך עושים היא בתכלס נראת יותר נורא ממה שהיא בפועל והיא בדיקה מאוד חשובה ( שתי הבנות אצלי עברו אותה פעמיים

 

[חמוטל26]

קודם כל תתחדשו על השם!

זאת באמת בדיקה לא נעימה, אבל היא ממש קצרה והיא ממש חשובה! גלוקוז באמת עוזר להירגע ואני בטוחה שהנוכחות שלך והחום והמגע שלכם עוזרים לה וימשיכו לעזור לה בהמשך! שיהיה המון בהצלחה!

 

[כרוביד]

מבינה אותך

הרי אחד הדברים הכי קשים בפגיה זה הבדיקות השונות. אני הקפדתי לא להסתכל לאיזור הבדיקה - אם החלפת עירוי, או זונדה או בדיקת דם או מה לא - הייתי מסתכלת לו בעיניים ומדברת שישמע שאמא פה והוא לא לבד בבדיקה הזאת. בבדיקת העיניים הסתכלתי הצידה אבל המשכתי לדבר או לשיר. בטח עכשיו אתם כבר אחרי - איך היה?

 

[אורטל OSE]

יקירה, זה מוכר ומובן

ובאמת בדיקה בלתי נסבלת. אבל- הנחמה היא שהיא די קצרה ואח"כ לא כואבת כלל. ומנסיון של אליענה- שעברה א הבדיקה אחת לשבועיים עד גיל 52 שבועות מתוקן!!! (אל תלחצי היא מאוד חריגה) אני מבטיחה לך אישית שהם ממש לא זוכרים. ממשיכים להתפלל לרפואת שירה בת הגר. תחזיקי מעמד.

 

[tamlav1]

אכן בדיקה נוראית.

תמשיכי לתת לה חום ומגע כדי להראות לה שהחיים הם לא רק סבל וכאב. אני ניסיתי בימים של הבדיקה הזו לתת לה קצת יותר. אין ספק שהם סובלים הרבה, אבל הם עוד קטנים ויהיו לך המון ימים לנחם אותה על זה. אני היום כל כך מפנקת את לילך (יותר מאשר את האחים שלה כשהיו בגילה) כפיצוי על הימים הקשים של הפגיה. זה תמיד עודד אותי שאני אוכל לפצות אותה על הסבל הזה וידעתי שאוכל לתת לה חיים טובים ומאושרים אח"כ.