המון ויסקי טוב
העיקר היה טעימת מורטלאך עם חברים טובים, שכללה 5 ויסקים בוגרים של מבקבקים עצמאיים. אין טעם לפרט את הבקבוקים המדוייקים, כי הם מחבית בודדת ולא זמינים יותר בכל מקרה.
ראינו שמורטלאך מזקקה מגוונת ונהדרת, עם ויסקים שנעו בין פירותיים ועדינים לשרי דומיננטי ובשרני. אבל כולם בעלי גוף מלא וטעם עשיר, מתקתקים ומתבגרים מצויין.
 
קצת יוצא דופן היה הויסקי הראשון בטעימה, מורטלאך 21 שנה של Gordon & Macphail, ביקבוק עצמאי אבל לא חבית בודדת וניתן להשיג. הוא היה העדין בטעימה, עם עץ ושרי סמויים למדי. הריח מתוק ומעט עשבוני, עם פירות מבושלים שונים. הטעם פירותי עם סוכריות גומי וצימוקים לבנים, ורק בפיניש מורגש עץ מתובל.
 
שימו לב שבימים אלה מגיעים לשוק בקבוקים רישמיים של מורטלאך, ״יוקרתיים״ בכאילו ויקרים באמת.
בעקבות זאת ההיצע של מבקבקים עצמאיים עלול להצטמצם, והמחירים יעלו. מי שחושק בבקבוק מורטלאך טוב, זאת אולי הדקה ה-90.
 
חוץ מזה טעמתי בנרומך בן 10 שנים שיצא השנה, איזה ויסקי. אלה היו כנראה 10 שנים ארוכות מהרגיל... מורכב להפליא, מתיקות עדינה של שילוב וניל, קוקוס, פירות יבשים ודבש. את כל אלה עוטף עשן נקי, שחזק מאשר בספיסייד רגילים אבל גם רחוק מאיילה. בדיוק לטעמי. זול וזמין בחו״ל, קנייה בטוחה.
 
בנוסף קילכומן אחד מחבית בורבון ואחד בפיניש PX, מרגישים שהויסקים מתחילים להתבגר ולהתפתח, עם פירותיות מתחזקת ומרקם חלק וסמיך. נמשיך לעקוב, אבל נראה מבטיח.
 
עוד היו מקאלן 18 שרי מבקבוק ישן, שלא קרוב למה שיש בגירסאות החדשות שלו (מעט ׳מלוכלך׳ יותר, פחות מתוק. אבל מרקם מופלא ומורכב), גלן קית׳ שרי פיניש משנת 95 (פירותי ומתוק, אבל רחוק מהאיכות של שנת 92), דאלמור בן 24 של Cadenheads, ללא טיפת צבע ובחוזק חבית (עשבוני, תפוזים), ומעט ארמניאק שאבו 20 שנה.
 
מקווה שהמגוון האדיר הזה הוא רק פתיחה לשנה הקרובה...