זה כל השוני
New member
מה שלמדתי היום
היום הבנתי שאנו בכלל לא מתאימים שאפילו הידידות בינינו הוא שיטחי בגלל שאני לא יודע לדבר על רגשותיי בגלל שאני לא יודע לבטא את עצמי בגלל שאני לא מתעניין בה אך כל אלו לא נכונים (או שמה האגו מדבר בשמי) את דברים אלו הוציאה אלי במקום (דבר שאני לא מייחל שיקרה למישהו) כל היום אני חושב לי מה לא בסדר איתי -בזה שאני לא יודע לבטא את עצמי במילים? ומה שאני מבין תוך כדי כתיבה זה שאני מבטא את עצמי בכתב (או שמה זה לא נכון) במשך כל הזמן מה שאמרה עלי היה לי המון בלגן בראשי ומחפש תשובות אך במקום לתת לה תשובות רק שתקתי (לפעמיים שתיקה היא התשובה המתאימה, כך אמר דלהיי למה) בזה שרק שתקתי רק עזרתי לה להוציא הכל עלי ואני רק מקבל את כל המהומלות ומפנים הכל בפנים או שמה שאני אכן מפחד מימנה מתגובתה ממשהו שאני אגיד? או שאני מפחד שמה שאגיד הוא לא נכון ? -מה שאני הבנתי היא רצתה שיהיה לנו גם שיחות נפש היא אפילו שאלה האם אני וחבריי הטוב ביותר מהגן משתפים הכל בינינו? אך טוענת שלא, שסתם אנו מדברים לנו ולא משתפים ברגשות אני חושב שהיא טעתה שאכן אנו משתפים ברגשות אך בדרכים אחרים נכון שלכל אחד יש את הדרך לבטא את עצמו? (או שזה שוב האגו שלי?) אך שאלתה גרמה לי נקודת מחשבה אחרת : אולי נכון שאני וחבריי לא משתפים בהכל וכל הסיפור אצלי הוא האגו וזה מה שיש אצלי או אצל כל הבנים (אך מי אני שאדבר בשם כל הבנים) לקבל מכה כזאת מימנה זה אכן קשה בשבילי אפילו אני מופתע שבזמן שאני כותב את ההודעה זאת היא מדברת איתי באי סי קיו על משחקים וכ"ו כאילו שום דבר לא קרה ושסתם הוציאה עלי את העצבים אך לא מבינה שלקחתי את זה ברצינות רבה כל הזמן אני שואל את עצמי במה אני לא בסדר? איך אני יכול לשפר את עצמי? למה לא עליתי על זה? כרגע אני רק מאוכזב מעצמי
היום הבנתי שאנו בכלל לא מתאימים שאפילו הידידות בינינו הוא שיטחי בגלל שאני לא יודע לדבר על רגשותיי בגלל שאני לא יודע לבטא את עצמי בגלל שאני לא מתעניין בה אך כל אלו לא נכונים (או שמה האגו מדבר בשמי) את דברים אלו הוציאה אלי במקום (דבר שאני לא מייחל שיקרה למישהו) כל היום אני חושב לי מה לא בסדר איתי -בזה שאני לא יודע לבטא את עצמי במילים? ומה שאני מבין תוך כדי כתיבה זה שאני מבטא את עצמי בכתב (או שמה זה לא נכון) במשך כל הזמן מה שאמרה עלי היה לי המון בלגן בראשי ומחפש תשובות אך במקום לתת לה תשובות רק שתקתי (לפעמיים שתיקה היא התשובה המתאימה, כך אמר דלהיי למה) בזה שרק שתקתי רק עזרתי לה להוציא הכל עלי ואני רק מקבל את כל המהומלות ומפנים הכל בפנים או שמה שאני אכן מפחד מימנה מתגובתה ממשהו שאני אגיד? או שאני מפחד שמה שאגיד הוא לא נכון ? -מה שאני הבנתי היא רצתה שיהיה לנו גם שיחות נפש היא אפילו שאלה האם אני וחבריי הטוב ביותר מהגן משתפים הכל בינינו? אך טוענת שלא, שסתם אנו מדברים לנו ולא משתפים ברגשות אני חושב שהיא טעתה שאכן אנו משתפים ברגשות אך בדרכים אחרים נכון שלכל אחד יש את הדרך לבטא את עצמו? (או שזה שוב האגו שלי?) אך שאלתה גרמה לי נקודת מחשבה אחרת : אולי נכון שאני וחבריי לא משתפים בהכל וכל הסיפור אצלי הוא האגו וזה מה שיש אצלי או אצל כל הבנים (אך מי אני שאדבר בשם כל הבנים) לקבל מכה כזאת מימנה זה אכן קשה בשבילי אפילו אני מופתע שבזמן שאני כותב את ההודעה זאת היא מדברת איתי באי סי קיו על משחקים וכ"ו כאילו שום דבר לא קרה ושסתם הוציאה עלי את העצבים אך לא מבינה שלקחתי את זה ברצינות רבה כל הזמן אני שואל את עצמי במה אני לא בסדר? איך אני יכול לשפר את עצמי? למה לא עליתי על זה? כרגע אני רק מאוכזב מעצמי