מה "שווה" חגורה

[ranil]

מה "שווה" חגורה

הי. ניסתי למצוא דרך להמחיש למי שאיננו עוסק באומנויות לחימה את המשמעות של החגורות כמצינות דרגה. עלתה בדעתי השוואה אפשרית לתארים אוניברסיטאים ולדרגות בצבא. ברור לי שלא מדובר בהשוואה רצינית, אלא רק באמצעי המחשה, אבל אשמח לשמוע מה דעתכם על ההשוואה הבאה: חגורה חומה = סג"מ / בוגר תיכון דאן 1 = סגן / BA דאן 2 = סרן / BA דאן 3 = רב-סרן / MA דאן 4 = סגן אלוף / MA דאן 5 = אלוף משנה / PhD דאן 6 = תת-אלוף / PhD דאן 7 ומעלה = אלוף / פרופסור שוב, ברו לי שזו משוואה גסה מאוד, ושאי אפשר באמת להשוות אומנויות לחימה לצבא ולאקדמיה, אבל נראה לי שהיא עוזרת קצת להבהיר את עניין הדרגות. מה דעתכם?

 

[מיתר נדיר]

תלוי מאד בנקודת השקפה.

אני למשל שמעתי (ואוהבת) את ההשוואה דאן 1 = ידיעת הא"ב = תחילת כיתה א´ חוץ מזה, לגבי הדרגות הצבאיות, מה עשית חוץ מלקבוע נקודת התייחסות (סג"מ = חגורה חומה) ולקדם את שתי המערכות באחד בכל שלב? איזה משמעות יש להקבלה של דאן 6 (דרגה מאד חשובה באומנויות לחימה = שיהאן) לתת-אלוף דווקא?? בקיצור, זה דוגמה טובה למי שבאמת אין לו מושג באומנויות לחימה, אבל לא תורמת הרבה למי שמכיר יותר משני אנשים בעלי דרגות שונות...

 

[ranil]

דרוג אקדמי להבהרת היקף הידע

כנראה שההשוואה לדרגות צבאיות באמת לא תורמת הרבה. להשוואה לדירוגים אקדמיים יש משמעות, לדעתי, בהבהרת היקף הידע של המדורג. כשמבקשים להבהיר את היקף הידע שנדרש לדרוג מסוים, למי שלא ממש מתמצא באומנויות לחימה, ניתן לעשות שימוש יעיל במשוואה דאן-1 = BA, או דאן-5 = PhD. המשוואה הזו עוזרת להבהיר את היקף הידע והמיומנות הנדרשת ממורה המחזיק בדרגה כלשהי. שוב כמובן שאנשים שונים, בשיטות שונות, יחזיקו באותה דרגה, אך ברמה שונה של ידע ויכולת – אך זה נכון גם כשמדובר באקדמיה.

 

[סלבו לוי]

הייתי משנה רק בקצת.

למישהו שאינו מבין באומנות לחימה, ההשוואה הזו לא כ"כ מדוייקת. אני הייתי משווה חגורה חומה לסמ"ר. ושודאן לסג"ם (זאת מתוך הסתכלות, שהמשמעות של דאן - דרגה, ושודאן מסמל את זה שהלמיד ראוי לדירוג, כלומר - שעכשיו הוא נכנס באיזה דלת מסוימת, או נחשף למשהו חדש יותר וגדול יותר).

 

[החתול.]

דרגה = ידע

אני מאד לא אוהב את ההשוואה של דרגות אומנויות לחימה לדרוג האקדמי. פשוט ההשוואה לא מבוססת, ואף יכול במקרים מסוימים, להאיר באור שלילי את המשוה ואת האומנות. בדרוג האקדמי, ללא הבדלי הדיסציפלינות השונות, אתה נדרש לרמת ידע מסוימת. אין PHD שידיעותיו הכלליות לא נבדקו, ונבחנו. הנו חייב ב"דיסרטצי- מחקר אקדמי עליו יבחן. אמן לחימה, תלוי (אנו יודעים זאת) מהיכן קיבל את דרגותיו, אין למעשה שום חוק או קריטריון לנושא הדרגות, ואם משהו ינסה להסביר כי דרגותיו כמו "דוקטור" אבל הוא אנאלפאבית, הרי הוא יראה כ"אידיוט גמור". אני נוהג להסביר כי החגורות הנם, דרוג מקצועי ככל שהוא גבוה יותר בעל הדרגה יודע יותר, וזהו. איני רואה חשיבות להסביר ל"חוצנים", למה התכוונו המשוררים. אני ממש לא אוהב את הכנסת שיטת מוכרי הפלאפל - מלך הפלאפל, מלך מלכי הפלאפל, הקיסר של הפלאפל וכו´ לבודו.

 

[שריר]

אני לא מבין ממש בדרגות צבאיות

אבל גם מיטר וגם מי שכתב את הדרגות צודק למי שלא מבין באומנויות לחימה צריך להשוות לו עם משהו שהוא מתקשר אבל למישהו שמבין יודע שמחגורה שחורה זה נהיה אפילו יותר מענין ושמגיעים לחגורה שחורה ממשיכים להתאמן

 

[ranil]

בקשה להצעה קונסטרוקטיבית

איך היית מסביר למי שמתעניין באומניות לחימה, אבל אל ממש מתמצא, את ההבדל והמשמעות של חומה / דאן-1 / דאן-6

 

[ZaZen]

דרגה

רק שודאן שנקרא הדרגה הראשונה נחשב לדרגה כל מה שקודם לו נחשב הכנה חדרגה

 

[TheWho]

הרבה פחות ממה שאתה חושב

זוהי השוואה לא פרופורציונלית, אין שום כלי בו ניתן ללמוד את הדרוג של כל בעל חגורה. כלומר, תלמיד חגורה ירוקה בשיטה אחת יכול להיות יריב שקול ואף עדיף על תלמיד אחר חגורה שחורה (ולא אינני חושב שאני מגזים בדוגמא). כמו כן, אל נישכח שהחגורות הם יותר תרבות מערבית, אני בהחלט לא בטוח שבמקור של השיטות התלמידים קיבלו חגורות בשיגדירו את מעמדם בבית הספר. הרי בסופו של דבר לוחם צריך להכיר את עצמו ולדעת שאין זה משנה איזו חגורה הוא לובש, מה שמשנה הוא עד כמה הוא מבין את הטכניקות שהוא מבצע ועד כמה הם נקיות. חגורה זה רק עוד פריט לבוש ולא יותר מזה, ומי שמנסה לראות בחגורה משהו מעבר מפסספס משהו לעניות דעתי.

 

[_alon_]

כקצין במיל´, בעל תואר ראשון, ובעל דרגה (אם כי נמוכה) באומנות לחימה, אין השוואה יעילה בין התחומים הנ"ל (כפי שלא משווים פרופסור לאל"מ). אם בכל זאת היינו מחויבים להשוות אזי הייתי משווה את הדרגות רבט, סמל לדרגות הנמוכות, סמ"ר לחומה ואת הדרגות השחורות לדרגות נגדים שונות (למה? מתוך מחשבה על מסלולי הנגדים והקצינים, ההתמחויות ועוד...) באשר להשוואה עם אנשי האקדמיה, תלמיד חדש בשניהם זהה. חגורה חומה זהו סטודנט שנה שלישית או שניה (תלוי המסלול הלימוד). חגורה שחורה היא השלב בוא דברים מתחברים ומקבלים משמעות שגדולה מהקורסים הבודדים, ומכאן הדלת רק נפתחה ללימודים נוספים, קורסים מתקדמים והמשך ההתמחות והרחבת הידע (תואר שני, שלישי...)

 

[שריר]

מה לומדים באומנויות אחרי שמגיעים

לשחורה באומנות שלי אני יודע פחות או יותר אבל מה לומדים בקראטה ברגע שמגיעים לשחורה במה מתחילים להתעמק במה באיקידו ובשאר האומנויות?

 

[סלבו לוי]

אותו דבר...

הדרגה, אמנם מייצגת משהו (או שסתם קושרים איתה את המכנסיים - כל אחד ודעתו הוא...), לא עוצרת את התלמיד מללמוד ולהמשיך להתקדם הלאה, והלאה... השאיפה להגיע לשלמות... החיפוש האינסופי של הלוחם... גם אחרי 20, 30 שנים ויותר, עדיין ממשיכים להתאמן (לפחות במקום ממנו אני בא...). אין שום שלב באומנות לחימה, שמפסיקים בו להתאמן ולדעת יותר. באומנות לחימה, אין דבר כזה "לעצור במקום". יש או להתקדם או "להחליד", אין באמצע! מורה, שאינו מתאמן בעצמו, מגיע לשלב שבו כבר אין לו מה להעניק לתלמידיו (ולא משנה אם זה מגיע אחרי 5 שנים, או 30 שנים). סלבו.

 

[ai_karamba]

אצלנו רק מתחילים בשחורה...

בשיטה שאני לומד "קאזה אראשי ריו" (שיטת רוח הסופה) הלימוד האמיתי רק מתחיל בחגורה שחורה. במקור ביפאן התלמיד לא מקבל שום חגורה עד שהגיע לרמה הרצויה ע"י המורה לקבלת חגורה שחורה ורק אז התלמיד "נכנס לסוד העניינים". בארץ ובארצות אחרות בעולם בהן נלמדת השיטה יש דרגות בדרך לשחורה אך ורק כדי לעקוב אחר התקדמותו של התלמיד ע"י רכזי השיטה. כל העניין הוא שהשיטה מאוד מסורתית וסודית והתלמיד בעצם בהגיעו לחגורה שחורה הראה הבנה בכל הטכניקות הבסיסיות ורצון להמשיך ללמוד. בכל מקרה אותי אתה לא מכיר אבל את "אריאל המקורי" שכרגע בקורס קצינים בצבא אתה בטח זוכר. אתר מרכזי של השיטה: WWW.KAZEARASHIRYU.COM

 

[Gil_hapkido_kuksool]

האם החומר עד חגורה שחורה ולדרגות

דאן, מסודר ומאורגן לפי מספרים וקטגוריות, או שמלמדים את הטכניקות בפיזור ולא משנה הסדר ?

 

[Gil_hapkido_kuksool]

לימוד בחגורה שחורה

בקוק סול ובכלל בכל שיטות ההפקידו, רמה של חגורה שחורה אומרת לימוד של מירב הטכניקות בידיים ריקות - שזה כולל תגובה לכל מצב של תקיפה בידיים ריקות ונגד כלי נשק קר (מקל, סכין וכו´), כל האלמנטים של הלחימה (כולל לחימה מכל טווח) ובנוסף לעיתים מלמדים מעט כלי נשק. החומר מתחלק לשניים : חומר מסודר, המחולק לסדרות, ולכל סדרה מטרה משלה (למשל שחרור מתפיסת יד, בגד, לחימת קרקע, חניקות, הגנות מבעיטת, סכינים, נקודות תורפה וכו´), סדרות לפיתוח "קי" וסחיטת "קי" ועוד. סה"כ כ-400 טכניקות מסודרות לשחורה. החלק השני של החומר לשחורה כולל טכניקות לא מסודרות, כלומר בעיטות, מכות ידיים, הגנות, נפילות, אקרובטיקה, תרגילי קרב, וריאציות וקומבינציות שונות, טכניקות להגנה עצמית נוספות (המבוססות על הסדרות), היאנג (קאטה)ועוד ועוד... אלמנט חשוב הוא כללי אתיקה והתנהגות כלפי המורה, התלמידים ובכלל כלפי הזולת. לאחר חגורה שחורה, כאן מתחיל לימוד עוד יותר אינטנסיבי. משפרים, מלטשים, ומבריקים את כל הטכניקות הקודמות, לומדים טכניקות חדשות בידיים ריקות (שלא התאפשרו עד עכשיו, כי הן דורשות רמה מסויימת של שליטה ב"קי" וזה לוקח זמן), לומדים התמחויות בכלי נשק שונים ועוד. הדגש הוא בעיקר על עבודה אינטרנית וניצולה להשגת עוצמה מירבית (פיזית ומנטלית). ברמה של מאסטר לומדים גם רפואה קוריאנית. באומניות הלחימה האלו לא רק שמשתפרים כל הזמן, אלא תמיד לומדים חומר חדש, אף פעם לא משעמם.