מה שאני מרגיש

[manifesto]

מה שאני מרגיש

לא יודע אם אני שייך לפה,בתור היותי בן שמתגייס ולא הורה שמתגייס לו הבן אבל אני מרגיש מחויבות מסוימת להביא לפה את הקישור הבא שכן כמו שאתם במידה מסוימת עזרתם לי להבין יותר את הההורים שלי זה נראה לי רק ראוי שאתם אולי תצליחו להבין טיפה יותר את הבנים שלכם.

 

[מעוז אישה]

למניפסטו../images/Emo24.gif

המילים ...לא יודע אם אני שייך לפה...קשות. אתה שייך לפה - ובגדול. קראתי כל מילה שכתבת ואין ספק - שסערת רגשות עזה הם דברייך. כמה דברים ברצוני לומר לך: זה שנכשלת בכל המיונים אומר דבר אחד! שלא זיהו עדיין במה אתה טוב. זה לא אומר שאינך טוב בדברים אחרים. קח דוגמא מהבן שלי- הוא אדיש לאללה. לא מפחד מכלום .הצבא זיהה את זה . כניראה שזו בדיוק תכונה שצריך בשביל לפוצץ מוקשים ולהתעסק בחבלה.אינך יודע מה הצבא יודע עלייך.והם יודעים ובגדול!!! יחד עם זאת אני מזהה בדברייך הרבה מאוד חרדה . אולי תנסה לדבר פה עליה ללא חשש? אנחנו פה ונעשה הכל בשביל לעודד אותך ולחזק אותך.לעיתים הורה "אחר" שאין לו מעורבות ריגשית ישירה מביא תועלת רבה בעצם יכולתו להפריד דברים.

 

[manifesto]

אמממ...

כמו שציינתי במה שכתבתי זה שנכשלתי במיונים למינהם אולי בזמנו זה כן השפיע עליי אבל היום אני לוקח את זה כמו שרשמתי כחוויות שלמדתי מהם והרווחתי מהם סיפורים מצוינים. חרדה?כן אני מניח שיש טיפה חרדה כמו כל חרדה שיש כשנכנסים לעולם חדש ולא מוכר ועוזבים עולם ישן וכן מוכר.זה לא משהו שמטריד אותי יותר מדי כלומר זה כן אבל זה לא משהו שאני לא יכול להתמודד איתו,פשוט אתמול באמת היה מעיין שיא מבחינת רגשות.

 

[האילתית 2]

יש לי תחושה שצה"ל

לא עלה על תכונת הרגישות שלך ולפי כתיבתך על תבונתך.חבל, אבל עדיין לא מאוחר. זה לא היה מזיק להרבה . מבלי להכירך יש לי תחושה שאתה אולי צריך ללכת בכיוון. בכל מקרה ,הרם ראש והיי גאה

 

[manifesto]

הבהרה קטנה

הסיבה שיש לי סיפורים מצוינים מכל המיונים שלי היא שבכולם אלא אם כן אני שוכח אחד התרחש משהו הזוי ומטורף שיכול לקרות רק בצה"ל ובד"כ זה גם גרם לזה שלא עברתי את המיון.

 

[מעוז אישה]

תסכים לפרט?

 

[manifesto]

יש יותר מדי

אבל מספיק לומר שבין הדברים שקרו היה איש שהתפרע בלשכ"ג וצעק משהו על זה שהוא משלם מיסים והוא דורש משהו וחיילים היו צריכים להוציא אותו בכוח מהלשכה וכל זה מחוץ לחדר שאני עושה את המבחנים הפסיכוטכניים,כשרגעים מעטים לפני שהבחור הזה בא הייתה קבוצת חיילים שהחליטה לקיים ויכוח מי יותר "צהוב"(חננה) גולני או צנחנים גם בקולי קולות וגם ליד החדר שעשיתי בו את המבחנים הפסיכוטכניים. אני מניח שהשיא של כל העניין הזה היה בפסיכולוגית שמיינה אותי לחובלים והמיון איתה היה דינמיקה קבוצתית כשבשלב כלשהו היא רצתה שכל אחד יציע נושא שהוא חושב שהיא לא שמעה אף פעם וירצה עליו דקה. כמובן שפה החבר'ה החליטו להפגיז וכל אחד זרק את הדבר שנשמע הכי לועזי ועם הכי הרבה הבהרות אבל הרוב היה בתחום הידע הכללי הבסיסי דברים כמו:קובניזם,יחסי הורים - ילדים אצל עולים וכו' מצד שני היו כאלו שזרקו נושאים מטורפים ביניהם תהליך הוצאת הצבע מכותנה(?) בקיבוץ כלשהו בארץ . אני כמובן קיבלתי נושא מסוג זה. וזה מה שקרה,הבחור שלפני סייים להרצות והפסיכולוגית פונה אליי ואומרת 3 מילים ולא יותר "כיסאות מול מחכים לגודו".לקח לי כמה רגעים להבין שהיא מדברת עברית בכלל,לא היה לי מושג אפילו מה להמציא על זה.כל דבר אחר היה יותר טוב,אפילו על כותנה הייתי מוצא מה לומר על לא הבנתי את המשפט בכלל. אז חשבתי 5 שניות והפעלתי את הסטופר וההרצאה הלכה ככה (רק צריך להבין את הסיטואציה...מיוני חובלים כולם מגמגמים דברים שהם לא יודעים מנסים נואשות למצוא מה לומר):אני לא יודע מה זה,בחיים שלי לא שמעתי את המילים האלו (כאן אני נזכר שהבחור שהציע את הנושא סיפר שהוא לומד דרמה...) יכול שאלו הצגות ואם כן בחיים לא ראיתי אותם,לא מראים כאלו דברים איפה שאני גר (מסתכל על הסטופר רואה שנשארה לי חצי דקה) ובנימה זו....חצי דקה לשאלות...". אגב,בסוף קיבלתי משהו מהמיון לא חובלים אמנם אבל בכל זאת.

 

[manifesto]

*יכול להיות שאלו.

 

[manifesto]

בעצם גם המפקד ביום סיירות

שנתן לי במתנה כדור גולף גם היה די טוב,בקיצור המון המון סיפורים.

 

[oshiko]

מניפסטו שיהיה בהצלחה!

תוריד הרבה דאגות. כמו שאני קולט את האופי שלך (עניין של קצת ניסיון) אתה תהיה מהבחר'ה האלה שכל אחד רוצה להיות איתם, או תחת פיקודם. זה הכי חשוב. במיוחד ביחידה קרבית. שיהיה לך בהצלחה בגבעתי. תיכנס לכאן בהזדמנויות שיש לך. כמו שאתה כתבת, למרות כל החוויות בהכנה ובמיונים, בתוך הצבא זה חיים אחרים לגמרי. יהיה מעניין לשמוע ממך תיאור של החוויות מבפנים. אתה עדין לא יודע איפה בדיוק תהיה בגבעתי - שקד, רותם, צבר, אחת היח"טיות, כל אחד יכול להיות להתאפיין בחוויה קצת שונה. אבל החוויה החברית, שנראה לי שאתה מאד מודע אליה, היא הדבר הכי חזק, שנשאר אח"כ לכל החיים. אם אני מסתכל היום, כמעט 30 שנה אחרי שהתגייסתי, אין מה להשוות את רמת החברות בין "סתם" חברים לאלה שישנו בשק"ש לידי באימון או בפעילות מבצעית. שיהיה גיוס מוצלח!

 

[סמדר בנ]

זה טבעי

שיש פרפרים בבטן כשהגיוס מתקרב. הגיוס הוא שינוי קיצוני (אפילו חיצוני כמו שתארת בנושא התספורת..). אם זאת מדבריך נשמע שאתה בעל כושר מנהיגות ומוטיבציה ואני בטוחה שתמצא את מקומך הראוי ותתקדם. נכון לך שירות קשה (חי"ר אם קראת כאן מדי פעם - זה לא פיקניק!) אבל מכיון שאתה מגיע כבר עם כושר והכנה יש לך התחלה מבטיחה!! הרבה הצלחה, וכנס לעדכן אותנו ולספר לנו חוויות מהשטח.

 

[י רדן]

אתה פשוט בחור רגיש ומקסים../images/Emo24.gif

ריגשת אותי מאוד קראתי את מה שכתבת.. מאחלת לך המון הצלחה בדרכך החדשה.. ועוד תגיע לגדולות...