מה קרה לנו?

[דושדושית]

מה קרה לנו?

מה קרה לנו?
רק עכשיו היתה לי ההזדמנות לקרוא. האם הטיפולים הפכו להיות מרכז עולמינו? זה מה שיש לנו? טיפולים? בבקשה בנות. אני מתחננת. אל תתנו לטיפולים להרוס כל חלקה של אושר. תודה לאל ולמדע, יש לכולנו לפחות ילד אחד. יש לנו את התא המשפחתי שלנו, המצומצם והמורחב. יש לנו חיי חברה ויש לנו אחת את השניה פה, על המסך. לשמוע את המילה "אמא" מפי ילדינו, בתקופה זו של השנה, יום המשפחה או יום האם זו ברכה גדולה שאין כמוה. השתדלו לא לשקוע במרה שחורה. למי היא תועיל? אם נזכה לתינוק נוסף - יופי ואם לא - זה לא סוף העולם. קרעתם לי את הלב עם "הכרזה על יום דיכאון" כל שרשור וכל שורה מלאים בהמון כאב. מחבקת את כולכן. וכואבת יחד איתכן. שלילי עבורי הוא כמו לעג להיותי אישה. איזה מין אישה אני אם אני לא יכולה להיכנס להריון? שלא לדבר על לידה. אצלי אין סיכוי ללידה רגילה. אז איזה מין אישה אני? לא בנות. אי אפשר כך לחיות. אי אפשר לגדל ילדים בריאים נפשית עם כל כל הרבה כאב. כל דבר חייב לקבל פרופורציה נכונה. העיקר הוא הילד שיש לנו ולא זה שלא מגיע. אני מתנצלת מראש עם מישהי ניפגעה או נעלבה לא זו היתה כוונתי. אבל לא הוגן כלפי ילדינו שאח או אחות שיתכן ולעולם לא יגיעו, ישללו את שמחת החיים של הוריהם. מי יתן וכולנו נשמין הקרוב, ורק מהסיבה המיוחלת.

אמן מי יתן וכולנו נעבור לפורום השכן כבר בתקופה הקרובה.

אמן

 

[דא2]

תגובה קצרה

מה קרה לנו?
רק עכשיו היתה לי ההזדמנות לקרוא. האם הטיפולים הפכו להיות מרכז עולמינו? זה מה שיש לנו? טיפולים? בבקשה בנות. אני מתחננת. אל תתנו לטיפולים להרוס כל חלקה של אושר. תודה לאל ולמדע, יש לכולנו לפחות ילד אחד. יש לנו את התא המשפחתי שלנו, המצומצם והמורחב. יש לנו חיי חברה ויש לנו אחת את השניה פה, על המסך. לשמוע את המילה "אמא" מפי ילדינו, בתקופה זו של השנה, יום המשפחה או יום האם זו ברכה גדולה שאין כמוה. השתדלו לא לשקוע במרה שחורה. למי היא תועיל? אם נזכה לתינוק נוסף - יופי ואם לא - זה לא סוף העולם. קרעתם לי את הלב עם "הכרזה על יום דיכאון" כל שרשור וכל שורה מלאים בהמון כאב. מחבקת את כולכן. וכואבת יחד איתכן. שלילי עבורי הוא כמו לעג להיותי אישה. איזה מין אישה אני אם אני לא יכולה להיכנס להריון? שלא לדבר על לידה. אצלי אין סיכוי ללידה רגילה. אז איזה מין אישה אני? לא בנות. אי אפשר כך לחיות. אי אפשר לגדל ילדים בריאים נפשית עם כל כל הרבה כאב. כל דבר חייב לקבל פרופורציה נכונה. העיקר הוא הילד שיש לנו ולא זה שלא מגיע. אני מתנצלת מראש עם מישהי ניפגעה או נעלבה לא זו היתה כוונתי. אבל לא הוגן כלפי ילדינו שאח או אחות שיתכן ולעולם לא יגיעו, ישללו את שמחת החיים של הוריהם. מי יתן וכולנו נשמין הקרוב, ורק מהסיבה המיוחלת.

אמן מי יתן וכולנו נעבור לפורום השכן כבר בתקופה הקרובה.

אמן

תגובה קצרה
אני חושבת שלהיפך. יש ימים בהם אני בהחלט מרגישה שיש לי "זכות" להיות בדיכאון. בעיקר כשהכל מתערבב ובדר"כ זה מגיע עם אכזבה מכיוון אחר. אני מרגישה שכל יום שלי עם איתי אני חיה בתחושה שעליי להצדיק את הכמיהה שלי לילד נוסף. במקום אמא דיכאונית הוא מקבל אמא שהוא כל עולמה. אין לי דקה פנויה כמעט שאיני מקדישה לו. אבל אמא היא אדם. ומותר לי להישבר ואכן זה הכי בעולם שיש לי אותו באותה שנייה לחבק. אבל זו זכותי. זהו. יום הדיכאון בפורום עבר. מחר יום חדש. יום ראשון, נראה!

 

[מ א מ י ט ה]

הוצאת לי דמעות מהעיניים

מה קרה לנו?
רק עכשיו היתה לי ההזדמנות לקרוא. האם הטיפולים הפכו להיות מרכז עולמינו? זה מה שיש לנו? טיפולים? בבקשה בנות. אני מתחננת. אל תתנו לטיפולים להרוס כל חלקה של אושר. תודה לאל ולמדע, יש לכולנו לפחות ילד אחד. יש לנו את התא המשפחתי שלנו, המצומצם והמורחב. יש לנו חיי חברה ויש לנו אחת את השניה פה, על המסך. לשמוע את המילה "אמא" מפי ילדינו, בתקופה זו של השנה, יום המשפחה או יום האם זו ברכה גדולה שאין כמוה. השתדלו לא לשקוע במרה שחורה. למי היא תועיל? אם נזכה לתינוק נוסף - יופי ואם לא - זה לא סוף העולם. קרעתם לי את הלב עם "הכרזה על יום דיכאון" כל שרשור וכל שורה מלאים בהמון כאב. מחבקת את כולכן. וכואבת יחד איתכן. שלילי עבורי הוא כמו לעג להיותי אישה. איזה מין אישה אני אם אני לא יכולה להיכנס להריון? שלא לדבר על לידה. אצלי אין סיכוי ללידה רגילה. אז איזה מין אישה אני? לא בנות. אי אפשר כך לחיות. אי אפשר לגדל ילדים בריאים נפשית עם כל כל הרבה כאב. כל דבר חייב לקבל פרופורציה נכונה. העיקר הוא הילד שיש לנו ולא זה שלא מגיע. אני מתנצלת מראש עם מישהי ניפגעה או נעלבה לא זו היתה כוונתי. אבל לא הוגן כלפי ילדינו שאח או אחות שיתכן ולעולם לא יגיעו, ישללו את שמחת החיים של הוריהם. מי יתן וכולנו נשמין הקרוב, ורק מהסיבה המיוחלת.

אמן מי יתן וכולנו נעבור לפורום השכן כבר בתקופה הקרובה.

אמן

הוצאת לי דמעות מהעיניים
וזה לא קורה לי כל יום... את כל-כך, כל-כך צודקת! (אומרת אני שבכלל שוקלת לא להמשיך עם הטיפולים.) למרות שלפני יומיים שלושה רציתי להצטרף לבנות שהכריזו על יום דיכאון. אבל גם נכון שזה המקום בשביל כולנו לשפוך את הלב. לפעמים מספיק לרשום את הרגשות השליליים כדי להירגע ולהרגיש הקלה (לפני שגיליתי את הפורום, היה לי יומן לצורך אותו עניין - אבל מאז שמצאתי כאן בית חם, הבנתי את היתרונות של לקבל תגובה אנושית חמה לשפיכת הלב).

לכולנו.

 

[מחכה ללב פועם]

לא לכולנו כבר יש ילד אחד.....

מה קרה לנו?
רק עכשיו היתה לי ההזדמנות לקרוא. האם הטיפולים הפכו להיות מרכז עולמינו? זה מה שיש לנו? טיפולים? בבקשה בנות. אני מתחננת. אל תתנו לטיפולים להרוס כל חלקה של אושר. תודה לאל ולמדע, יש לכולנו לפחות ילד אחד. יש לנו את התא המשפחתי שלנו, המצומצם והמורחב. יש לנו חיי חברה ויש לנו אחת את השניה פה, על המסך. לשמוע את המילה "אמא" מפי ילדינו, בתקופה זו של השנה, יום המשפחה או יום האם זו ברכה גדולה שאין כמוה. השתדלו לא לשקוע במרה שחורה. למי היא תועיל? אם נזכה לתינוק נוסף - יופי ואם לא - זה לא סוף העולם. קרעתם לי את הלב עם "הכרזה על יום דיכאון" כל שרשור וכל שורה מלאים בהמון כאב. מחבקת את כולכן. וכואבת יחד איתכן. שלילי עבורי הוא כמו לעג להיותי אישה. איזה מין אישה אני אם אני לא יכולה להיכנס להריון? שלא לדבר על לידה. אצלי אין סיכוי ללידה רגילה. אז איזה מין אישה אני? לא בנות. אי אפשר כך לחיות. אי אפשר לגדל ילדים בריאים נפשית עם כל כל הרבה כאב. כל דבר חייב לקבל פרופורציה נכונה. העיקר הוא הילד שיש לנו ולא זה שלא מגיע. אני מתנצלת מראש עם מישהי ניפגעה או נעלבה לא זו היתה כוונתי. אבל לא הוגן כלפי ילדינו שאח או אחות שיתכן ולעולם לא יגיעו, ישללו את שמחת החיים של הוריהם. מי יתן וכולנו נשמין הקרוב, ורק מהסיבה המיוחלת.

אמן מי יתן וכולנו נעבור לפורום השכן כבר בתקופה הקרובה.

אמן

לא לכולנו כבר יש ילד אחד.....
שלום דושדושית, קראתי את מכתב ה"מחאה" שלך בהתרגשות רבה. לי אין עדיין ילד והתחלתי בטיפולים לקראת הריון ראשון אז......אני עדיין מנסה לשמור על אופטימיות ולא להעמיק כל היום רק בטיפולים. בכל מקרה, תודה על מילות העידוד ואני מקוה שאצטרף במהרה לאלו שיש להם כבר ילד אחד. שבוע מצויין!!!!!!