demosthenes65
New member
מה קרה לי?
כבר הרבה זמן שאני מתעניין בחלומות צלולים, ולפני מספר חודשים נתקלתי באתר הזה. קראתי את כולו והתחלתי לנהל יומן חלומות (שאני עדיין ממלא ^^). כשבועיים אחרי שהתחלתי, תהיתי מתי אני אוכל להיכנס לחלום צלול, בזמן שניסיתי להירדם. אני חייב לציין בשלב הזה שקשה לי מאוד להירדם. בלילה ממוצע אני זקוק לשעה-שעתיים של שכיבה במיטה עד שאני נרדם. כמו תמיד, שכבתי במיטה וניסיתי להירדם בזמן שאני חושב על יומן החלומות ועל החלומות שחלמתי בלילות הקודמים... בשלב מסוים, נהיה לי חם מדי ולא נוח. לקחתי את הכרית ושמתי אותה על החזה כשאני אוחז בה בשתי הידיים. אחרי מספר דקות במצב הזה, עדיין בניסיון להירדם, מצאתי את עצמי מתחיל לנשום במהירות. אני לא יודע מה קרה לי באותו הרגע ולא זוכר בדיוק, אבל מצאתי את עצמי ישן - כשאני מודע לכך. הגוף שלי היה משותק לחלוטין, והנשימות שלי היו מהירות וחסרות שליטה. לא הצלחתי לזוז, לא הצלחתי לשבור את רצף הנשימות, ולא העזתי לפקוח את העיניים - כנראה מרוב פחד ממה שאני "אראה". חשבתי שאולי זו הדרך הנכונה, למרות שהיא כנראה הדרך המפחידה. המשכתי לנסות להיכנס לתוך המצב שאליו הגעתי, והרגעתי את הגוף. הרגשתי איך כל הגוף נעלם לאט לאט, מהרגליים ומהראש, אפילו הלשון התייבשה, עד שכל הגוף שלי - חוץ מאזור הפה, האף והחזה, שהמשיכו לנשום במהירות, היה כאילו לא קיים. הייתה עלי שמיכה - ולא הרגשתי אותה יותר. הכרית נהפכה להיות חלק מהגוף שלי. ידעתי שהיא שם ומכבידה עלי (זה מנע את תחושת הכבידה, מפני ששיכנעתי את עצמי שזו הכרית), אבל הרגשתי כאילו היא הפכה להיות "חלק" מהגוף שלי. חלק מהחזה. אני לא בטוח במשך הזמן שהתהליך הזה ארך... זה היה משעמם למען האמת. רציתי להתקדם לאנשהו, וכמה פעמים חשבתי שאני שומע רעשים קטנים פה ושם, מחוץ לדלת, מחוץ לחלון... הרגשתי פעם או פעמיים שאני מתחיל לראות משהו - אבל זה נעלם מיד. בשלב מסוים לא יכולתי לסבול עוד את החום והמצב פשוט הציק לי. קמתי והתהפכתי על הצד בלי לפקוח את העיניים, ואחרי מספר דקות הצלחתי להירדם. בנוגע לחום ולזמן - היה לי בחדר מזגן דולק שאמור היה להכבות ב-3 לפנות בוקר. היה נחמד מאוד, עד שבשלב מסוים שמעתי את הצפצוף של המזגן שנכבה. אז כבר לא יכולתי לעמוד בזה. הלכתי לישון בסביבות חצות פלוס מינוס. כשקמתי בבוקר, הסתכלתי בשלט של המזגן - הטיימר היה מכוון על 4. האם ייתכן שהייתי בתהליך הזה כ-3 וחצי שעות? אז זה בהחלט נראה כמו הרבה זמן. יותר משעה, זה היה בטוח. אבל 3-4 שעות זה ממש המון. במשך כל התהליך יכולתי להישבע שאני ישן, אבל לא ישן. הנשימות שלי גרמו לי להיות בטוח שישנתי. אלה היו נשימות של מישהו שישן. אבל הייתי מודע לעצמי לחלוטין. לא חלמתי באותו הרגע. רק פחדתי שאני נכנס למשהו שאולי עדיף שאני לא אכנס אליו... זה לא קרה לי מאז, אבל זה עדיין מטריד אותי. מה לעזאזל עברתי באותו לילה? XD
כבר הרבה זמן שאני מתעניין בחלומות צלולים, ולפני מספר חודשים נתקלתי באתר הזה. קראתי את כולו והתחלתי לנהל יומן חלומות (שאני עדיין ממלא ^^). כשבועיים אחרי שהתחלתי, תהיתי מתי אני אוכל להיכנס לחלום צלול, בזמן שניסיתי להירדם. אני חייב לציין בשלב הזה שקשה לי מאוד להירדם. בלילה ממוצע אני זקוק לשעה-שעתיים של שכיבה במיטה עד שאני נרדם. כמו תמיד, שכבתי במיטה וניסיתי להירדם בזמן שאני חושב על יומן החלומות ועל החלומות שחלמתי בלילות הקודמים... בשלב מסוים, נהיה לי חם מדי ולא נוח. לקחתי את הכרית ושמתי אותה על החזה כשאני אוחז בה בשתי הידיים. אחרי מספר דקות במצב הזה, עדיין בניסיון להירדם, מצאתי את עצמי מתחיל לנשום במהירות. אני לא יודע מה קרה לי באותו הרגע ולא זוכר בדיוק, אבל מצאתי את עצמי ישן - כשאני מודע לכך. הגוף שלי היה משותק לחלוטין, והנשימות שלי היו מהירות וחסרות שליטה. לא הצלחתי לזוז, לא הצלחתי לשבור את רצף הנשימות, ולא העזתי לפקוח את העיניים - כנראה מרוב פחד ממה שאני "אראה". חשבתי שאולי זו הדרך הנכונה, למרות שהיא כנראה הדרך המפחידה. המשכתי לנסות להיכנס לתוך המצב שאליו הגעתי, והרגעתי את הגוף. הרגשתי איך כל הגוף נעלם לאט לאט, מהרגליים ומהראש, אפילו הלשון התייבשה, עד שכל הגוף שלי - חוץ מאזור הפה, האף והחזה, שהמשיכו לנשום במהירות, היה כאילו לא קיים. הייתה עלי שמיכה - ולא הרגשתי אותה יותר. הכרית נהפכה להיות חלק מהגוף שלי. ידעתי שהיא שם ומכבידה עלי (זה מנע את תחושת הכבידה, מפני ששיכנעתי את עצמי שזו הכרית), אבל הרגשתי כאילו היא הפכה להיות "חלק" מהגוף שלי. חלק מהחזה. אני לא בטוח במשך הזמן שהתהליך הזה ארך... זה היה משעמם למען האמת. רציתי להתקדם לאנשהו, וכמה פעמים חשבתי שאני שומע רעשים קטנים פה ושם, מחוץ לדלת, מחוץ לחלון... הרגשתי פעם או פעמיים שאני מתחיל לראות משהו - אבל זה נעלם מיד. בשלב מסוים לא יכולתי לסבול עוד את החום והמצב פשוט הציק לי. קמתי והתהפכתי על הצד בלי לפקוח את העיניים, ואחרי מספר דקות הצלחתי להירדם. בנוגע לחום ולזמן - היה לי בחדר מזגן דולק שאמור היה להכבות ב-3 לפנות בוקר. היה נחמד מאוד, עד שבשלב מסוים שמעתי את הצפצוף של המזגן שנכבה. אז כבר לא יכולתי לעמוד בזה. הלכתי לישון בסביבות חצות פלוס מינוס. כשקמתי בבוקר, הסתכלתי בשלט של המזגן - הטיימר היה מכוון על 4. האם ייתכן שהייתי בתהליך הזה כ-3 וחצי שעות? אז זה בהחלט נראה כמו הרבה זמן. יותר משעה, זה היה בטוח. אבל 3-4 שעות זה ממש המון. במשך כל התהליך יכולתי להישבע שאני ישן, אבל לא ישן. הנשימות שלי גרמו לי להיות בטוח שישנתי. אלה היו נשימות של מישהו שישן. אבל הייתי מודע לעצמי לחלוטין. לא חלמתי באותו הרגע. רק פחדתי שאני נכנס למשהו שאולי עדיף שאני לא אכנס אליו... זה לא קרה לי מאז, אבל זה עדיין מטריד אותי. מה לעזאזל עברתי באותו לילה? XD
