מה קרה להורים?

AYELET1

New member
מה קרה להורים?

בקטע (הקצר!), שלינק רצוף אליו, מנסה ההורה לברר האם הורים הפכו ילדים, האם השתנו סדרי עולם. מוזמנים לקרא ולחוות דעתכם.
 

bimbo.

New member
שאלה טובה. רוב ההורים לא הפכו ../images/Emo69.gif

לילדים, אלא הם רוצים להיות IN, כדי שהילדים לא יראו בהם "זקנים". ולא משנה אם ההורים הם עדיין בגילאי 30 ומשהו. ההורים חוששים מלגלוגם של ילדיהם הצעירים, ומלעגם של מתבגרים. ודווקא הרצון להיות בגובה אחד עם הילדים, מביא לזלזול יותר עמוק מצדם. עם זאת, ישנם הורים שעדיין לא התבגרו (קופצים ועונים תשובות) וכנראה גם לא יתבגרו. אני חושבת שזה היה תמיד, אבל בדורות קודמים, כשהיה דיסטנס גדול בין הורים לילדים, זה לא הורגש. כיום - הכל פתוח.
 
הלו, מה הקטע?

איך המשפט: "ברומא תתנהג כמו רומאי"? אנחנו חיים עם הילדים האלה, צריך להתענין במה שמעניין אותם. אם למשל אחד מבני הזוג מתענין במשהו, השני לא פותח עין ואוזן כדי להשתתף ולהיות גם חלק מהענין? בוודאי שכן. זה די מעניין הדברים שיש לילדים האלה, אנחנו גם יודעים מה החלומות שלהם. הרי תבינו, מה הם הפוקימונים? חוץ מאשר הם יצורים מצויירים, הם מה שהילדים רוצים להיות, ובעצם גם אנחנו המבוגרים, להיות חזקים, להלחם, לירוק אש, ועוד ועוד. כיף להיות חלק מהילדים, הם מעניינים, ומה שהם עוברים, עוזר לנו להבין אותם. תמיד טוב לקחת "ביס" בחיים של השותפים שלנו, ובמקרה הזה הילדים.
 

גלי®

New member
ורד , הוצאת לי את המילים מהפה ! מה

הקטע ?! יש חלקים בחיים של הבת שלי , שאני רוצה לחוות איתה , ללמוד ממנה , אז מה ?! זה לא מטשטש את העובדה שיש לה מה ללמוד ממני ... איך אמרו חכמינו(וזה בשביל שי שלנו ) ? "איזהו חכם ? הלומד מכל אדם !"
 

shy-1

New member
נכון, ואכן אני לומד כל יום. אך

אותם חכמים אמרו גם: "חוסך שבטו שונא בנו". SHY
 

גלי®

New member
אין לי בעיה גם עם האימרה הזו ... רק

שאצלי אולי המצב טיפה שונה , אני חד הורית והאינטרקציה העקרית שלי היא עם הקרציה .... מעניין אותי מה שמעניין אותה , מה עובר לה בראש , מה עובר עליה , כל הדברים מהסוג הזה ... אז , אמנם , היא לא הצליחה "להעביר אותי על דתי" , ולגרום לי לראות "לגעת באושר" ו"קטנטנות" , אבל תאורטית , אני בהחלט מעורה !!!
 

shy-1

New member
צריך להתענין אך לא להתבטל בפניהם.

נדמה לי שכבר דנו בנושא הזה או ממש דומה לו, בכל מקרה בעולם ה"ישן", היו ההורים בעלי הידע, ולכן גם שלטו, ואילו כיום עולה לפעמים ידע הנוער על ידע הוריו וזה חלק מהמהפכה החברתית שהעולם המודרני הביא . פלוס ההגנה המוגזמת על הילדים, שלא מאפשרת להוריד לנער(רק במקרים צודקים) איזו סטירה חינוכית כפי שאני קבלתי, גורמת אף היא לסירוס ההורים. ולכן לא נותר להורים ברירה, ורובם מנסים להיות חבריו של הילד על מנת שיוכלו איכשהו לנווט בתלאות החיים. אצל הדתיים למשל זה לא כך, מהסיבה הפשוטה שהתנך לא השתנה, ולכן ידע ההורים רב תמיד מידע הילדים. אך כל זה לא שייך להתענינות האמיתית בתחביביו/אהבותיו של הילד/ה שצריכה להיות אצל כל הורה אוהב. ואלה שקופצות/קופצים לתת תשובה, גם כשהיו ילדים נהגו כך, וזה הרגל. SHY
 

bimbo.

New member
שי בכל זאת הבין אותי. .. ../images/Emo101.gif

אין כל ספק שאנחנו מתעניינים במה שילדינו מתעניינים וזה חלק מאיתנו, וחוויתויהם הן חוויותינו (אם הם מוכנים לשתף אותנו בהן). אני התכוונתי לאותם הורים שמתבטלים בפני ילדיהם ומתיילדים כדי למצוא חן בעיניהם, ו"מרוויחים" רק את ההיפך.
 

גליה13

New member
אני כנראה אמא מהדור הישן

סרטים מצויירים עושים לי פריחה, מוזיקה צעקנית מציקה לי באזניים, ובכלל קשה לי להתחבר לדברים ה"איניים (איך מעברתים IN)=ואף פעם לא טרחתי להסתיר את זה מהילדים שלי... אולי באמת כי הבדל הגילים שבינינו גדול- אולי בגלל שגדלתי במקום בו כבוק אב ואם לא היה רק פתגם... האמת.... לפעמים הייתי מוכנה להתיילד קצת- אבל אני פשוט לא יכולה
 
לא רוצה ללבוש את הבגדים של הבת

אני חושבת שיש לעשות הפרדה בין ההתעניינות במה שקורה עם הילד, ולילד מבחינה רגשית, חויות ומה עובר עליו לבין לקחת חלק בפסטיבל המידע שלו. אני לא מנסה לדעת מיהם כל הפוקימונים,לא אשקיע בכך דקה של מחשבה,לא במיהן קבוצות הכדורגל בליגה האנגלית ולא בדיסק האחרון של מטליקה. לא חשוב לי כהוא זה מה קרה בפרק 435 של איזשהי סידרת טלוויזיה, כל הידע הזה-בעיני חסר משמעות לחלוטין. זכותו של הילד שלי להתעניין בכך וזכותי להתעניין בדברים אחרים לחלוטין הוא יתן כבוד לתחומים שמעניינים אותי ואני אתן לו את הכבוד שלו. אבל בין זה לבין ההזדהות המלאה של הורה-ילד וטשטוש הגבולות ההוריים..אני חושבת שיש מרחק גדול. הילד שלי-הוא אינו החבר שלי,הוא הבן שלי,ואני האמא שלו(שלה,),אני יכולה להיות ידידותית,פתוחה מבינה ,קולטת, תומכת,וכל מיני סופרלטיבים חיוביים שאני לוקחת לעצמי-בלי ללבוש את הבגדים מהארון שלה. וגליה-זה לא שייך ל"דור ישן"או חדש...אלא לתפיסת עולם.
 

AYELET1

New member
אז זהו... שבהתחלה הייתי מקשיבה

לסיפורים המשעממים עד מוות (SORRY...) עד שיום אחד מרדתי... והסברתי שכמו שאני לא מספרת בפירוט רב כל מה שמעניין אותי ומשעמם אותם, כך אני מצפה שהדברים יהיו הדדיים. אבל זה בא כבר בגיל מתקדם (שלהם...). נראה לי שבגיל צעיר חשוב להקשיב , ופעמים רבות השיחה מתגלגלת לנושאים נוספים. הרי אלו שיחות נפש ניתן לקיים עם ילד בן 4? ניתן, אך הן מתחילות מדברים צדדיים (כמו פוקימונים למשל...) גיל ההתבגרותץ זה כבר דבר אחר לגמרי. ובקשר ללבישת בגדים מארון הבת, ובכן זה בכלל לא משנה אם ארצה או לא- הבת לובשת בגדים במידה 36 ואני ממש ממש לא...
 
למעלה