מי אמר "שלום"?
קודם כל, אני לא ליכודניק ולא ליברמן. אני הצבעתי לשינוי (ובבחירות הקודמות לעבודה), אז אני מקווה שלא תספח אלי את הנ"ל. עכשיו בוא נבין את מהות הבעיה: לשמאל הישראלי היתה קונספציה שאומרת שתמורת החזרת רוב השטחים הפלסטינאים יהיו מוכנים לשלום אמת. על בסיס הקונספציה הזו נבנה הסכם אוסלו ועל בסיס הקונספציה הזו הוגשה הצעת ברק להקמת מדינה פלסטינית. התברר שהקונספציה מוטעית (ואתה צודק בזה שהסיבה היא ערפאת). ערפאת לא מוכן להשלים עם קיומה של ישראל כמדינה יהודית. עד קמפ-דיויד הוא הסתיר את כוונותיו, מאז ברק חשף את פרצופו הוא מכריז על זה בראש חוצות- הוא לא מוכן לותר על זכות השיבה ולא מוכן אפילו לדון עליה. אני מקווה שגם לכם ברור שהמשמעות של דרישה זו היא "אני לא רוצה לעשות שום הסכם אתכם". הקונספציה של הימין היתה שניתן להמשיך לשלוט על מליוני פלסטינאים. גם הקונספציה הזו התמוטטה. הגישה של שרון היום (שהיא גם הגישה של שינוי) היא שכל עוד ערפאת בשלטון אין עם מי לדבר. לי זה נראה ברור כשמש. אדם שאומר לך "בוא נעשה שלום של אמיצים - תן לי את הלב והריאות שלך" אינו רוצה לעשות שלום. בשאלה הפרקטית "מה עושיםעכשיו" בחר שרון לותר על הסרח העודף של עזה. אני חושב שהוא פועל נכון ומפלגת העבודה צריכה לתמוך בו בזה. השאלה אם שרון רוצה או לא רוצה שלום רלוונטית כמו השאלה האם אני מוכן לקיים יחסי מין עם בריטני ספירס. שתי השאלות אינן רלונטיות היום שכן ברור שהפרטנר אינו רוצה. ולגבי הטרור - אם המרף 2002 היו 17 התקפות טרור עם 125 הרוגים והיום אנחנו מתקרבים כבר לכ 4 חדשים ללא פיגוע מהגדה בתוך הקו הירוק , האם המשמעות איננה שהטרור הודבר? ברור שייתכן שיהיה מחר פיגוע שכן לא ניתן לחסום הרמטית, אבל עובדה היא שהחיסולים, הגדר, העוצרים, הכניסות לערים הפלסטיניות והמחסומים נושאים פרי. תשתית הטרור נהרסה והיום הרבי יותר קשה לפלסטינים להוציא פיגועים.