Wayne Escoffery
קודם כל המון תודה לגנגי על האירגון של הכרטיס. תמיד כיף לקבל כרטיסים בחינם ובמיוחד שכל מה שהייתי צריך לעשות בשבילם זה לבקש יפה ( : ההופעה הייתה מאוד טובה, חומר מעניין והרכב מעניין שלא רואים בדרך כלל (רביעייה עם טנור, גיטרה, אורגן ותופים) לרוב ההרכבים האלו זה טריו אורגן עם אחד הכלים הנוספים-טנור או גיטרה אבל לא עם שניהם. כל הנגנים היו נפלאים, וויין ואבי רוטבארד(גיטרה) חרכו כל סולו שהיה להם ובמיוחד נהניתי מהחיבור בין פאט ביאנקי למתופף ג'ייסון בראון. זה היה פשוט ליווי ברמה הכי גבוהה עם הקשבה ותמיכה משני הצדדים. פאט, האורגניסט, הגיב בדיוק במידה הנכונה ולא חזר במדוייק על כל פראזה קצבית של המתופף ולהיפך. גם הליווי של הגיטרה והאורגן בסולואים של וויין היה טוב בצורה מאוד מפתיעה שכן זה סיפור לא פשוט בכלל ללוות עם עוד כלי הרמוני. החומר הרגיש כמו שילוב מעניין בין המוסיקה של האורגניסט לארי יאנג(שקצת יצא ממסורת האורגן של ג'ימי סמית', ג'ק מק'דאף ודומיו)בקטעים של אבי בעיקר וגם מושפע קצת מקולטריין המאוחר, במיוחד בקטעים של וויין. הצד הפחות טוב של העניין היה האולם- הבמה קטנטונת והאולם פשוט מרגיש מוזר באיך שהוא מסודר. ממש מרגיש כאילו הרכב ג'אז בא לתת הופעה על במה של קולנוע והסאונד היה ממש לא ממוקד, בתחילת ההופעה הסקסופון נבלע בתוך מין בליל של סאונד שהגיע מהבמה וממערכת ההגברה. מה שכן, לפחות הסאונד השתפר לאורך הערב, שזה לא עניין של מה בכך אם חושבים על סאונד בהופעות בישראל (למשל ההופעה של קני בארון שבה היה סאונד די זוועתי) בסה"כ היה תענוג, נגנים ברמה היסטרית וחומר מעניין לרוב וממש יפה לעיתים כשהדבר שהכי ניכר בהרכב הזה זה שהם ממש להקה ולא סתם חיבור אקראי של נגנים מעולים. יש להם סאונד משלהם והם מכירים אחד את השני מאוד טוב. שוב המון תודה לגנגי, נדב.
