מחר יפתחו לי את הבטן ויוציאו משם באמצעות איזמל את הנסיכה שלי. אגב, מחר זה THANKS GIVING. נידמה לי שה חג ששווה לעברת, לא? אני בטוחה שאגיע עם המון תובנות מנקודת ההשקה בין האלוהוות והאנרגיות שאנחנו משתכשכים בהן כאן, לבין היומרות האנושיות וההתקדמות המדעית. וכמובן שגם די מפחדת. מבטיחה לחלוק... היום אני כאן ותחזיקו לנו אצבעות - ללידה מאושרת, לניתוח חלק ומוצלח, ולתינוקת נעימה - ויונקת...
לכל אחד מאיתנו יש סיבה להודות על משהו, לכן אפשר ורצוי לאמץ אצלנו את החג היפה הזה. אין לנו הרבה חגים שמחים, לכן זה רצוי. העתקנו מאמריקה כל כך הרבה דברים סתמיים, אז הנה משהו טוב שרצוי להעתיק.