מה עושים???????

יערית

New member
יש להיות חכם ולא צודק

במערכות יחסים שכאלו,גם אם בוער לו בטוסיק ועל קצה הלשון להיות דעתן בעיניין החינוך ,אני הייתי ממליצה שישוחח על כך איתך ואחר כך את עם עצמך חושבת מה לעשות בנידון. ילדים שעברו גרושים מאד רגישים "לתוספות" שנכנסות לחיינו וכל אחד מביא את החינוך שלו,לא נעים לשמוע "נו נו נו" או ביקורת שהיא בין אם זה מההורים ויותר מזה רגישים כשאנשים "זרים" מטיחים זאת בפניהם. כמה זמן הבחור נמצא בחייכם?האם הוא גר איתכם? האם הוא במקביל לביקורות ולפיצוצים גם נוטה לחבק לפרגן ולהיות שם עבורם ? מתוך ניסיון אומר לך,כשחייתי בזוגיות שנייה,מעולם לא אמרתי מילה כנגד הדברים שנאמרו מבן זוגי אל מול הילדים, ואם היו דברים שנאמרו הם נאמרו בשקט בנועם עם הרבה אהבה וחיבוק,גם אם כעס,תמיד לצד זה בא הסולחה והחיבוק,הם אף פעם לא הרגישו מאויימים או יצאו כנגד הדברים שנאמר על ידו. פרמטר של גיל נכון,הם היו אז קטנים יחסית לגילו של בנך, אבל מאמינה שגם בגיל הזה אם היינו שם הדברים היו עוברים ללא פיצוצים וכיסוחים. מעבר לזה,אני פעם אחת הערתי במיקרה אחר לגמריי,שיש דברים שצריכים לעבור רק דרכי!!!!אם במידה ודברים לא מוצאים חן בעיניו שיבוא אלי ואני כבר אחשוב מה לעשות בנידון. מה לעשות? לעשות הפרדה,מותר לו להעיר במידה ויש התנהגות שפוגעת בו, אבל-שלא יקח את השרביט {ההורה המחנך} לידייו ומאידך יהיה מרוחק מהילד,זה הכל או לא כלום.
 

° זואי °

New member
תוהה

למה כל כך חשוב לו להיות דעתני בחינוך של ילדיך. זה נשמע לי נורא כמו איששיו של שליטה. לילד קשה עם החבר החדש, לא אומר שצריך לותר על החבר, כן אומר שבינתיים רצוי להפריד בין שניהם, גם על חשבון רצונותיו של החבר להיות מעורב. אלא אם כן את שמה את הילד לפני החבר (וזה לדעתי יהיה חבל מאוד).
 
בן זוג ניתן להחלפה..ילד לא.

לדעתי... הוא לא אמור... אבל אם את מתעקשת.. זהרק יחמיר... תרפי.. עדיף להפרד מבן הזוג ולא מהילד...
 
למעלה