גל הירושלמית
New member
מה עושים??
שלום לכולם! עד עכשיו הייתי פעילה בפורום חתונות ולצערי אני מוצאת את עצמי כותבת גם כאן... אני בת 25 הוא בן 28. לא נשואים. 5 שנים ביחד מתוכן שנה וחצי גרים ביחד. אחרי הרבה זמן של דיבורים על חתונה מצידי והתחמקויות מצידו נפרדנו ביוזמתי. אחרי חודש פרידה הוא חזר עם טבעת והוא טען שהוא החליט סופית ושהוא שלם עם זה. התחלנו סידורים, הודענו לכולם ועכשיו הפזמון חוזר על עצמו... הוא טוען שהוא אוהב אותי מאוד ולא יכול לדמיין את חייו בלעדיי אבל באיזשהו מקום הוא מרגיש שהוא עדיין לא בשל ושהוא מיהר לעשות את הצעד... שהוא פוחד ומבוהל... שהוא מרגיש שאם הוא יתחתן אז זהו... נגמרו החיים שלו... כששמעתי את הדברים האלו כמובן שמיד אמרתי לו שניפרד כבר ונגמור עם זה כי חבל להמשיך ולהשלות את עצמינו ואת הקרובים לנו- והוא לא הסכים. הוא התעקש שהוא פשוט צריך להתרגל לרעיון ושצריך להמשיך בתוכניות. הבעיה היא שאני ממש פוחדת שהוא לא יתרגל לרעיון ואז הכל יתפוצץ... אני בינתיים מרגישה את עצמי דועכת כי אין לי שום וודאות ושום ביטחון במערכת היחסים שלנו. מצד שני אני צריכה להעמיד פנים כלפי חוץ שהכל כרגיל... השבוע אנחנו אמורים להחזיר תשובה לאולם ואני באמת באמת לא יודעת מה לעשות... אני אוהבת אותו אבל נמאס לי להלחם! כמה אפשר?! איך זה שהוא עדיין לא מוכן?? הוא אומר דברים סותרים ומבלבל אותי. אם הוא כל כך אוהב אותי ויודע שאני האישה בשבילו אז מה מונע ממנו להתחתן? מה דעתכם??
שלום לכולם! עד עכשיו הייתי פעילה בפורום חתונות ולצערי אני מוצאת את עצמי כותבת גם כאן... אני בת 25 הוא בן 28. לא נשואים. 5 שנים ביחד מתוכן שנה וחצי גרים ביחד. אחרי הרבה זמן של דיבורים על חתונה מצידי והתחמקויות מצידו נפרדנו ביוזמתי. אחרי חודש פרידה הוא חזר עם טבעת והוא טען שהוא החליט סופית ושהוא שלם עם זה. התחלנו סידורים, הודענו לכולם ועכשיו הפזמון חוזר על עצמו... הוא טוען שהוא אוהב אותי מאוד ולא יכול לדמיין את חייו בלעדיי אבל באיזשהו מקום הוא מרגיש שהוא עדיין לא בשל ושהוא מיהר לעשות את הצעד... שהוא פוחד ומבוהל... שהוא מרגיש שאם הוא יתחתן אז זהו... נגמרו החיים שלו... כששמעתי את הדברים האלו כמובן שמיד אמרתי לו שניפרד כבר ונגמור עם זה כי חבל להמשיך ולהשלות את עצמינו ואת הקרובים לנו- והוא לא הסכים. הוא התעקש שהוא פשוט צריך להתרגל לרעיון ושצריך להמשיך בתוכניות. הבעיה היא שאני ממש פוחדת שהוא לא יתרגל לרעיון ואז הכל יתפוצץ... אני בינתיים מרגישה את עצמי דועכת כי אין לי שום וודאות ושום ביטחון במערכת היחסים שלנו. מצד שני אני צריכה להעמיד פנים כלפי חוץ שהכל כרגיל... השבוע אנחנו אמורים להחזיר תשובה לאולם ואני באמת באמת לא יודעת מה לעשות... אני אוהבת אותו אבל נמאס לי להלחם! כמה אפשר?! איך זה שהוא עדיין לא מוכן?? הוא אומר דברים סותרים ומבלבל אותי. אם הוא כל כך אוהב אותי ויודע שאני האישה בשבילו אז מה מונע ממנו להתחתן? מה דעתכם??