מה עושים

lihi78

New member
מה עושים

המצב אצלנו נוראי אני לא אוהבת את בעלי הוא קר לא מפרגן אין שום קירבה מגע אין סקס וכשאני יוזמת פעם בשנה הוא ישר חודר כשאני יבשה ולא חושב שמשהו לא בסדר בזה יש לנו שני ילדים קטנים כשאני יוזמת שיחות של מה עושים ומה מפריע לך בי יש לו רק תשובה אחת והיא השמנת מאוד בשנים האחרונות ןזה נכון שתי לידות וגם ככה אף פעם לא הייתי רזה אבל --------------------- אני עדין אותו בן אדם יש אישה מאחורי השומן האם אתם באמת חושבים/ות שזה יכול להיות ככה להיתיחס לאישתך רק בגלל כמה קיולגרמים אני עייפה מהחיים איתו אין לי שמחת חיים ואני רק רוצה שלילדים שלי תיהי משפחה נורמלית מה עושים (חות מדיאטה) שזה נמצא בתהליך
 
אכילה רגשית

היא אכילה שבאה לחפר על החסך הרגשי שיש באדם, שלא מצליח לקבל מהסביבה את מה שהוא זקוק לו בכמויות שנחוצות להרגיש 'שבע'. אני חושבת שאת נמצאת אולי במצב כזה, למרות שזה תמיד נוח 'להאשים' את ההריונות. גם בהריון - אם אוכלים מאוזן, בכמויות מבוקרות, לא משמינים בלי די, אלא מעלים בעיקר את משקל ההריון עצמו ואולי עוד כמה ק"ג בודדים שיורדים בהנקה. העלאת משקל מופרזת בזמן ההריון גם היא רגשית לרוב, כי 'אוכלים בשביל שניים', קרי נכנעים ללחץ לעמוד בציפיות הסביבה להיותך 'אמא טובה' ומספקת שמתחיל כבר שם, במצב העוברי. את חווה דחייה מצד בן זוג, את חווה יחס לא מפרגן, אולי הזנחה ופגיעה חמורה בצרכים שלך <סקס פעם בשנה? או שזו צורת התבטאות?>, את חווה חוסר אהבה, ובמקום לחשוב האם ככה את רוצה לבלות את שארית חייך, האם זה היחס שגורם לך לרצות לקום בבוקר לעוד יום במקום הזה, את רוצה 'שלילדים תהיה משפחה נורמלית', קרי שלמה? לא כל מה שנמצא באותו מקום פיזית הוא 'שלם', ומשפחה שבה אבא דוחה את אמא, ויש ניכור חמור בין ההורים, ויש אמא שלא אוהבת את עצמה כי אבא דוחה אותה ולא רוצה אותה, והיא לא אוהבת אותו על כך בחזרה - היא פר אקסלנס לא משפחה נורמלית. זאת משפחה שהערכים שלה הם לא כבוד ודאגה הדדיים, אלא פגיעה, והדבר הראשון שהילדים ילמדו ממך מתוך חיים במשפחה כזאת - זה שזה 'בסדר' להישאר בתוך מצב בו מישהו פוגע, מזלזל, לא סופר אותך באופן שיטתי, ולספוג ולהפנים את הפגיעה. לאגור אותה בפנים, ולרפד אותה מבחוץ. כך שחוץ מדיאטה שחייבת להיעשות בשיתוף עם דיאטן/ית קליני/ת שינחה לשינוי הרגלי תזונה, וגם יתמוך בתהליך, את חייבת, חייבת, חייבת עזרה פסיכולוגית. לא כי את לא בסדר. אלא כי את בתוך תהליך הרסני עם עצמך, שכנראה התחיל עוד לפניו. האדם שהכי הכי לא אוהב אותך נכון להיום, הכי לא מפרגן - זו את
. אני יודעת שאמרתי דברים מאוד קשים. אמרתי אותם לא כדי לפגוע או להכאיב, אם כי בתקווה שתצליחי להתעורר מהם, ולהתחיל לפעול. לא להחזרת אהבתו של הבעל. להחזרת הבטחון והערך העצמי שאבדו לך אי שם בדרך. כי עד שלא תאהבי את עצמך, איש לא יאהב אותך.
 

adam33

New member
אישיות וגוף.

תראי. קשה לי לשפוט אותו מחד ומצד שני שלא לשפוט אותו. דבר אחד אני יודע. שאם היה קורה לך משהו הוא האדם האחרון שהיה עומד לצידך לאורך זמן וזה מבלי שהית כלל שמנה. מה שאני מנסה להגיד זה שהוא יותר מחובר לגוף שלך מאשר לאישיות שלך וכך זה מתבטא. זה שאת פחות רזה מבחינתי זה לא היה שיקול לחשוב שאת אדם אחר מכיון שכולנו משתנים בגוף וכולנו לא יודעים מה יהיה מחר. אני מאמין בכנות שלך שאת מצד אחד נפגעת ומצד שני מודעת. אני רק חושב שכאשר את תעבדי קשה על החיצוניות שלך ותקצרי את השבחים את לעולם לא תשכחי מה המחשבות שלו לגבייך וזו כבר שריטה שלא תמחה במחי יד. תצעדי קדימה.אל תביטי לאחור ומבחינתך היי שמחה ואל תתני לו להשבית את שמחת החיים שבך. תשאבי את החוב מהילדים ותראי לו שבעצם את אישה במלא מובן המילה ושבעצם מחמאות יכולות להגיע מבחוץ. תרימי את הראש גם אם לא תצליחי להשיל כמה קילוגרמים מכיון שכמו שכתבת. את אישה.[ קבלי פרגון וחיבוק]
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
ברור שהמשקל הוא לא העניין באמת

לכל היותר זה עוד פרט אחד. ובכל מקרה, כולם משתנים עם השנים, ולא רק במשקל. מה, הוא בדיוק אותו גבר שחיזר אחרייך פעם? לא נראה לי... תכל'ס, אתם כנראה במשבר זוגי רגיל, שהוא אוסף של טענות משני המדדים, שנוקטים בעיקרון ש"השני אשם, ולכן יקבל ממני נא באוזן". תכל'ס, מה שזה אומר, כנראה, זה שבלי קשר למישקל, גם את לא הכי נחמדה אליו. והוא לא הכי נחמד אליך. וככה מתגלגל הכדור. השאלה היא איך עוצרים את זה. והתשובה היא שזה מאוד קשה. צריך רצון הדדי של שניכם לעצור את ההידרדרות ולבנות את הקדר מחדש - אבל מה שקורה לרוב הוא ששני הצדדים, או לפחות אחד, מסתגלים כבר למצב המשברי ובונים את חייהם סביב מה שיש. כשמגיע משבר, אחרי הרבה שנים (לרוב זה קשור לבגידה), מגיעים לטיפול. ואז יש סיכוי לשינוי, אלא שהרבה שנים חלפו, ולא בטוח שנותר חשק וכח לתקן. [ ועכשיו רוצי לעשות דיאטה... ]
 

גארוטה

New member
כדי להצליח בתהליך

הדיאטה, שכולנו יודעים שהוא מאד קשה, צריך תנאים סביבתיים מתאימים ולא רק רצון, ובטח לא רצון שנובע כדי לרצות מישהו אחר ולא בעיקר את עצמנו, ולך, ממה שאת מתארת, אין את התנאים, אין את הסביבה התומכת והמעודדת והמפרגנת ולכן יש סיכוי גדול שאחרי שתתחילי בתהליך את תישברי מאד מהר ושניכם רק תיצברו יותר כעס אחד על השני/ה. קשה לי להאמין שהסיבה היחידה שבעלך מתנהג אליך בקרירות ובחוסר פירגון ומגע היא אך ורק הסיבה הזו, אולי כשאת שואלת זה הדבר שהכי קל לו להגיד כדי בעיקר לברוח מהתמודדות ומלהיכנס לשאר הדברים שקיימים בקשר ביניכם, אבל עם היד על הלב, את באמת מאמינה שכאשר תורידי ממשקלך למשקל שירצה אותו הכל יחזור להיות דבש ושושנים? ואת, שעכשיו כל כך מלאה בכעס כלפיו וטוענת שאינך אוהבת אותו יותר, האם את חושבת שאחרי שתשילי מעצמך את הקילוגרמים המיותרים תתאהבי בו מחדש? בקיצור, מה שאני מנסה להגיד, שהמשקל שלך הוא לא הבעיה האמיתית שיש ביניכם, וזה בהחלט המקום לפנות לטיפול זוגי כדי לפתור דברים הרבה יותר מהותיים בקשר שלכם, ובמידה והטיפול יצליח גם יהיה לך הרבה יותר קל להתחיל דיאטה שגם תצליח.
 

lihi78

New member
לכל העונים תודה על האיכפתיות

קראתי הכל וחשבתי הרבה לא אני חושבת שאחרי שארזה הכל יהיה טוב לגבי הסקס זה לא סתם צורת התבטאות זה פעם בשנה ולפעמים פעם בשנה וחצי אני מחאאקבע לא רק תור לדיאטנית אלא גם פגישה לטיפול זוגי המחשבה שהילדים בגיל מאוחר ישאלו אמא עשיתם הכל כדי שזה יצליח? אחרי הנסיון של הטיפול במידה וגם זה לא יצליח אני אוכל להגיד בלב שלם כן ניסינו הכל שוה תודה לכולכם
 
הגוף שלך משקף את

האופן המדוייק שבו את מתייחסת לעולם - אנשים שמסתכלים עלייך מבינים בדיוק, ובמבט אחד, כמה את חלשה, כמה את נואשת. לא רק בעלך - כולם. אז זה לא רק "כמה קילוגרמים" - זו העייפות שלך, ואובדן שמחת החיים ודיאטה בלבד לא תפתור את זה אולי אבל לשום דבר אצלך אין סיכוי להשתנות לפני שתורידי אותם.
 
את חושבת שאת אכלנית יתר כפייתית?

לי באופן אישי הדבר היחיד שעוזר לי הוא OA, גם מבחינה פיזית, וגם במישור המנטלי.
 

niva99

New member
נראה לי שליהי נכתשה כאן אנושות - שלא לצורך

אם את עדיין קוראת כאן. אף אחד לא באמת מכיר אותך :את מבנה הגוף , האישיות , העבר , מנגנוני ההגנה שלך. ולכן - כשאת באה מהנק' הפגיעה שלך ומשתפת אנשים זרים קחי בחשבון שכל אחד מביא מעולמו - וזה לא בהכרח מייצג את המציאות שלך [ אם כי לפעמים יש פגיעות בול לא רעות בכלל : צפי בתגובות של גארטוה , מריוס ומיציפיצי]. מקווה שתדעי להוציא את המוץ מהתבן ולקחת את מה שמתאים לך ...
 

niva99

New member
מה עם התגובה שלה ...

זדון לא באג'נדה ...מצטטת :"באמת שהיו גם תגובות מכסחות אבל גם אותן קראתי".
 
את בכוח מחפשת

לעשות דרמטיזציה מיותרת, אפילו מדען הארסי והציני נראה בפוסט הזה כמו בן אדם עם לב.
 

niva99

New member
כמו שהמרצה בפסיכולוגיה

תמיד הייתה שואלת :"מאיפה זה בא "? ועוד: הפוסל במומו פוסל... אין לי עניין להעביר את הדיון לפסים אישיים "מחפשת בכח" וכו'.
שב"ש
 

nowonder

New member
שאלה

עזבי רגע את היחסים שלך עם בעלך. את אוהבת את עצמך? את אוהבת את מי שאת עכשיו? לא כתבת כלום על עצמך. את אמא לשני ילדים, את עובדת? למדת? לומדת? את מתנדבת איפשהו? יש לך חברים/חברות? איך את חיה את חייך? כשהאכילה היא מפלט, ועיסוק, ונחמה שום דיאטה לא תועיל. את צריכה לשנות לא את הדרך שבה את ממלאה את הבטן שלך, אלא את הדרך שבה את ממלאה את חייך.
 
אני מניח שהוא...

חתיך ומדהים?
שריריו משורגים?
בלוריתו מתנפנפת?
הוא משכמו ומעלה?
איש אשכולות?
דוגמא ומופת?
גיבור ישראל?
נצר לאצולה?
מחקי את המיותר
אף אחת מהתשובות אינה נכונה.
 
למעלה