מה עושים
בוקר טוב אני חדשה בפורום ובכלל , בהכרת "הסוד". אשמח לתגובותיכם. בן זוגי ואני נקלענו לבעיה (שנגרמה בגללי) בקשר הזוגי בינינו. אני מבינה שאני אחראית להיווצרות הבעיה - ומתחרטת מאוד על התנהגותי. הבטחתי לו בכל ליבי שלעולם לא אחזור על התנהגותי זו. הפקתי את הלקחים ולמדתי את השיעורים. אני משתדלת לחשוב חיובי , להיות אופטימית ולהעביר מסרים וקו חשיבה זה גם לבן זוגי. הוא ,מצידו, ממשיך להיות "תקוע" במחשבות השליליות ובפחדים שלו. הסברתי לו שלדעתי, הישארות בנקודה של תסריטים שליליים מעצימה אותם וממגנטת מחשבות שליליות נוספות, וממילא אני לא יכולה לשנות את העבר. לדבריו - הוא רוצה אך לא יכול להשתחרר מהם למרות מאמציי.אני חוששת ש"נוח לו" להישאר בנקודה הזו (רווח משני ??).לא מצליחה להרגיע אותו באמצעות חשיבה חיובית ועשייה לטובתנו. מה עושים ? תודה ויום מבורך
בוקר טוב אני חדשה בפורום ובכלל , בהכרת "הסוד". אשמח לתגובותיכם. בן זוגי ואני נקלענו לבעיה (שנגרמה בגללי) בקשר הזוגי בינינו. אני מבינה שאני אחראית להיווצרות הבעיה - ומתחרטת מאוד על התנהגותי. הבטחתי לו בכל ליבי שלעולם לא אחזור על התנהגותי זו. הפקתי את הלקחים ולמדתי את השיעורים. אני משתדלת לחשוב חיובי , להיות אופטימית ולהעביר מסרים וקו חשיבה זה גם לבן זוגי. הוא ,מצידו, ממשיך להיות "תקוע" במחשבות השליליות ובפחדים שלו. הסברתי לו שלדעתי, הישארות בנקודה של תסריטים שליליים מעצימה אותם וממגנטת מחשבות שליליות נוספות, וממילא אני לא יכולה לשנות את העבר. לדבריו - הוא רוצה אך לא יכול להשתחרר מהם למרות מאמציי.אני חוששת ש"נוח לו" להישאר בנקודה הזו (רווח משני ??).לא מצליחה להרגיע אותו באמצעות חשיבה חיובית ועשייה לטובתנו. מה עושים ? תודה ויום מבורך