מה עושים..?

[E87 האחת]

מה עושים..?

כשילד אומר "לא איכפת לי לקבל אפס במבחן"??...

 

[צימעס]

מחבקים אותו,

ואז מקשיבים.

 

[פלגיה]

רגע, רגע

בן כמה הילד? איך מצבו הלימודי? באיזו הזדמנות הוא אמר משפט כזה? זה באמת מה שיקרה, או שהוא מעדיף אפס על ציון בינוני של 70? ומה באמת יקרה אם במבחן אחד הוא יקבל אפס?

 

[E87 האחת]

תשובות

הילד בכיתה ז' בבי"ס אמרו שאם לא יישתפר בציוניו יעיפו אותו במצב של הפעלת לחץ לימודי וכשהוא גילה חוסר רצון ומוטיבציה ללמוד למבחן מה עושים?

 

[פלגיה]

אוי, כיתה ז' היא כיתה קשה

וזה כבר השלב שהיכולת שלנו כהורים לעשות "משהו" הולכת וקטנה. הלימודים הם שלו, האחריות מתחילה להיות הרבה יותר שלו, וגם אם יעיפו אותו מבית הספר - הרי יעיפו אותו, והוא זה שיצטרך למצוא מקום אחר עם תעודה לא מזהירה. כדי שיהיה מודע לאיום ההעפה, כדאי שהאיום יהיה ברור וקונקרטי. כלומר זה לא מספיק לומר "תשתפר בציונים". צריך להציב מטרה מוגדרת X מקצועות שבהם הציום צריך להיות לפחות Y, ומה עושים כדי להגיע אליו.

 

[lora bel]

אני חושבת קצת אחרת

להורים יש ותמיד יהיה מה לעשות בנושא זה ובכל גיל עם הילדים. חובת החינוך חלה על ההורה ולא ילד בן 13 הוא, הוא שיחליט מה טוב עבורו. הצבת גבולות שלנו כהורים מאוד תורם לילד דווקא בגיל מבולבול זה להיכנס לאיזה שהיא מסגרת וגבולות, הוא זקוק לזה וצריך את זה הרבה מעבר למה שחושבים ההורים. שוב לשבת ולשוחח עם הילד בדרכי נועם ולדריך אותו ולהבין את קשייו ומהיכן הם נובעים. ולהציע תמיכה ועזרה בנקודות הקושי. לשוחח עם הילד בכבוד ולדרוש ממנו שיח בכבוד כלפיי ההורים (וכלפיי מבוגרים בכלל). להבהיר לו שהעתיד לפניו ושכעת אתם ההורים יכולים לתרום ולתמוך ולעזור לו להגשים את חלומותיו העתידים. אני לא אוהבת איומים כלפי ובטח שלא כלפיי ילדיי, אני לא מאמינה שזה מה שיגרום לילד להשתפר. ושוב , עם גבולות מאוד ברורים והמון כבוד הדדי והמון המון האהבה ושיחות ויחס הילד יבין שאתם באמת לצידו ואיתו ועוד דבר שהוא חשוב לא פחות זה לא לשכוח לפרגן המון לכל דבר חיובי בו אפילו לדברים הכי קטנים, החיובי יגרום לו לרצות לקבל עוד ועוד חיזוקים חיוביים מכם. בהצלחה.