שלום עדי!
תשמעי, אני חושבת שכבר אמרו לך פחות או יותר את מה שצריך להגיד וראיתי שבאמת זה עזר לך קצת, אבל אני הוסיף כמה דברים. תראי, ברור שיהיה לך קשה בארץ החדשה, אין טעם להכחיש או לסלף את העובדה הזאת. כולנו עברנו את זה ועברנו הרבה מאוד קשיים והתמודדנו עם כל מיני בעיות. בקשר לפחד שלך, זה מובן בהחלט, אבל את צריכה כבר עכשיו לעבוד על עצמך ולהגיד לעצמך שאת הולכת להתמודד עם זה בצורה הכי טובה ולהשיג מזה את המיטב. זה מקום חדש, נכון, ואת אומרת שתמיד היה לך קשה מאוד עם מקומות חדשים. אז תחשבי עלך זה בצורה כזאת: בחיים שלך את תמטרכי עוד הרבה פעמים להיכנס למקומות חדשים ולהתחבר ולהכיר אנשים חדשים ואין לך ברירה. בין אם זה יהי בצבא, באוניברסיטה או במקום עבודה. את תצטרכי להיות עצמאית ולדעת איך להתמודד עם העובדה הזאת, וכדאי שתתחילי מעכשיו, לא? תחשבי על זה שהמעבר הזה מאוד ישנה אותך ויבגר אותך ויעזור לך להתמודד עם סיטואציות חדשות ולא מוכרות. בקשר לניפוץ חלומות, אין מה לעשות. נכון שתיכננת הרבה דברים לעתיד, דברים שקשורים לחיים שלך בישראל, אבל תחשבי על זה שיפתח בפנייך עולם חדש לגמרי שבטוח גם שם את תגבשי חלומות ותתכנני לעשות דברים. לעזוב את החברים- זה באמת מאוד קשה. ועוד יותר יהיה לך קשה כי רוב הסיכויים שתרגישי קצת אבודה בחצי שנה-שנה הראשונה שלך (אני לא באה לדכא אותך, אני רק מכינה אותך למציאות החדשה, סורי..) ואת מאוד תצטרכי אנשים וחברים להיות איתם. אני מקווה בשבילך שתכירי אנשיךם חדשים, אבל אם לא (ולפעמים קורה שלא ודברים פשוט לא מסתדרים) את תריכה לשמור על קשר עם החברים שלך מישראל כמה שיותר בין אם זה באייסי, טלפון או מכתבים ולשאוב מזה כוח, אין לך ממש ברירה. בקשר להדרכה בצופים, כן, אני מבינה שהיית מאוד קשורה לזה, אבל תחשבי על זה ככה- את מקריבה מעצמך, בשביל לעזור להורים שלך. זה גם משהו, לא? וחוץ מזה, אני בטוחה שאת תגבשי תחביבים חדשים בברזיל, ואלי אפילו יש שם גם תנועת נוער כזאת? (למרות שאני מפקפקת, אבל מי יודע..חח...מצאערת, שוב פעם, אני רק מכינה אותך למה שיהיה.) אבל זה באמת חשוב שתהיי מוכנה נפשית, כי הכי גורע זה לחשוב דבר אחד, ובסוף אתה מדיע ואתה מגלה שהדברים הם בכלל לא כמו שחשבת. בכל מקרה, אנחנו תמיד פה בשבילך, לשמוע מה קורה איתך ולעזר. מאחלת לך הרבה הצלחה!!
שלך, ליבי
אז ככה- אני עוברת לברזיל עוד פחות מחודשיים ואני ממש ממש מפחדת. לעזוב חברה שבה המעמד החברתי שלי בטוח ולהתחיל הכל מההתחלה עוד פעם, לעזוב את כל החברים כאן וקשרים באמצע. וזה מקום חדש, שבחיים לא הייתי בו. ופתאום אני הולכת לחיות בו, וללמוד בו. והנסיעה הזאתי מנפצת לי המון חלומות. כל הקטע של ההדרכה בצופים-כמה שזה נראה מטופש
זה אחד הדברים שהיו ממש חשובים לי, וזה ממש מתנפץ. אני מפחדת. מה עושים?
המממ, קודם כל..ברזיל??? וואווו! הלוואי ואני היתי עוברת לברזיל! זה אחלה מקום..אם היו אומרים לי במקום לנורבגיה לגור בברזיל..פפפפי..הית רואה אותי כבר שם..וכמו שציינו לפני..חחחח הבנים שם ..משו משו