מה עושים?

[מורגאן]

מה עושים? ../images/Emo10.gif

היה לי ידיד, שהחשבתי כידיד טוב, והוא החשיב אותי כידידה טובה שלו. היינו ידידים מאז התיכון, ועברו מאז כמה שנים טובות

לפני כשנה הוא התחיל לצאת עם מישהי, והפ נהיו זוג. כבר מההתחלה היה ברור שזה הולך להיות רציני. למרות שאני מאוד לא אוהבת את הבחורה, שמחתי בשביו מכל הלב - תמיד קצת דאגנו לו שלא ימצא מישהי. הוא בחור מקסים, אבל נראה דיי רע.. בכל אופן, בחודשים הראשוןנים לא ראינו ולא שמענו מהם כמעט, וקיבלנו את זה בהבנה - בכל זאת לשניהם זה היה קשר ראשון, וזה עדיין בגדר שלב ההתחלה וההתלהבות. אבל אחרי חצי שנה התחיל להיות ברור שזה לא ישתנה. הם לא טרחו להפגש עם אף אחד, וגם כשהם באו לאירועים הם לא שמו לב לאף אחד אחר... לדוגמא, הזמנתי פעם את כולם אלי והם הגיעו ראשונים, התיישבו מולי והתחילו להתמזמז במרץ. היה לי מאוד לא נעים, כי א. איזו מין התנהגות זו?! ו - ב. לא היה אף אחד אחר שיכלתי לפחות לדבר איתו. פתחתי את הנושא מול הידיד, אמרתי לו שאני מרגישה שהוא כבר לא מתעניין בי והוא התנצל, נראה המום, והבטיח לשנות זאת. חשוב להדגיש שהוא לא יודע שאני לא מחבבת את החברה שלו - כי הוא לא צריך לדעת את זה. העיקר שהוא אוהב אותה. בינתיים הם יחד כבר שנה. בחצי השנה האחרונה, לאחר השיחה שלנו, כלום לא השתנה ואפילו ההיפך - הוא התקשר אלי שלוש פעמים, וזאת תמיד כדי לבקש ממני טובות. אני הקפדתי להתקשר בחגים, קניתי לו מתנה שהוא מאוד רצה ליום ההולדת, וכו´. ביום ההולדת שלי, לפני כמה שבועות, הוא התקשר. הוא לא רצה להפגש, והוא כמובן לא טרח לקנות לי מתנה או משהו כזה (זו לא חמדנות, זה העקרון שבדבר). הייתי כ"כ פגועה שפשוט התפרצתי עליו, אמרתי לו שנמאס לי שהוא רוצה ממני רק טובות, ושככה לא מתנהגים. הוא ישר תקף חזרה ואמר שאני גם ככה, ואז ציינתי שאני התקשרתי שבוע לפני כן לאחל לו שנה טובה. בשלב זה הוא אמר שהוא מצטער שככה אני מרגישה (מה מרגישה?!?! אלו העובדות!) וניתק לי בפנים, ביומולת שלי. מאז לא דיברנו, ואני לא יודעת מה לעשות מצד אחד אני באמת שמחה שיש לו חברה, ומצד שני אני לא מבינה למה זה שיש לו חברה אומר שאסור שיהיו לו קשרים עם שאר העולם. אני לא יכולה לשנות אותו, אבל חבל לי שהוא פוגע באחרים - ובעקיפין גם בעצמו! מה עושים? מורגאן

 

[לאזארוס לונג]

כמה הוא מעצבן../images/Emo70.gif

אני שונא לגמרי אנשים שכשברגע שיש להם חבר/ה הם נעלמים לגמרי מן הנוף ושוכחים מי היה איתם כשהם היו לבד. מעצבן! תראי, אם הוא לא היה מתפרץ עליך הייתי מציע לך לתת לו את הזמן שלו, בסה"כ זהו קשר חדש וטרי (יחסית) והמון זוגות נעלמים מהנוף בהתחלה. אבל, מכיוון שהוא צעק עליך והתחיל לזלזל בצורה מחפירה בידידות שלכם, יש לי רק דבר אחד לומר. תזרקי אותו! את לא הסמרטוט שלו, נכון? אם הוא לא מוכן להשקיע בידידות שלכם אז גם לך אין סיבה להשקיע. אני בטוח שהוא יתקשר ויתנצל ברגע שהוא יבין את גודל טעותו או כשהקשר יתפרק (אני רואה שחורות מטבעי).

 

[מורגאן]

זהו - שזה כבר לא קשר חדש!

הם שנה יחד, ראבאק, שיצאו מזה! בחודשים הראשונים לא אמרתי כלום, כי זה תמיד ככה בהתחלה. אבל הם עוברים לגור יחד עכשיו, והם לא מסוגלים אפילו לצאת עם החבר´ה בימי שישי! הוא לא יכל להשקיע בי חצי שעה ביומולדת שלי! אוף עכשיו הדם שלי רותח גם וגם נעלבתי מחדש! מורגאן

 

[nutmeg]

יש זוגות

שמתנתקים מהקגע שנהיו זוג. מה את יודעת? אולי גם היא לא סובלת אותך? אולי היא אינה בטוחה בשום קשר שיש לו עם חבריו הקודמים - במיוחד בנות? אולי קיימת קנאה שאת לא מודעת לה? זה שאת רוצה שישאר ידיד זה יופי אבל בהחלט חכול להיות שלזה לא מתאים לו עכשיו עם חברתו הנוכחית. יש עוד אנשים בעולם - תני לו לזוז לאן שהוא רוצה. את התשלומים על הבחירות שלו הוא יצטרך לשאת אחר כך. אי אפשר להחזיק חברים בכוח.

 

[אפי היקרה]

מורגאן

אנא קבלי פרופורציות. הוא אכן כבר שנה עם החברה שלו, הוא אכן היה פעם ידיד מאוד טוב שלך, הוא אכן השתנה, וייתכן אפילו לרעה (מבחינתך). הבחירה היא שלו, ההפסד הוא גם שלו, אבל אלה החיים שלו. ניסית להגיד לו פעם אחת, וזה נגמר רע. אם את מסוגלת להרים אליו שוב טלפון, והפעם להיות רגועה וגם לשמוע מה לו יש להגיד, אולי תראי דברים מזווית אחרת. ואת יודעת מה? גם אם שלל הסבריו לא ישכנעוך (ולא "תירוציו", כי את אינך אימו והיחס המתבקש אליו, בלי קשר לכעסך על ה"זניחה", הוא של חברה דואגת ולא של אמא שמייבבת על כך שהבן לא התקשר כבר שבועיים), הבחירה עדיין תישאר בידייך. להמשיך את הקשר הרופף הזה, אבל לדעתך שאת הנסיון האחרון לשנותו כבר בזבזת. או לקבל את מעט היחס שאת כן זוכה לו, ולהסתפק בזה. וכמו שאמרו השאר, אנשים משתנים, לאנשים יש סדרי עדיפויות (עד כמה שהם נראים בעינייך מעוותים, אלא סדרי העדיפות שלו). אם את באמת רוצה לדעת מה עובר עליו, ולא רק "למה לא התקשרת, למה אתה לא אומר לי יומולדת שמח, ולמה החברה שלך מונעת ממך להפגש איתי, לכי את אליהם, שבי אצלו ודברי איתו על החיים. אם ההר לא יבוא למוחמד, מוחמד יכול ללכת לנסות לברר האם הדברים השתנו לחלוטין, או שיש עוד סיכוי לשמור על משהו. אבל הפעם בלי רשימת דרישות ראשונית, אלא ראש פתוח ונסיון להבין ולהתפייס. וכמו שאת בעצמך אמרת: הוא חבר שלך, ואת יכולה לצפות ליחס זהה כמו שאת רוצה להעניק לו. אם הוא לא מסוגל לכך ואת לא מוכנה להסתפק בפחות, את יודעת מה יהיה הצעד הבא.

 

[dana2909]

את מאיימת על חברה שלו

אני די בטוחה שהיא מרגישה מאויימת. יש אנשים שמאמינים שידידים זה מעין מילוי מקום זמני עד שיגיע בן/בת הזוג האמיתי/ת. נראה לי שלפני שהוא התחיל לצאת איתה הייתם בקשר טוב, וקשה לי להאמין שחיבתו אליך השתנתה. היא ככל הנראה עודדה את ניתוק הקשר. אולי הוא הרגיש שהוא צריך לבחור בין שתיכן, והוא בחר בה. ידיד שלי ניתק איתי פעם קשר לחלוטין בגלל שחברה שלו אמרה לו שהיא רוצה שלא יהיה ביננו קשר יותר. ונעלבתי עד עמקי נשמתי. אחרי שנה הוא ניסה ליצור קשר מחדש איתי (החברה שלו כבר נהייתה אישתו) אבל הידידות שלנו לא חזרה להיות מה שהיה קודם. מה שנשאר לך לעשות, זה לשוחח איתו פנים מול פנים, בלי שחברה שלו תהיה בסביבה, ולהגיד לו מה את מרגישה, בלי שזה יתפרש כתקיפה שלך אותו (אני די בטוחה לזה שהוא מודע לנתק, ואולי הוא רוצה לתקן את זה אבל לא יודע איך). זה היה מעליב מה שהוא עשה, אבל את צריכה לתת לו את האפשרות להתנצל פה, כי זה הצ´אנס האחרון שלכם. אם הוא לא מנצל את הצ´אנס הזה, הקשר שלכם מת. ואולי.. אם יהיה לך חבר, חברה שלו תהיה פחות מאויימת, ותסכים לידידות בינכם. השאלה היא אם תרצי ידידות כזו במצב כזה...

 

[אפרתש]

תסלחי לי על ההתפרצות

אבל אני חוששת שאת לוקחת קצת יותר מדי ללב, וחבל. אני לא יודעת בת כמה את, אבל התרחקות שכזו היא לא נדירה בין אנשים מבוגרים. בתיכון נפגשנו עם החברים כל בוקר, וגם דיברנו בטלפון אחר הצהרים, וגם יצאנו יחד בערב. עם הגיל, האינטנסיביות יורדת. לכולם יש חיים אחרים. רבים נהנים יותר ויותר לשבת בבית ולא לצאת לבלות. גם לחברה הכי הכי טובה שלי אני לא תמיד קונה מתנת יומולדת. ובטח שלא יוצאת איתה ביומולדת. הוא התקשר לאמר מזלטוב? זה הרבה. באמת. דברו בטלפון לפעמים, תיפגשו. אולי עם הזמן הוא ירצה להדק את הקשר, אולי כשגם לך יהיה בן זוג זה יהיה יותר קל, ואולי לא. ככה זה כשמתבגרים.