מה עושים עם סרבנית שינה?

[שלומית של השניים]

מה עושים עם סרבנית שינה?

מקווה שתסכימו לחלוק איתי את דעתכם, למרות שאני לא כותבת כאן הרבה (אבל תמיד מתעדכנת). שירה שלי, בת 4 וחצי, מסרבת ללכת לישון בלילה בשעה נורמלית. אתמול, לשם הדגמה, נרדמה סופית ב 11 בלילה (כשאחיה שחולק איתה את החדר ישן כבר מזמן מזמן) היום, בקושי קמה בשמונה. אז ככה זה - ניסינו לשים אותם לישון מוקדם יותר - לא עזר. ויתרנו על שנת צהרים (לרוב בסופי שבוע הם לא ישנים צהרים) - גם לא עזר. ניסינו להזיז את שעת המקלחת, לשים דיסק עם שירים, דיסק עם סיפורים, להיות קשוחים, וללהיות מאוד רכים איתה - כלום לא עוזר. אתמול אפילו ניסינו לעייף אותם מאוד - היה לנו סשן ריקודים ארוך, ואח"כ הקראתי להם 2 פרקים מבספר האהוב, ועדייין היא לא מתעייפת. או יותר נכון - נראה שהיא עייפה אבל מחזיקה את עצמה ערה בכוח. מדי פעם היא גם קוראת לנו בבקשות שונות (מים, שירותים או שהיא מפחדת). אני כבר עייפה מזה. יש תובנות?

 

[סוכריה על מקל]

אני מניחה שניסיתם, אבל בכ"ז -

קראתי פעם שזה קורה הרבה עם תאומים, שככה מקבלים גם זמן "נטו" שלהם עם ההורים, בלי ה"שותף". ניסיתם לראות מה קורה אחרי כמה ימים שבהם הילדים נמצאים לחוד בשעה-שעה וחצי לפני השינה, ושירה (ואז מן הסתם גם יונתן) מקבלת זמן לבד עם אחד ההורים? או ,לחילופין, פשוט לשכב איתה במיטה בצורה הכי נינוחה שיש (בלי להביט בשעון, לקחת בחשבון שזה יכול לקחת גם שעתיים-שלוש) ולהבטיח לה שתישארו איתה עד שתירדם? אחרי כמה ימים כאלה זמן ההרדמות שלה יתקצר (היא תראה שבאמת נשארים איתה ולא מחכים ללכת ממנה ותאפשר לעצמה להירדם), ולאט לאט יהיה אפשר להתרחק בהסכמה ולאפשר לה להירדם לבד.

 

[שלומית של השניים]

בעבר הם היו נרדמים רק ככה

כשאנחנו איתם בחדר, יושבים ליד המיטה. ההרגל הזה היה לנו רע, כי אנחנו היינו נרדמים על השטיח וזה היה הורס לנו את הערב. אבל - בגלל שאנחנו נואשים, נראה לי שננסה את זה שוב. תודה

 

[גאיה100]

היא מפחדת מהחושך?

אולי מנורה קטנה ליד המיטה? בובת פיה מיוחדת לחיבוק? אם הכיוון הוא התנהגותי יותר, זאתומרת שנראה לך שהיא מנסה לקבל את תשומת הלב שלכם נטו, אולי אפשר לנסות טבלת חיזוקים. נשמע שאתם באמת עושים את כל הדברים "הנכונים" של הרגעה לפני השינה והכנה לשינה. אולי לנסות להחליף את הקשיחות עם חיזוק חיובי לכל פעם שהיא מצליחה להירדם בעצמה ללא צורך בקריאה לאבאמא. אפשר לעשות סיבוב "היפרדות" של שתייה, פיפי, חיבוק גדול מכל אחד מכם וכו' , כניסה למיטה ואז תגמול חיובי אם היא מצליחה להירדם לבד. משהו כזה...

 

[שלומית של השניים]

את מתכוונת לתגמול חיובי כל בוקר, כשהיא

נרדמת לבדה בלילה קודם? לא חשבתי על זה....

 

[גאיה100]

אכן כן

בדיוק כמו הטבלה של צ'ומפית. אם זה יעבוד, את תראי שבמשך הזמן הצורך בטבלה יפחת. מה שחשוב בעיקר זה העקביות. דבר ראשון כל בקר לתת את החיזוק החיובי = מדבקה עם נרדמו לבד. אם לא, לתת עידוד שאת בטוחה שהלילה היא תצליח להרדם כמו בוגרת... ואנחנו לא סוגרים דלתות בלילה.

 

[שלומית של השניים]

את מתכוונת לתגמול חיובי כל בוקר, כשהיא

נרדמת לבדה בלילה קודם? לא חשבתי על זה....

 

[chompi1]

מניסיון עם סרבן השינה הפרטי שלי..

ירדן בן 3 (וחודש), ומעולם לא אהב לישון, גם לא בתור תינוק קטן וגם לא היום. אצלנו לרוב הבעיה היתה ההתעורריות התכופות שלו בלילה, להרדם היה לו יותר קל, למרות שהיו תקופות (כמו היום למשל) שיש עם זה קצת בעיות. הוא עדיין בגן פרטי, ששם ישנים בצהריים, והוא הילד היחידי שפשוט לא ישן (הוא יושב עם המטפלות ומצטרף לשיחות הרכילות במקום לישון, המטפלות מספרות לי שהן יודעות עלינו כבר הכל, כי הוא מספר להן). קשה לו להרדם, הוא מתעורר לפחות פעם בלילה, ולרוב מסיים את הלילה עד 6 הכי מאוחר. אני לא ממש מבינה איך הוא מסתדר עם כל כך מעט שעות שינה, אבל ככה הוא... שירה לעומתו, הולכת לישון בלי שום בעיה למשך לילה שלם (חוץ מבמקרים שהוא מעיר אותה)

. אז מה אנחנו עושים? שני דברים עיקריים - אנחנו מאד נחושים ועקביים לגבי זה שהולכים לישון בשעה נורמלית (20:30), כל אחד במיטה שלו ולא קמים מהמיטה (אני חושבת שאי אפשר להכריח ילד לישון, אבל אפשר לדרוש ממנו לשכב במיטה בשקט ולנסות להרדם). כל פעם שהוא קם, או בוכה או קורא לנו (או הולך לעשות פיפי ושוב פיפי), הוא מוחזר למיטה שלו תוך חזרה על המנטרה שכל אחד ישן במיטה שלו, ועכשיו כבר לילה ומאוחר וצריך לישון כל הלילה. בלי הרבה דיבורים ובלי מו"מ. צריך לישון ואתה הולך לישון במיטה שלך. אנחנו מראים לו את השעון, והוא כבר יודע (בערך כמובן) לומר מה השעה ולדעת שאחרי שמונה ונורא מאוחר, לכן צריך לישון. יש לו גם ספר במיטה שהוא בוחר, כך שבמידה והוא לא מצליח להרדם (שזה מה שהוא טוען - שהוא לא מצליח להרדם במיטה שלו), הוא יכול לשכב ו"לקרוא" בספר, וזה עוזר לו להרגע ולהרדם. במקרים שהוא קם ומסרב לחזור למיטה, אני נותנת לו שתי אפשרויות - או להפסיק לבכות, לקבל חיבוק ונשיקה ושנשכיב אותו בכיף במיטה, או שימשיך לבכות ובכל מקרה נשכיב אותו במיטה, ואם הוא רוצה שייבכה שם (זה למשל מה שהיה שלשום, והוא בחר להמשיך לבכות, ואכן הוא הושכב והמשיך לבכות 5 דקות עד שהפסיק ונרדם). כאשר ברור שזה בכי לא רציני ולא אמיתי, כי הוא כבר לא תינוק וזה נסיונות מניפולטיביים מצידו, שצריך להתעלם מהם. הדבר הנוסף שמאד עוזר - טבלת שינה. הוא מספר לכולם בגאווה על טבלת השינה שלו. על המקרר יש טבלה מחולקת לפי ימים. עבור כל לילה שהוא הולך לישון יפה בלי בעיות וישן כל הלילה בלי להעיר אחרים (אותנו ואת שירה), הוא מקבל מדבקה. אם יש לפחות 3 מדבקות בסוף השבוע הוא מקבל מתנה. אם כל השבוע יש מדבקות, הוא מקבל מתנה גדולה. כמובן שגם לשירה יש טבלה כזו, וכמובן שהיא מקבלת כל בוקר מדבקה, כי היא ישנה יפה, וזה חשוב לו גם שיהיו לו מספיק מדבקות למתנה וגם להתחרות באחותו. אתמול למשל הוא לא קיבל מדבקה, כי הוא עשה יותר מדי בלאגן בלילה, והוא לקח את זה לתשומת ליבו. אנחנו מזכירים לו את המדבקות כל לילה לפני השינה... זה עוזר. אנחנו עדיין לא שם לגמרי, אבל יש שיפור ניכר מבעבר. יש לנו כבר לילה (לא לעוד הרבה זמן...

) והוא באמת מנסה להשתפר. מקווה שזה יעזור במשהו, כפי שאת מבינה מהאורך, בעיות השינה הן נושא שמאד קרוב לליבי

.

 

[chompi1]

ועוד תוספת קטנה

שמתי לב שתמיד כשיש שיפור למשך זמן מסויים (למשל תקופה שבה הוא הולך לישון בלי שום בעיה), פתאום יש רגרסיה ושוב יש בעיות. צריך להיות מאד עקביים ולא לוותר בתקופות הרגרסיה האלה, כי ברגע שפותחים את הפתח, זו הופכת שוב להיות בעיה גדולה. אם מטפלים בזה ישר וממשיכים להיות עקביים ונחושים, תוך כמה ימים זה שוב מסתדר. בהצלחה...

 

[שלומית של השניים]

צ'ומפי המון תודה

נראה לי שנאמץ גם את השעון (כך שגם להם תהיה תחושת זמן) וגם את טבלת השינה. אם יש משהו שהילדים שלנו אוהבים, זה לקבל מתנות. אני מקווה שזה יפעל.

 

[מיכל @]

מנסה לעזור

כמה זמן יוצא שהיא שוכבת לבד במיטה ערה? ליובל שלי היו תקופות שלקחה לו 3/4 שעה להירדם, שבה הוא שכב בשקט במיטה שלו, התהפך לפה ולשם ולבסוף נרדם. ד"א - זה הסתיים כשהסתיימה שנת הצהרים בגן. מאז שהפסיק לישון צהרים הוא נשפך למיטה ב-8 בערב, לפעמים מוותר על סיפור כי הוא כ"כ עייף. אני זוכרת היטב את התקופות של "אמא מים", "אמא פיפי", והכי חשוב - "אמא חיבוק". אצלי זה היה שניהם והם גם עשו חלוקת משאבים - אחד לא קרא לנו אף פעם יחד עם אחיו, הם חילקו את הקריאות ביניהם. בשלב מסויים הגעתי למסקנה שרמת העצבים שלי כשהם הולכים לישון לא הגיונית והתחלנו משטר חדש: אחרי ההשכבה הסבלנית, שאלתי כל אחד אם הוא צריך משהו עכשיו, תוך אזהרה שאח"כ אין. היה קצת קשה לעמוד בזה (במיוחד ב"אמא חיבוק"), אבל תוך יומיים פסקו הבקשות וההצקות והם הלכו לישון יותר מהר ובקלות.

 

[שלומית של השניים]

היא יושבת במיטה ומשחקת עם הבובות שלהם

מזיזה את הכרית לצד שהשני, משכיבה את הדובי לישון לידה, לוקחת את כסא הפלסטיק ושמה עליו משחק לידה. לפעמים קוראת לנו, ולפעמים לא. כאילו מין חוסר שקט כזה לא מובן. ועל שנת הצהרים בגן היא לא מוותרת, וקצת קשה לי לבקש מהגננות למנוע ממנה להרדם...

 

[שלומית של השניים]

ומה אתם אומרים על

1. לסגור את הדלת - זה תמיד מוזר לי, אבל הבייביסיטריות שלהן (אמריקאיות - כנראה שזה חלק מדפוס ההתנהגות כאן) תמיד סוגרות להן את הדלת אחרי שהם נרדמים. אנחנ ו אף פעם לא סוגרים דלתות בבית (רק את שלנו, כזהם ישנים, לצורך םעילויות העשרה). 2. דיסקים עם מוזיקה וסיפורים - אנחנו שמים, לפי בקשתם, אבל אולי זה מפריע להם לישון?

 

[רוניללה]

תמיד את יכולה לשלוח אותה לשחק עם שחר

האמת, הלוואי והיו לי עצות מועילות. שחר אומנם נכנסת למיטה בשמונה, אבל קמה 70 פעם בדרך...ובבוקר היא עצבנית כי היא קמה ב-7...לדעתי, זו מן תקופה כזו. אני פשוט מחזירה אותה למיטה כל פעם שהיא קמה. מעצבן אבל אני נותנת לה להבין שהיא חייבת לחזור לישון, אחרת בבוקר היא תהיה תשושה.

 

[רוניללה]

ועוד משהו

אנחנו לא סוגרים דלתות אלא דואגים שיהיה חושך באזור החדר שלהן. לא אוהבת את ה"שיטה האמריקאית"...

 

[גילית44]

אצלינו - בת שנתיים וחצי

עוד בהתחלה מזמן מזמן השכבנו את כל הבובות לישון, כלומר עזרתי לילדה לעשות "מיטה" מחיתול בד על השטיח, היא השכיבה ונישקה את כל הבובות, אמרה לילה טוב ועזרתי לכסות את כולם. ואז כמובן הלכה לישון. כמובן "ששששש שקט, אסור להעיר את הבובות". לא ממש היה צורך בטקס, סתם עשינו לפי המלצה, הילדה רגילה עוד מינקות להירדם לבד בחדר (לפי שיטת טרייסי הוג), לא ידיים, לא לשבת ליד, שום דבר. מה שכן - עם מוצץ. מן הסתם לגבייך לא רלוונטי - הילדה שלך כבר גדולה. אם היא מתעוררת בלילה, אז רק לפיפי או לשתות או שהיא לא מרגישה טוב. מחזירים למיטה וסוגרים את הדלת. אם לא היינו סוגרים את הדלת, רעשים של רדיו, כלים ודיבורים במטבח היו מפתים אותה לבוא להשתתף. תמיד שמים לה מנגינה בחדר, אותו דיסק נעימות עדינות כמעט מאז שהיא נולדה. ככה קל יותר לא להעיר כשטלפון מצלצל וכו'. כמובן יש ילדים שישנים כמו דובים

, ואין להם בעיה עם רעש בבית, לא בבית שלנו. כל אחד והמקרה שלו. בטח תיישמי את רוב השיטות שהוצעו כאן, שיהיה בהצלחה!

 

[שלומית של השניים]

אז הפעם ניסיתי להשאר לידה

לא ממש לידה, כשי שיונתן לא יקנא. במקום טוב על השטיח ביניהם. אמרתי להם שאני לידם עד שהחלומות שלהם יתחילו. אחרי דקה שתיים שירה התישבה במיטה ויעצה לי ללכת לסלון ולקחת כרית ושמיכה כדי שיהיה לי נוח... דקה אחר כך יונתן כבר נרדם והיא - עדיין זהה במיטה דיי הרבה. מין חוסר שקט שכזה. אחרי 10 דקות היא נרדמה. ...

 

[chompi1]

מקווה שזו תחילתה של תקופת הרדמות קלה

והיא באמת מתחשבת מאד באמא שלה

... לגבי סגירת הדלת - לפני שהעברנו אותם לחדר החדש, כשהחדר שלהם היה צמוד לסלון, היינו סוגרים את הדלת רק אחרי שהיו נרדמים ולמשך הערב, כדי שנוכל להמשיך בפעילויותינו בלי להפריע להם (והיינו מדליקים את האינטרקום, כדי לשמוע אותם טוב). בלילה לרוב הדלת היתה פתוחה (ואם היא היתה סגורה, כשירדן היה מתעורר, הוא היה מבקש לפתוח אותה, והיינו משאירים אותה פתוחה). מרגע שעברו לחדר החדש, שמרוחק יותר מהסלון, והאור והרעש לא מפריעים להם כל כך, הדלת שלהם נשארת פתוחה גם בערב.