מה עושים עם ילדה?

דסי אשר

New member
סקרנית לגבי מחר, וחושבת

שקצת נגעת בקצה הקרחון של ה"הבעיה":אורן לא רוצה לפעול לפי "פרוטוקולים", אבל אם מסכימה - היכולת מצויינת. תספרי לנו. אני חושבת שהאבחון ותוצאותיו לא יהיו קשים להכלה רגשית שלכם... דסי
 

zimes

New member
בנוסף למה שכתבו

נעה, כתבת: מדובר במעבר על כל פרט בציור (כי הציורים מאוד מורכבים, גם לאדם מבוגר). זה אפשרי אם עושים את זה לפי הסדר. זה בלתי אפשרי אם לא עובדים בצורה שיטתית. זה אולי בלתי אפשרי לך, אבל אולי אורן תופסת את הקפים בצורה אחרת. לכו עם אורן. כל עוד היא מתפקדת בחיי היום יום, ומוצאת לעצמה עיסוקים שמתאימים לדרך החשיבה שלה - מה רע? האמת - משונה לתת לך עצות מהטיפוס שאת נותנת לאחרים. תקראי את השאלה שלך, תעני כמו שהיית עונה אם מישהו אחר היה מציג בעיה כזו, ותקראי את התשובה. שבת שלום!
 

נעה גל

New member
את לא יודעת שזה הרבה יותר קל ליעץ

לאחרים
? ולגבי משימת הקלפים - לא, אי אפשר לעשות את זה בדרך אחרת. לשם זה המשחק הזה בנוי... וגם אורן לא מצליחה אם היא לא עושה את זה באופן שיטתי...
 

nonana

New member
היי נעה הרבה זמן לא ביקרתי כאן ../images/Emo6.gif

ואני שמחה להשתתף שוב. אז ככה נעה ישנם משחקים שהם לא עובדים בדיוק לפי שיטיות של אחד אחר השני אבל בעלי כללים כשהם בפני עצמם מעניינים מאד. 1. משחקי מבוך- את יכולה לצייר לה והיא צריכה למצא את המסלול. 2. משחקי קוביה וחיילים לפי מס´ הקוביה קופצים משבצות עד למטרה. 3. שהוא כן משחק שמחזק שיטטיות ודברים נוספים שהוא נהדר בפני עצמו- ´מה במשבצת´. אני מקווה שעזרתי קצת שבת שלום
 

rachell

New member
מוסיפה על הנאמר

האם חשיבה שיטתית את מתכוונת ללוגית? אני ממש לא לוגית בחשיבה שלי אני גם לא מצליחה למצוא הרבה דברים בבית שלי אני זוכרת בתמונות. ואיך אורן בפזלים גם שם קשה לה? ולמה משחק מורכב וקשה בגן מלחיץ אותך רק לקרוא את ההסבר אני מתייאשת כתה א´ עדיין רחוקה ואולי באמת צריך לנסות ולהסביר לה בדרך אחרת אני גיליתי שאם אני אומרת לבר (בת 5) לסדר את החדר היא לא ממש יודעת איך ואם אני אומרת לה לאסוף את כל הצעצועים למקום היא כן מבינה לגבי מוטוריקה עדינה ישנם תרגילים שמפתחים זאת גם אני פניתי בעבר להתפתחות הילד ונתנו לי מספר רעיונות (רעיון שלי זה השחלות חרוזים או דברים אחרים שאינם כתיבה) רחלי
 
קצת אפיקורסיות חינוכית....

גם עומר אף פעם לא מוצא את הנעל, את המשקפיים, לא זוכר איפה התיק (למרות שהוא במקומו הקבוע) כי "אני לא מצליח לחשוב" ו"אני לא מצליח לזכור". ברגע שהוא שומע ש"בלי המעיל לא הולכים למקדונלדס", למשל, הוא מוצא אותו צ´יק צ´ק. אני לא לוחצת עליו שימצא ולא מנסה להבין למה הוא לא מצליח לחשוב על מקומות בהן הנעל יכולה להיות. אני כן קושרת בין אחריות ותמורתה - אתה אחראי לאיתור בגדיך ולבישתם והמחיר של אי איתורם הוא שלא עושים את מה שרצית מאוד לעשות, כי אני לא אחליף אותך בתחומי אחריותך ומימוש סיפוקיך הוא בידיך בלבד. הכל ברוח סבלנית, סובלנית, מסבירנית וטובה (כמובן). זה הולך ומשתפר.
 

נעה גל

New member
מה קרה בסוף עם המשקפיים ההם שהוא

איבד? הם נמצאו? אגב, אצלנו משפטים כמו "אם לא תמצאי את המעיל לא נלך.." לא עובדים על אורן. היא פשוט אומרת "טוב, אז לא נלך". אני משתדלת לא להשתמש בהם, למרות שלא תמיד יוצא לי (כמו למשל : "או.קי, אם את מרגישה לא טוב ולא הולכת לגן, אז אני אבקש מרוני שלא תבוא היום כי את חולה")
 
המשקפיים נמצאו אז בתחתית מגירה

שאין דרך שהיו מגיעים אליה אם לא הונחו שם. יע"ז - מאז חל מפנה, כאילו שזה היה מן "נסיון מרד אחרון" והילד השלים עם המציאות. לא באורתודוקסיות מופרזת - אבל רוב הזמן הוא איתם, ועומד במינימום שבהסכם - עד ליציאה לחצר ובכל המפגשים / הצגות / ארועים מיוחדים.
 
למעלה