מה עושים עם הלבד...
ופעם בשבועיים הם הולכים אליו לשישבת..אחרי שנה וחצי שפרודים ועוד לא מתרגלת לזה..מוזר לשבת פה לבד במקום להתארגן בשעה הזאת לארוחת שבת..השקט פה רועש מדי..כל השבועיים מחיילת לשקט וכשהוא מגיעה הוא תופס אותי נבוכה מולו..כל השבועיים מתכננת מה לעשות בשישבת הזה וכשהוא מגיע בא לי רק להכנס למיטה עם העיתון ולשכוח מהעולם..נופלת עלי מין עצבות מוזרה.. לא מובנת..כי בראש אני יודעת שזה המחיר של הפרידה..ולקחתי בחשבון הכל לפני...וכבר אחרי כל כך הרבה זמן כבר צריכה להתרגל..ופעם בשבועים אני נופלת מחדש.ואיזה כייף שיש מקום כזה שאפשר לכתוב בו. שבת שלום
ופעם בשבועיים הם הולכים אליו לשישבת..אחרי שנה וחצי שפרודים ועוד לא מתרגלת לזה..מוזר לשבת פה לבד במקום להתארגן בשעה הזאת לארוחת שבת..השקט פה רועש מדי..כל השבועיים מחיילת לשקט וכשהוא מגיעה הוא תופס אותי נבוכה מולו..כל השבועיים מתכננת מה לעשות בשישבת הזה וכשהוא מגיע בא לי רק להכנס למיטה עם העיתון ולשכוח מהעולם..נופלת עלי מין עצבות מוזרה.. לא מובנת..כי בראש אני יודעת שזה המחיר של הפרידה..ולקחתי בחשבון הכל לפני...וכבר אחרי כל כך הרבה זמן כבר צריכה להתרגל..ופעם בשבועים אני נופלת מחדש.ואיזה כייף שיש מקום כזה שאפשר לכתוב בו. שבת שלום