motherhood
New member
מה עושים עכשיו?
אז ככה... הרומן עם מקום העבודה האחרון הסתיים לו שלשום. כבר יומיים אני קמה בבוקר ללא תכלית. יהיו שיגידו שזו תכלית בפני עצמה, וצריך למצות את זה עד הסוף וגם ליהנות מזה, כי זו חופשה ומתי כבר מזדמן לנו כזו, אבל אני, אם להודות על האמת מבוהלת מאד, ובעיקר בתהליכי גמילה. אני, שרגילה כל היום לחשוב על הלקוחות, ועל העבודה, ועל התהליכים שהתחלתי ומה שעוד לא סיימתי, ולקרוא מהבית מיילים ולהיות זמינה... פתאום - פתאום הכל שקט סביבי, ועליי להזכיר לעצמי שזה כבר לא ענייני מה קורה שם. חסרה תחושת הנחיצות ואני מרגישה בקריז... ובעיקר אני בלחץ, אני מפחדת - מה יהיה? האם אמצא עבודה חדשה טובה? האם זה יהיה מהר? ואיך עושים את זה בכלל, כי אני בכלל לא יודעת איך שוק העבודה בנוי היום. כל אחד נותן לי עצות, אבל בתוצאה הסופית, אני לא מצליחה לייצר מספיק ראיונות עבודה... אני יודעת על סיום העבודה כבר חודשיים+ ועדיין לא הצלחתי למצוא עבודה חלופית. אני בעלת יכולות מדהימות. אני מובילה בתחום העבודה שלי, ובכל זאת, כתמיד,כשזה מגיע לרגע האמת, אני לא מצליחה להתרומם מעל הבינוניות ומעל תחושות ה"אני לא אצליח". הפרדוקס הוא שכיוון שידעתי שאני הולכת לסיים את העבודה, החלטתי שאתחיל אימון כדי שיעזור לי לבחור נכון ולהימנע ממצבים דומים בעתיד, אבל בלי עבודה עכשיו אין לי כסף להשקיע. יש לי ילד שאני צריכה לדאוג לו ולפרנס אותו. בקיצור... אולי כמה עיצות מכם יוכלו לפתוח בפניי רעיונות חדשים? אני רוצה לקחת אחריות. תודה.
אז ככה... הרומן עם מקום העבודה האחרון הסתיים לו שלשום. כבר יומיים אני קמה בבוקר ללא תכלית. יהיו שיגידו שזו תכלית בפני עצמה, וצריך למצות את זה עד הסוף וגם ליהנות מזה, כי זו חופשה ומתי כבר מזדמן לנו כזו, אבל אני, אם להודות על האמת מבוהלת מאד, ובעיקר בתהליכי גמילה. אני, שרגילה כל היום לחשוב על הלקוחות, ועל העבודה, ועל התהליכים שהתחלתי ומה שעוד לא סיימתי, ולקרוא מהבית מיילים ולהיות זמינה... פתאום - פתאום הכל שקט סביבי, ועליי להזכיר לעצמי שזה כבר לא ענייני מה קורה שם. חסרה תחושת הנחיצות ואני מרגישה בקריז... ובעיקר אני בלחץ, אני מפחדת - מה יהיה? האם אמצא עבודה חדשה טובה? האם זה יהיה מהר? ואיך עושים את זה בכלל, כי אני בכלל לא יודעת איך שוק העבודה בנוי היום. כל אחד נותן לי עצות, אבל בתוצאה הסופית, אני לא מצליחה לייצר מספיק ראיונות עבודה... אני יודעת על סיום העבודה כבר חודשיים+ ועדיין לא הצלחתי למצוא עבודה חלופית. אני בעלת יכולות מדהימות. אני מובילה בתחום העבודה שלי, ובכל זאת, כתמיד,כשזה מגיע לרגע האמת, אני לא מצליחה להתרומם מעל הבינוניות ומעל תחושות ה"אני לא אצליח". הפרדוקס הוא שכיוון שידעתי שאני הולכת לסיים את העבודה, החלטתי שאתחיל אימון כדי שיעזור לי לבחור נכון ולהימנע ממצבים דומים בעתיד, אבל בלי עבודה עכשיו אין לי כסף להשקיע. יש לי ילד שאני צריכה לדאוג לו ולפרנס אותו. בקיצור... אולי כמה עיצות מכם יוכלו לפתוח בפניי רעיונות חדשים? אני רוצה לקחת אחריות. תודה.