מה עושים מכאן
שלום לכולם,
אני בחורה צעירה בת 30, נשואה כמעט 3 שנים עם ילדה בת שנה וארבעה חודשים. כבר תקופה לא קצרה שאנחנו שוקלים את נושא הגירושים והשבוע זה הוחלט באופן סופי.
הרצון להתגרש הגיע יותר מהצד שלו, הקשר מעולם לא היה הכי חזק ועמוק כמו כן הכיר מישהי בעבודה שהצליח לפתח רגשות אליה ושכב איתה בזמן נסיעה שלי לחו"ל מהעבודה.
זה הזוי לחלוטין מבחינתי לשבת ולכתוב את הדברים האלה ולהיות במצב הזה.
כואב לי מאוד, אני פגועה ואני באמת לא יודעת מה יהיה מכאן ואיך.
אני חושבת על הילדה שלי בעיקר, ועל איך שהוא ניפץ לה (וגם לי ) את אשליית המשפחה עוד לפני בכלל שהכירה מה זה .
מאכזב אותי מאוד שהוא בחר לעזוב בגלל אישה אחרת ויותר מזה שלא עשה מספיק כדי להלחם על הבית שלנו.
אני מרגישה תלושה עם בור עמוק בתוך הבטן. זה הדבר האחרון שדימינתי שיקרה לי.
בקיצור עצוב לי מאוד ואני מרגישה שאין לי מושג איך להתמודד עם המצב הזה.
שלום לכולם,
אני בחורה צעירה בת 30, נשואה כמעט 3 שנים עם ילדה בת שנה וארבעה חודשים. כבר תקופה לא קצרה שאנחנו שוקלים את נושא הגירושים והשבוע זה הוחלט באופן סופי.
הרצון להתגרש הגיע יותר מהצד שלו, הקשר מעולם לא היה הכי חזק ועמוק כמו כן הכיר מישהי בעבודה שהצליח לפתח רגשות אליה ושכב איתה בזמן נסיעה שלי לחו"ל מהעבודה.
זה הזוי לחלוטין מבחינתי לשבת ולכתוב את הדברים האלה ולהיות במצב הזה.
כואב לי מאוד, אני פגועה ואני באמת לא יודעת מה יהיה מכאן ואיך.
אני חושבת על הילדה שלי בעיקר, ועל איך שהוא ניפץ לה (וגם לי ) את אשליית המשפחה עוד לפני בכלל שהכירה מה זה .
מאכזב אותי מאוד שהוא בחר לעזוב בגלל אישה אחרת ויותר מזה שלא עשה מספיק כדי להלחם על הבית שלנו.
אני מרגישה תלושה עם בור עמוק בתוך הבטן. זה הדבר האחרון שדימינתי שיקרה לי.
בקיצור עצוב לי מאוד ואני מרגישה שאין לי מושג איך להתמודד עם המצב הזה.
