מה עושים כש.

lernantino

New member
מה עושים כש.

(תודה על התשובות על הודעתי הקודמת, אשאיל את הספרים הנידונים בקרוב, וגם הראתי את השאלה והתשובות לחברי שלא ידע על קיום הפורום כלל, ושמח מאוד על קיומו) אתמול חברי חטף מרה שחורה. רוב הזמן הוא יודע את זה מבחינה קוגנטיבית, אבל מדי פעם זה נופל עליו גם מבחינה רגשית, הפערים האלו של איפה הוא היה ואיפה הוא היום. כיום הוא שוכר דירה לראשונה בחייו, עובד במשרה מלאה לראשונה בחייו (לפני זה חי אחרי הישיבה אצל קרובי משפחה שונים ולמד לבגרויות/מכינה) ומרגיש תקוע באמצע. הוא לא יכול לחזור למה שהיה כשהוא יודע מה שהוא יודע, אבל גם בלתי נתפס לו המצב בו הוא נמצא כיום לעומת העבר. גם מבחינת הפרידה מהחברים בישיבה שלא בדיוק מוכנים לדבר איתו, גם מבחינת הקשר עם המשפחה, גם מבחינה זו שפעם הוא היה צריך לעשות רק דבר אחד -ללמוד וכיום הוא אחראי לעצמו ויש אלף חשבונות לשלם והמון נירות לתייק, וחייבים לקום בבוקר בשביל לעבוד, אחרת לא תהיה שכירות ואוכל יהיה רק אם הוא יכין, וחייבים לפנות זמן ללימודים ולא כל כך הולך וכו'. לאן מוליכים את תחושת התסכול/העומס/הבדידות/הבלבול/התקיעות? קבוצות תמיכה עוזרות? היכן יש כאלו בנמצא? היש בכם הממליצים על טיפול פסיכולוגי? היש מתמחים בהקשר ספציפי זה? אנחנו מאזור חיפה. תודה.
 

lernantino

New member
ואם אני כבר בשוונג...

(למי מכם המעוצבן על שאני זו הכותבת, ולא הוא, אז הכתיבה כאן היא בהחלט בידיעתו) אז גם עצות בנוגע להתמודדות עם רגשות אשם המהירים להופיע ופרפקציוניזם מתסכל.
 
ה.לל יכולה לעזור

אגודת ה.ל.ל - האגודה ליוצאים לשאלה מסייעת בנושאים האלה. גם אם אתם מאזור חיפה תוכלו להשתלב בחלק מהפעילויות שלנו וכן לקבל סיוע. את יכולה להכנס לאתר שלנו (יש קחשור פה בפורום) או להתקשר לטל' 1700707073 או לפנות אלי במסר אישי. בני אגודת ה.ל.ל.
 

stאסתי

New member
מה שעזר לי במקרים כאלה הוא

פשוט ללכת ברחוב גאולה או רבי עקיבא בבני ברק...או כל רחוב שרוב ההולכים בו הם חרדים. להסתכל על החנויות,על האנשים להקשיב לשיחות וכל כך לשמוח שאני בדרך החוצה משם ושכל דבר שווה את זה. וגם בעיקר לדבר עם יוצאים אחרים. אני בטוחה שכל אחד בפורום הזה ישמח לדבר עם חבר שלך(אפילו אני:) ולתת לו את הרגשת השיוך והחלק ממשהו שכל כך חסרה להרבה יוצאים.
 

עובבי

New member
עוד כמה עצות מועילות.

ללכת למושב זקנים ולהסתובב שם שעות הרבה. תתפלאו אבל תמיד אני מרגיש צעיר וחתיך אחרי הליכה זו. בכלל, זה המקום היחידי בו, רוב הנשים, מסובבות אחרי את הראש ויורקות בהתפעלות. עוד עיצה יעוצה- לקום בשעה מוקדמת לקחת בתיק: ספר טוב, כריך בשר, בקבוק מוגז, שמיכת פקניק, טרנזיסטור (רק אם אינכם יכולים לחיות ללא קולו הצווחני של רזי ברקאי) ללכת אצל הגינה הסמוכה ולקרוא להנאתכם. עצה זו איננה מומלצת בימות הגשמים. בברכה, עובבי (יקיר המחלקה הגריאטרית במושב זקנים רמת-אפעל)
 

avidadon

New member
../images/Emo6.gif רזי ברקאי רק יזיק

עדיף לקחת "5 ולראות את הלפרין וויצטום בשידור חוזר.
 

Le Fay

New member
עובבי... קצת מידע פנימי:

זה לא כי אתה צעיר וחתיך... זה כי התעייפנו מאלה עם הקוביות ולמדנו להעריך כאלה שיודעים עברית, במיוחד אם הם שנונים
(טוב נו: ולא מפריע לנו אם אתה חתיך).
 
למעלה