מה עושים בעיתות משבר

מה עושים בעיתות משבר ../images/Emo10.gif

כשקשה, מיואשים, כולם חולים, אין לך זמן לעצמך. שלא נדבר על לבשל או לרשום נקודות. כבר חודש לא הלכתי להשקל כי פשוט אין לי פנאי כרגע. אני גם יודעת שבטוח עליתי. אז איך נמנעים מלאכול דברים אסורים והרבה שטויות? אני ממש לא מצליחה... אני במשבר נוראי. ירדתי עשרה ק"ג ומחכים לי לפחות עוד עשרה. כתבתי על המקרר: "אני לא פח זבל". וזה לא עזר. SOS
 

AGE1

New member
קודם כל לומדים לקבל את זה בסלחנות

לזכור שמשבר הוא לא סוף הדרך, לא לקחת אותו כסיבה להרים ידיים ולוותר מעכשיו על הכל מראש. בנוסף, כן חשוב לקחת אחריות. זה לא אומר שאת נכנסת עם הראש בקיר ומנסה להמשיך לרדת עכשיו קילו בשבוע למרות כל הקשיים האובייקטיביים מסביב, אבל זה כן אומר שאת מחליטה למשל לא לעלות יותר, וזה אומר כמובן שאת גם מחליטה כן להשקל, ככה בעדינות :) עולה לאט לאט על המשקל ומתכוננת מראש לראות עליה, מקסימום תופתעי לטובה. מכירה מצויין את מקומות השבירה האלה, ויודעת כמוך כמה העניינים מסביב מקשים על הדיאטה, הם מקשים כפול- גם אין זמן ואנרגיות להשקיע בהכנת אוכל מתאים ובאכילה מסודרת ונורמלית, וגם הצורך בפיצוי של משהו טעים גובר פי כמה. זה קורה אצלי המון, תראי מה כתבתי בהודעה על חנוכה- ירדתי 16 ק"ג בעשרה חודשים, וזה כמובן לא בקצב אחיד, יש לי כל הזמן תקופות של עצירה והיתה אפילו אחת של עליה, למדתי לקבל את זה כ"זה מה יש", לא לראות את זה כסוף הדרך אלא רק כפסק זמן. משהו שאני סוחבת איתי מעברי הרחוק מהסדנאות של מירי בלקין (הרי זו לא הדיאטה הראשונה של אף אחת מאיתנו :) הזמן הרי עובר בין כה וכה, אז מה עדיף שבעוד שנה אני אהיה עם עוד 10 ק"ג? או פחות 5 ק"ג ? לא חשוב הקצב, העיקר המגמה, ואם חייבים פסק זמן באמצע אז לוקחים אותו בסלחנות ומחכים לרגע שאפשר להמשיך, אם לא מוותרים על הכל הוא בא כל פעם מחדש - באחריות.
 
צודקת ../images/Emo88.gif

אין ספק. חייבת לשנן לעצמי, לא ליפול. לקחת כל יום לעצמו מחדש. תודה
 
למעלה