מה עונים לבוס

מה עונים לבוס

שדורש שתעשו משהו בלתי אפשרי? עם לקוח איכשהו אפשר להתווכח, אבל מה עושים כשהבוס הוא זה שבא עם הדרישה ולא מוכן לשמוע לא? אני אתן את הדוגמה שלי כדי שתבינו מאיפה זה נובע: כשעבדתי אצל הבהמה, באחת המשמרות הראשונות שלי פסעתי לעבר עמדת השטיפה כשביד אחת מגש עמוס וביד השניה ערימת צלחות, ודווקא אז הגברת פנתה אלי בדרישה שאני ארים נייר שנמצא על הרצפה. עניתי לה שאני אעשה את זה עוד שניה, והיא אמרה בתקיפות "לא עוד שניה - עכשיו! תרימי את זה!" עניתי לה שוב ש"מייד, אחרי שאני אניח את המגש" והיא שוב חזרה על המשפט שלה, שהשאיר אותי עם התגובה "יש לי רק שתי ידיים"... לאחר מכן היא תפסה אותי לשיחה שהייתה יותר נזיפה-גערה. כאמור זה קרה באחת המשמרות הראשונות שלי, אז עדיין לא הכרתי אותה ולא ידעתי שאסור לענות לה גם אם היא אומרת שטויות במיץ (היא הסבירה את זה פעם בכך שהיא קובעת מה יהיה, ואם היא אומרת שהיא רוצה שכל המלחיות יהיו על הכסאות, אנחנו חייבים לעשות את זה). היא הסבירה לי בצעקות ובתקיפות שברגע שהיא אומרת לי לעשות משהו אני חייבת לעשות אותו לא משנה מה אני עושה באותו רגע, והקטע עם הנייר היה מאוד חשוב כי אם אני לא ארים אותו הוא ישכב שם ואסור לי לאפשר מצב כזה. בשלב הזה כבר לא עניתי לה, אם כי הייתי שמחה לקבל הסבר איך בדיוק היא ציפתה שאני ארים נייר מהרצפה עם שתי ידיים מלאות בכלים. למי עוד יש בוס כזה?
 

nbw1

New member
לי אין בוס כזה

אבל היו לי מפקדים כאלה בצבא, והתייחסתי אליהם באדישות מופגנת, כי אני לא סובל שמצווים עליי בגסות, אם זה בא מלקוח או מבוס. אם הבוס שלי יתנהג בצורה דומה למה שתיארת אני גם לא אהסס לענות לו, מה כבר הוא יעשה? יפטר אותי? אפשר לחשוב שמדובר פה בעבודת חיי...
 

yael bi

New member
בצבא זה עוד איכשהוא מתקבל על הדעת

אין לי מושג איך זה בצבא כי עשיתי שירות לאומי אבל ממה שאני מכירה זה מאוד מקובל בצבא המשחק של אני-המפקד-ואתה-תעשה-מה-שאני-אומר-לך אבל "בחיים האמיתיים" בחיים לא הייתי נותנת לבוס לדבר אליי בצורה כזו!
 
אני הייתי עונה, ועניתי כבר חזרה

במרכז הזמנות שעבדתי בו גם הייתה בהמה אישה שכנראה אין לה יותר מידי בחיים חוץ מלהיות אחמ"שית בחברה. היא הייתה צריכה להפגין כוח, רק כוח יום אחד הייתה לי שיחה מאוד קשה עם לקוח, לא רצה לקנות כלום, לא רצה להקשיב ולא נעליים, אז כשהגיע השלב להציע לוטו (שהייתי חייבת להציע כל שיחה) לא הצעתי, מהסיבה הפשוטה שידעתי מראש שזה מקרה אבוד אחרי השיחה היא לקחה אותי לשיחה בצעקות אז נתתי לה לצעוק ולצעוק אחרי זה אמרתי לה שבינתיים אני מתמודדת עם הלקוחות ואני ניסיתי הכל אבל הוא לקוח שלא היה לוקח כלום אבל כלום ולכן שיקול הדעת מושאר לי אז היא התרעמה על זה וטענה ששיקול הדעת מושאר לחברה אז שאלתי אותה שאלה פשוטה, אבל חשבתי שגם אני חלק מהחברה... לזה היא כבר לא ידעה איך לענות לי אני חושבת שאני הנציגה הראשונה שהצליחה להעמיד אותה במקום כשבאים אליך בדרישות לא הגיוניות לא משנה מה תעשי את לא תוכלי לעמוד בהם כל עוד היא לא בעל הבית היא לא יכולה לעשות כלום בנידון לא משנה כמה את חדשה או לא
 

Marble Arch

New member
כשניצבתי במצב דומה פשוט התעלמתי.

היה יום שישי בערב, פסעתי לעבר המטבח עם מגש מלא בכלים ועוד צלחת עמוסה בצלחות ביד השניה והבוס שלי עמד מחוץ למטבח עם מנות ודרש שאני אוציא אותם, אמרתי לו שאני הולכת להוריד את הכלים מהידיים שלי (איך זה אפשרי?? אני אמורה פשוט לעזוב הכל ולתת לחוקי הפיזיקה לטפל בזה??) והוא התעצבן עלי, אז פשוט המשכתי למטבח.
 
למעלה