מנסיוני...
בנוגע לצד הנפשי, או תודעתי- אני חושב שזה יותר שאלה של מי את מתרגלת אתה, יותר מאשר מה את מתרגלת. בסוף, כדאי שתמצאי לך סביבך (א)נשים שיתמכו בך עד שאת תגיעי למיקוד ולפוקוס שאת רוצה.
בצד הפיזי: בזמן לידה הגוף די פועל עצמאית.
לכן, בדיעבד, הדבר הכי טוב שיכולתי לעשות בהריון הראשון היה לתרגל יוגה, כדי שהגוף שלי יזכור את עצמו בכל מני תנוחות מחזקות ומרגיעות.
יוגה גם עזרה לי לנשום מסודר, וזה עוד משהו שאת לא באמת רוצה להתחיל לתרגל בלידה, אלא רצוי שיבוא לך טבעי.
חשוב גם שתבחרי מקום של פעילות שמתאים לאג'נדה שלך ושאת מרגישה בנוח להיות שם.
אני אישית, ביומיום שלי, ממש לא בנאדם של יוגה, אבל בהריון של הגדול איכשהו זה פתאם התאים השלווה ו... הכל. זה עזר לי עם כאבי הגב שהיו לי (שליה קדמית, אז את כל הבעיטות הרגשתי טובטוב בגב), זה הרגיע אותי לקראת לילה שזה היה הזמן הכי קשה שי בימים ההם. וזה הכין אותי ללידה.
שיהיה המון בהצלחה ולידה טובה!
(וכמה שזה נראה אולי לא קשור, תנסי לזכור שלידה זה פרק אחד רקמתוך חיים שלמים עם האיש או האישה שאת נושאת בבטן. זה נשמע מאוד פלצני, אבל אולי זה יתן פרופורציות בנוגע למאמץ שאת רוצה להשקיע ולאיך שאת רוצה לארגן לך את היום שאחרי.)
