אני לא מסוגלת להרדם עם רעש
כלומר, נרדמתי בחיים שלי עם טלויזיה פתוחה ועם רדיו פתוח, אבל כשהם על חלש מאוד וזה היה נדיר וזה מנע ממני שינה איכותית. אני כבר לא מדברת על יקיצה בכל שיר ושיר, אלא על העובדה שבמהלך השיר אני לא נכנסת לשינה, אלא צפה באיזה מן אמצע של מציאות וחלום ובסוף התהליך סובלת מכאב ראש מטורף. הו לא, זה לא בשבילי. אני צריכה לשכב שם בחושך (בעצם, גם באור - אור לא מהווה בשבילי שום בעיה) עם מליון המחשבות שלי עד שאני נרדמת. פעם זה היה לוקח שעתיים וחצי. היום זה כאילו שאין לי מחשבות. יש, אבל הן כאילו פחות צועקות לי בראש ובמקום שכולן יצופו בזמן שאני מנסה להרדם, הן כאילו נמרחות על פני כל הלילה, כך שביקיצות ישר עולות גם מחשבות. אני אנסה לתאר את זה יותר ציורי - זה כאילו שפעם נגיד היו 20 מחשבות כשניסיתי להרדם והיום יש איזה 3 כשאני מנסה להרדם ואז בכל יקיצה עוד אחת אחרת. תוסיף לזה יקיצות מרעש, מקור, מחום, והלילה שלי עמוס יקיצות. הענין הוא שככה זה תמיד היה. יקיצות היו לי גם כשלקח לי להרדם שעתיים וחצי, אז לפחות נחסך לי החלק של השעתיים וחצי. אני מעריכה שבזמן האחרון הממוצע שלקח לי להרדם היה שלושת-רבעי שעה. זה שיפור משמעותי ואפילו אין לי מושג למה. חשבתי שאולי משהו בחיים שלי השתפר, אבל גם כשעבר עלי משהו מעיק, זה היה בסדר, אז אני לא יודעת מה קרה. התשישות שהיתה פעם גם כבר פחות גרועה. כלומר, אני עייפה במהלך היום כמו תמיד, אבל פעם - כל כמה זמן - היה איזה ערב שהייתי מתעלפת על המיטה מעייפות. מין יום שלא הייתי מסוגלת לצאת אחרי העבודה וגם לא לגלוש באינטרנט ולא כלום. הייתי באה הביתה, לא תמיד מחליפה בגדים, מפילה את עצמי על המיטה וקמה בערך בחצות בשביל לבדוק את הפורומים שלי. מזמן זה כבר לא קרה. ואיך אתה מנסה להרדם?
