מחכה לגעת בחלום
New member
מה נהיה ממני???
שלום לכולן,
אני לא יודעת מהיכן להתחיל... אני מרגישה שאני מגיעה כבר לקצה... אנחנו מטופלים כבר חמש שנים ללא ילדים, עברנו הכל מהכל... ועכשיו אנחנו במסלול פונדקאות... בדרך איבדתי את התמימות, האופטימיות ולמעשה איבדתי הרבה דברים...
אני מרגישה לא נשאר ממני כלום מהעבר!!! איבדתי את שמחת החיים שלי, איבדתי את כל חברותיי, חבריי וידידיי, אני מרגישה שאני נשחקת ושנשחקת ועצוב לי ממש... מתחיל להתקרב הקיץ ואני מתחילה לפחד בתוכי, קשה לי בקיץ... קשה לי לראות את כולם יוצאים מהבתים שלהם, קשה לי לראות את כל הילדים בחוץ... קשה לי שהבית שלי ריק ושקט... בחורף זה פחות מורגש... ועוד מעט החגים ובאמת שאין לי כבר כוחות... שלא תבינו, אני מטופלת בעזרה מקצועית אבל אני מרגישה שאני מתקרבת לקצה...וזה ממש לא מתאים לי כי הייתי אדם שמח, אופטימי ומלא באנשים סביבי...
מאחלת לכל הגיבורות כאן לסיים כבר עם הסיוט הזה ולחבוק ילדים בריאים ושלמים במהרה, אמן!!!
שלום לכולן,
אני לא יודעת מהיכן להתחיל... אני מרגישה שאני מגיעה כבר לקצה... אנחנו מטופלים כבר חמש שנים ללא ילדים, עברנו הכל מהכל... ועכשיו אנחנו במסלול פונדקאות... בדרך איבדתי את התמימות, האופטימיות ולמעשה איבדתי הרבה דברים...
אני מרגישה לא נשאר ממני כלום מהעבר!!! איבדתי את שמחת החיים שלי, איבדתי את כל חברותיי, חבריי וידידיי, אני מרגישה שאני נשחקת ושנשחקת ועצוב לי ממש... מתחיל להתקרב הקיץ ואני מתחילה לפחד בתוכי, קשה לי בקיץ... קשה לי לראות את כולם יוצאים מהבתים שלהם, קשה לי לראות את כל הילדים בחוץ... קשה לי שהבית שלי ריק ושקט... בחורף זה פחות מורגש... ועוד מעט החגים ובאמת שאין לי כבר כוחות... שלא תבינו, אני מטופלת בעזרה מקצועית אבל אני מרגישה שאני מתקרבת לקצה...וזה ממש לא מתאים לי כי הייתי אדם שמח, אופטימי ומלא באנשים סביבי...
מאחלת לכל הגיבורות כאן לסיים כבר עם הסיוט הזה ולחבוק ילדים בריאים ושלמים במהרה, אמן!!!