מה מניעה אותי

[לא משהי חשובה]

מה מניעה אותי

לא כתבתי כבר הרבה זמן...
טוב בעיקרון לא הייתה לי גישה למחשב ודרך הטלפון ולא נוח לי
לאחרונה... טוב יותר לאחרונה מאז ומתמיד אבל בעיקר לאחרונה
שאלתי את עצמי
למה? מי? איך? מתי? מה?
למה אני קמה בבוקר? מי עוזר לי? מה מחזיק אותי? איך אני ממשיכה הלאה למקום טוב יורת של התמודדות? מתי זה התחיל? מתי זה יגמר?
ועוד ועוד שאלות
חיפשתי תשובה...
והבנתי הרבה דברים בחיפוש
הבנתי ששאילת שאלות זה קשה כי לא תמיד יש תשובה לפעמים צריך לחפש ממש חזק כדי לקבל תשובה
הבנתי שהרבה מהקרובים אליי מוצאים תשובה לא אמתית בסמים באלכוהול בפגיעה עצמית... קוברים את עצמם במסכים לא נותנים לעצמם רגע לחיות להרגיש את הכאב לשאול שאלות...
לפעמים רק לשאול רק לנסות... זה כואב...אבל זה בסדר שכואב כואב אז צורחים אז בוכים אז מתמודדים מחפשים תשובה..
אני לא מושלמת ברור שלא היה לי את האומץ לשאול לא היה את אומץ לתהות במשך המון זמן.. אני עדיין במסע קשה..
אני עדיין מתמודדת עם זה כל יום זה היום יום לשי זה החיים שלי...
וככה גם הרבה פה...
כולנו שואלים את עצמנו ומחפשים תשובה יחד או לבד בשקט או קוברים את עצמנו... אני בוחרת לשאול...
לא לכל השאלות יש תשובה למעשה להרבה אין... ואני עדיין לא יודעת אם אני בסדר עם זה ...
חוץ מזה מחר ישלחו את אחותי לאישפוז בבית חולים לחולי לנפש באזור... כבר הרבה זמן שהיא לא בסדר אבל לפחות ההורים עשו משהו היו הורים... אני דואגת לה אני קצת לא רוצה שהיא תעזוב אני לא יודעת איך יהיה עכשיו....
מצד אחד יש לי תחושה טובה לגבי הממשך
מצד שני אין לי
אני מתגעגעת לאח שלי הוא היה עוזר לי המון
יהיה בסדר? נכון?

 

[Yelem תמיכה לנוער]

זהות

היי יקרה,
טוב לשמוע ממך.
מרגש בעיני שאת שואלת שאלות ומזמנת לעצמך תהליכים של בדיקה ובירור...
דרך השאלות האלו, שעוסקות בזהות אנחנו מגדירים את עצמינו ואת היחסים שלנו עם אחרים בעולם. צריך לתת להן את המקום הראוי ואת הזמן ולדעת שלא לכל השאלות יש תשובות ושחלק מהתשובות יגיעו עם הזמן.
אני מאד גאה בך על הדרך שלך.
את מתמודדות עם דבר לא פשוט בכלל ואת עושה את זה באומץ, ברגישות ובחוכמה.
אנחנו כאן בשבילך, מתי שתרצי. בשביל השאלות האלו ובכלל...
רותם