מה מיוחד בלנשום מהבטן?
- פותח הנושא Variety
- פורסם בתאריך
אה!
המורה שלי אומר שכולנו נולדים עם צורה טבעית של נשימה, שהינה נשימה המנצלת את מלוא נפח הריאות. בנשימה כזאת, הבטן עולה ויורדת בזמן הנשימה. קרי, תינוקות נושמים מהבטן. ואז, במשך שנות הילדות, הנשימה שלנו מתקלקלת בגלל הרגלי תרבות בלתי נכונים ומשחיטים, כגון דיבור מהיר וחסר סבלנות, המחייבים אותנו לעבור לנשום בצורה שטחית יותר, מהחלק העליון של הריאות בלבד. הצורה האחרונה של הנשימה מתאפיינת בתנועה של החזה ולא בתנועה של הבטן. במהלך האימונים אנחנו רוכשים מחדש את הנשימה הטבעית והנכונה, שמאחר ומלוא נפח הריאות משתתף בה, הבטן עולה ויורדת - והחזה איננו זז בדרך כלל. המורה שלי נוהג לומר שהנשימה הבטנית התמידית (לנשום כך כל הזמן, כברירת מחדל טבעית של הגוף, כמו תינוקות) היא הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות לעצמנו. אני, אישית, חושב שעדיף בנאדם מעשן הנושם מהבטן, מאשר אדם לא מעשן הנושם בצורה שגויה. עדיף מבחינה בריאותית, כמובן, לאותו בנאדם בלבד (ולא לסביבה שלו...)! אני, למשל, אחרי שנים של אימונים, הגעתי כבר מזמן (לפני שנים) למצב של נשימת בטן תמידית. לנשום מהחזה, כיום, עבורי, זה רק בתרגילים מסויימים, לצרכים מסויימים - וזה בהחלט דורש ממני מודעות, כי ברגע שאני לא מודע לכך, הנשימה שלי חוזרת להיות בטנית, באופן אוטומטי. בשביל מה זה טוב, חוץ מזה שזה טבעי? המון דברים. קודם כל, זה מאפשר אוויר. כמעט בלתי אפשרי לבצע קרב לאורך זמן עם נשימת-חזה, אלא אם כן סיבולת הלב-ריאה היא ממש עצומה. עם נשימה בטנית, כמעט ולא ניתן להגיע למצב של התנשפות וחוסר באוויר (אמרתי כמעט. לא צריך להגזים). אז קודם כל - בשביל שיהיה אוויר! דבר נוסף, זה מאוד בריא. בין היתר, זה יוצר עיסוי פנימי מתמיד לאיברים הפנימיים. אבל חוץ מזה, אמנות הנשימה היא דבר מורכב להדהים והנשימה הבטנית היא רק חלק קטן מאמנות מופלאה זו. שלך באהבה, בן נ.ב.: אגב, אפשר לבדוק אם מישהו נושם מהבטן, על ידי כך שלופתים אותו בעוצמה סביב חזהו (לפיתת היאבקות כזאת...). אם הוא מרגיש מחנק אפילו קל, הוא נושם מהחזה... נ.ג.: כתבתי בחופזה ורק את הדברים העיקריים. סלבו / דוד וכל מי שרוצה להוסיף משהו, לחדד משהו או להבהיר משהו טוב יותר, נראה לי שזה יהיה מאוד במקום...
המורה שלי אומר שכולנו נולדים עם צורה טבעית של נשימה, שהינה נשימה המנצלת את מלוא נפח הריאות. בנשימה כזאת, הבטן עולה ויורדת בזמן הנשימה. קרי, תינוקות נושמים מהבטן. ואז, במשך שנות הילדות, הנשימה שלנו מתקלקלת בגלל הרגלי תרבות בלתי נכונים ומשחיטים, כגון דיבור מהיר וחסר סבלנות, המחייבים אותנו לעבור לנשום בצורה שטחית יותר, מהחלק העליון של הריאות בלבד. הצורה האחרונה של הנשימה מתאפיינת בתנועה של החזה ולא בתנועה של הבטן. במהלך האימונים אנחנו רוכשים מחדש את הנשימה הטבעית והנכונה, שמאחר ומלוא נפח הריאות משתתף בה, הבטן עולה ויורדת - והחזה איננו זז בדרך כלל. המורה שלי נוהג לומר שהנשימה הבטנית התמידית (לנשום כך כל הזמן, כברירת מחדל טבעית של הגוף, כמו תינוקות) היא הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות לעצמנו. אני, אישית, חושב שעדיף בנאדם מעשן הנושם מהבטן, מאשר אדם לא מעשן הנושם בצורה שגויה. עדיף מבחינה בריאותית, כמובן, לאותו בנאדם בלבד (ולא לסביבה שלו...)! אני, למשל, אחרי שנים של אימונים, הגעתי כבר מזמן (לפני שנים) למצב של נשימת בטן תמידית. לנשום מהחזה, כיום, עבורי, זה רק בתרגילים מסויימים, לצרכים מסויימים - וזה בהחלט דורש ממני מודעות, כי ברגע שאני לא מודע לכך, הנשימה שלי חוזרת להיות בטנית, באופן אוטומטי. בשביל מה זה טוב, חוץ מזה שזה טבעי? המון דברים. קודם כל, זה מאפשר אוויר. כמעט בלתי אפשרי לבצע קרב לאורך זמן עם נשימת-חזה, אלא אם כן סיבולת הלב-ריאה היא ממש עצומה. עם נשימה בטנית, כמעט ולא ניתן להגיע למצב של התנשפות וחוסר באוויר (אמרתי כמעט. לא צריך להגזים). אז קודם כל - בשביל שיהיה אוויר! דבר נוסף, זה מאוד בריא. בין היתר, זה יוצר עיסוי פנימי מתמיד לאיברים הפנימיים. אבל חוץ מזה, אמנות הנשימה היא דבר מורכב להדהים והנשימה הבטנית היא רק חלק קטן מאמנות מופלאה זו. שלך באהבה, בן נ.ב.: אגב, אפשר לבדוק אם מישהו נושם מהבטן, על ידי כך שלופתים אותו בעוצמה סביב חזהו (לפיתת היאבקות כזאת...). אם הוא מרגיש מחנק אפילו קל, הוא נושם מהחזה... נ.ג.: כתבתי בחופזה ורק את הדברים העיקריים. סלבו / דוד וכל מי שרוצה להוסיף משהו, לחדד משהו או להבהיר משהו טוב יותר, נראה לי שזה יהיה מאוד במקום...
לבן.
איש חכם, אמר פעם: "לנשום פירושו לחיות...". בן, אם אתה נושם באופן תמידי נשימת בטן, אז מה קורה בזמן ריצה? בריצה קשה מאוד, ואפילו בלתי אפשרי לנשום מהבטן, ואני לא מתכוון למישהו שבכושר שיא, שרק 50 מטר... אלא למצב של מקסימום מאמץ - האם גם אז אתה ממשיך לנשום מהבטן. ואם כן, כיצד זה משפיע על הריצה ועל הסיבולת לב-ריאה שלך?
איש חכם, אמר פעם: "לנשום פירושו לחיות...". בן, אם אתה נושם באופן תמידי נשימת בטן, אז מה קורה בזמן ריצה? בריצה קשה מאוד, ואפילו בלתי אפשרי לנשום מהבטן, ואני לא מתכוון למישהו שבכושר שיא, שרק 50 מטר... אלא למצב של מקסימום מאמץ - האם גם אז אתה ממשיך לנשום מהבטן. ואם כן, כיצד זה משפיע על הריצה ועל הסיבולת לב-ריאה שלך?
זה לא בדיוק "לנשום מהבטן"
הרי הראות בחזה אבל לא בבטן אבל הרעיון הוא במקום למלות את החזה, "לנפח את החזה", להכניס את האוויר לחלל הבטן, ומשם שיכנס לריאות. ככה נכנס יותר אוויר (לא פחות!) והגוף נושם יותר נכון בזמן פעילות מי שלא מיומן אז באמת יש לו בעיות אבל מי שמתורגל בנשימה כזו יכול לבצע כל פעילות הרבה יותר בקלות אבא שלי עכשיו חזר מקנדה והוא מורה מוסמך ליוגה (דרך אגב היוגה היא זו שאומרת שנשימה זה החיים, יוגה זה נשימה, ועל כן יוגה היא החיים) בכל אופן הוא אמר לי שכדאי לי לנשום תוך כדי בצוע קאטות זה ממש עוזר. משפר את איכות הטכניקות, החדות, והכוח, והביצוע בכלל.
הרי הראות בחזה אבל לא בבטן אבל הרעיון הוא במקום למלות את החזה, "לנפח את החזה", להכניס את האוויר לחלל הבטן, ומשם שיכנס לריאות. ככה נכנס יותר אוויר (לא פחות!) והגוף נושם יותר נכון בזמן פעילות מי שלא מיומן אז באמת יש לו בעיות אבל מי שמתורגל בנשימה כזו יכול לבצע כל פעילות הרבה יותר בקלות אבא שלי עכשיו חזר מקנדה והוא מורה מוסמך ליוגה (דרך אגב היוגה היא זו שאומרת שנשימה זה החיים, יוגה זה נשימה, ועל כן יוגה היא החיים) בכל אופן הוא אמר לי שכדאי לי לנשום תוך כדי בצוע קאטות זה ממש עוזר. משפר את איכות הטכניקות, החדות, והכוח, והביצוע בכלל.
נשימה בזמן קאטא
אין צורך לנשום לוודא שנושמים בזמן ביצוע הקאטא. לכל קאטא, יש את סגנון הנשימה שלה, ובכל תנועה הכי פשוטה בקאטא, יש את סוג השנימה שלה, ואני לא מתכוון רק לשאיפה או נשיפה. בסיום ביצוע קאטא, המתאמן צריך להרגיש התחדשות של האנרגיה, ולא התרוקנות, או תחושה שאחרי מאמץ. כמובן, שדברים אלה, לא לומדים ביום הראשון בקאטא, אבל חשוב לפתח זאת מההתחלה, בצורה הבסיסית לפחות.
אין צורך לנשום לוודא שנושמים בזמן ביצוע הקאטא. לכל קאטא, יש את סגנון הנשימה שלה, ובכל תנועה הכי פשוטה בקאטא, יש את סוג השנימה שלה, ואני לא מתכוון רק לשאיפה או נשיפה. בסיום ביצוע קאטא, המתאמן צריך להרגיש התחדשות של האנרגיה, ולא התרוקנות, או תחושה שאחרי מאמץ. כמובן, שדברים אלה, לא לומדים ביום הראשון בקאטא, אבל חשוב לפתח זאת מההתחלה, בצורה הבסיסית לפחות.
אבל את זה, וגם את נושא הנשימה
בכללו,
חייבים
!!! ללמוד בצורה אישית, ממורה שמכיר אותך, את מצבך הבריאותי ואת ההתקדמות שלך בשיטה שהוא מלמד! נשימה לא-נכונה עלולה לגרום לבעיות רבות, עד כדי נזק רפואי ממשי. אין בדברי שום כוונה לומר שמה שכתבו אחרים אינו נכון, אבל שיטות שונות מלמדות לנשום בצורות שונות, וקל מאוד לטעות ולהטעות בכוונות טהורות לגמרי. לא נעים לי, אבל אני חייב לומר זאת שוב: שאל את המורה שלך, שמכיר: 1. אותך 2. את השיטה שהוא מלמד 3. את מידת התקדמותך בשיטה 4. את הכושר האישי שלך (והכי חשוב!) 5. רואה אותך כל שבוע ויכול לתקן לך טעויות ולענות לך על שאלות. אני ממליץ לא לנסות ללמוד את נושא הנשימה משום אדם, מוסמך ככל שיהיה, אם אין לך קשר קבוע איתו - גם לשאלות-ותשובות, וגם לתיקון טעויות. בלי שני הנ"ל, אתה מסכן את בריאותך! וכמובן שזו רק דעתי, ואתה - עשה כהבנתך...
בכללו,
האשם האמיתי (עוד אחד)
עד כמה שאני הצלחתי להבין את העניין, דרך התבוננות, האשם העיקרי בהתנוונות נשימת הבטן היא הטלוויזיה. ובית-הספר. המחשב. ארוחת הצהריים. אוטובוסים. ולמה ? אנו יושבים כיום על כיסאות שעוצבו כך שנשקע לתוכם, באופן "מערסל" כזה או אחר. ספות הטלוויזה הרכות, כסאות בית הספר הנוקשים, כמו גם הכיסאות שיש לרובנו ליד שולחן האוכל, כמו המושבים באוטובוס - הם כולם אלכסוניים, ובעלי משענת. המשענת נחוצה כי הזוית האלכסונית יוצרת עומס על הגב התחתון; היות שאנחנו משחררים את העומס ע"י ההשענות, אנחנו מחלישים את שרירי הגב ואת שרירי הבטן הנגדיים, ובכך מדרדרים עצמנו ליציבה שפופה. המצאות הברכיים בנקודה הגבוהה מחיבור ירך-אגן מקשה על שחרור הבטן. שני אלה מתבטאים בצורה מיידית בגב כפוף ובחוסר יכולת לשבת או ללכת בצורה זקופה. חשוב לזכור דבר נוסף : מעבר לחשיבות נשימת הבטן כמעסה לאיברים הפנימיים, יש חשיבות עצומה לגב הזקוף. רק בגב זקוף יכולה האנרגיה לטפס מצ´אקרת הבסיס אל צ´אקרת הכתר. יצרני כורסאות הטלוויזיה יודעים מה הם עושים : הם הופכים את הלקוחות שלהם ליצורים חייתים, חסרי תבונה אנושית, ריקים נפשית ורוחנית - דבר ההופך אותם לצרכני טמבלוויזיה מושלמים. כל מה שצריך לעשות בשביל זה הוא לעצב כורסא... כ"כ עצוב. ילד קטן לא יודע מה הסכנות שאורבות לו כשהוא נותן לכורסא הרכה לקלוט אותו מול המכשיר.
עד כמה שאני הצלחתי להבין את העניין, דרך התבוננות, האשם העיקרי בהתנוונות נשימת הבטן היא הטלוויזיה. ובית-הספר. המחשב. ארוחת הצהריים. אוטובוסים. ולמה ? אנו יושבים כיום על כיסאות שעוצבו כך שנשקע לתוכם, באופן "מערסל" כזה או אחר. ספות הטלוויזה הרכות, כסאות בית הספר הנוקשים, כמו גם הכיסאות שיש לרובנו ליד שולחן האוכל, כמו המושבים באוטובוס - הם כולם אלכסוניים, ובעלי משענת. המשענת נחוצה כי הזוית האלכסונית יוצרת עומס על הגב התחתון; היות שאנחנו משחררים את העומס ע"י ההשענות, אנחנו מחלישים את שרירי הגב ואת שרירי הבטן הנגדיים, ובכך מדרדרים עצמנו ליציבה שפופה. המצאות הברכיים בנקודה הגבוהה מחיבור ירך-אגן מקשה על שחרור הבטן. שני אלה מתבטאים בצורה מיידית בגב כפוף ובחוסר יכולת לשבת או ללכת בצורה זקופה. חשוב לזכור דבר נוסף : מעבר לחשיבות נשימת הבטן כמעסה לאיברים הפנימיים, יש חשיבות עצומה לגב הזקוף. רק בגב זקוף יכולה האנרגיה לטפס מצ´אקרת הבסיס אל צ´אקרת הכתר. יצרני כורסאות הטלוויזיה יודעים מה הם עושים : הם הופכים את הלקוחות שלהם ליצורים חייתים, חסרי תבונה אנושית, ריקים נפשית ורוחנית - דבר ההופך אותם לצרכני טמבלוויזיה מושלמים. כל מה שצריך לעשות בשביל זה הוא לעצב כורסא... כ"כ עצוב. ילד קטן לא יודע מה הסכנות שאורבות לו כשהוא נותן לכורסא הרכה לקלוט אותו מול המכשיר.
הו הו!
הייתי אומר שנסחפת... אני בטוח שהיו מספיק גאונים ואנשי רוח מעמיקים שלא נשמו דרך הסרעפת ואפילו חטאו וראו טלוויזיה. אני בטוח שהיו הרבה אנשים שהגיעו לדרגה רוחנית או אינטלקטואלית גבוהה גם בלי לשבת זקוף ולהביא את "האנרגיה של צ´אקרה כזו או אחרת" לכאן או לשם... ישנם מספיק אנשים שמגיעים לגיל מאה פלוס בלי לתרגל צ´י קונג או לנשום מהסרעפת... "כל דבר במידה..."
הייתי אומר שנסחפת... אני בטוח שהיו מספיק גאונים ואנשי רוח מעמיקים שלא נשמו דרך הסרעפת ואפילו חטאו וראו טלוויזיה. אני בטוח שהיו הרבה אנשים שהגיעו לדרגה רוחנית או אינטלקטואלית גבוהה גם בלי לשבת זקוף ולהביא את "האנרגיה של צ´אקרה כזו או אחרת" לכאן או לשם... ישנם מספיק אנשים שמגיעים לגיל מאה פלוס בלי לתרגל צ´י קונג או לנשום מהסרעפת... "כל דבר במידה..."
לא הבנתי מה כ ל כ ך מסוכן?!
אני מסכים שהכי נכון ללמוד לנשום נכון באמצעות מורה. אבל כמה מסוכן יכול להיות לנסות להבין את העקרון דרך הפורום. בסך הכל זו אמורה להיות נשימתנו הטבעית, שצריכה להתבצע מתוך הרפיה, זה משהו שאולי כן כדאי להסביר, אבל מעבר לזה...?! נשימה שטוחה (מהחזה) מתבצעת באמצעות שרירי החזה וממלאת רק חלק מהריאות, ויוצרת בעצם חסימה גם ברמה האנרגטית. נשימת סרעפת משתמשת בסרעפת לגידול בנפח של הבטן ממנה ומעלה ו"מאלצת" את הריאות להתמלא. יש ניסוי כזה שעושים בשעורי ביולוגיה עם צנצנת ובלון כמכסה שמקופל פנימה ותחתית מגומי. וע"י משיכה של התחתית הבלון מתנפח. לא יודע אם אני ברור, חבל שאי אפשר לצייר. בכל אופן נשימה כזו ממלאת את הבטן התחתונה באויר ומזרימה חמצן טוב יותר לאיברים הנמוכים. לסיום משפט שאהוב על מורים ליוגה, ועלי: החיים מתחילים בנשימה הראשונה ומסתימים באחרונה נתי.
אני מסכים שהכי נכון ללמוד לנשום נכון באמצעות מורה. אבל כמה מסוכן יכול להיות לנסות להבין את העקרון דרך הפורום. בסך הכל זו אמורה להיות נשימתנו הטבעית, שצריכה להתבצע מתוך הרפיה, זה משהו שאולי כן כדאי להסביר, אבל מעבר לזה...?! נשימה שטוחה (מהחזה) מתבצעת באמצעות שרירי החזה וממלאת רק חלק מהריאות, ויוצרת בעצם חסימה גם ברמה האנרגטית. נשימת סרעפת משתמשת בסרעפת לגידול בנפח של הבטן ממנה ומעלה ו"מאלצת" את הריאות להתמלא. יש ניסוי כזה שעושים בשעורי ביולוגיה עם צנצנת ובלון כמכסה שמקופל פנימה ותחתית מגומי. וע"י משיכה של התחתית הבלון מתנפח. לא יודע אם אני ברור, חבל שאי אפשר לצייר. בכל אופן נשימה כזו ממלאת את הבטן התחתונה באויר ומזרימה חמצן טוב יותר לאיברים הנמוכים. לסיום משפט שאהוב על מורים ליוגה, ועלי: החיים מתחילים בנשימה הראשונה ומסתימים באחרונה נתי.
נשימה
יש כמה צורות לנשום נשימת סרעפת, שההבדלים ביניהן הם לפעמים ממש ענין של דקויות. בקנדו וביוגה יש דגש רב מאוד על נשימה, אבל טכניקת הנשימה והשימוש בה שונים מאוד. כך גם בין קראטה וטאי-צ´י, ויותר מכך - יש הבדלים בין שיטות שונות של טאי-צ´י. כמו-כן, שיטות שונות משתמשות בנשימה בצורות שונות, ויש גם שיטות שמלמדות מתחילים לנשום בצורה אחת, מתקדמים בצורה אחרת, ותיקים שוב בצורה אחרת, וכך הלאה - כלומר צורת הנשימה קשורה לרמה שלך בשיטה הספציפית שלך. יש שיטות שאומרות לתאם בין תנועה לנשימה, ושוב יש גרסאות שונות בתחום זה, ובשלבים שונים של הלימוד. שמעתי שיש סגנונות קונג-פו המלמדים
להכניס
אויר תוך כדי מכה החוצה, כדי למנוע כיווץ של הגוף. אני מניח שהעצות הרבות שתלמיד כזה היה מקבל, היו די מבלבלות אותו... ועכשיו אנחנו באים ונותנים הנחיות נשימה לאדם שלא ידוע לנו מצבו הבריאותי (אסטמה? בעיות לב? עודף משקל? קוצר נשימה מכל סיבה שהיא?), שמעולם לא ראינו, הלומד שיטה שאיננו מכירים, שאיננו יודעים מה מידת התקדמותו בה, ואיננו יודעים לאיזה כיוון המורה שלו רוצה להוביל אותו. מעבר לכך שיש כאן רצון (לגיטימי!) לעזור ולחלוק ידע, צריך להבין שיש מקומות בהם עדיף לתת לתלמיד לסמוך על המורה שלו, שמכיר אותו, את השיטה שהוא מלמד, ואת הדרך בה הוא רוצה להוביל את תלמידו. איך, כמדריך, היית מגיב אם תלמידים שלך היו באים ואומרים לך "אבל קראתי באינטנט שצריך לנשום ככה, ולא כמו שאתה אומר..."? אולי גם קצת צניעות תעזור?
יש כמה צורות לנשום נשימת סרעפת, שההבדלים ביניהן הם לפעמים ממש ענין של דקויות. בקנדו וביוגה יש דגש רב מאוד על נשימה, אבל טכניקת הנשימה והשימוש בה שונים מאוד. כך גם בין קראטה וטאי-צ´י, ויותר מכך - יש הבדלים בין שיטות שונות של טאי-צ´י. כמו-כן, שיטות שונות משתמשות בנשימה בצורות שונות, ויש גם שיטות שמלמדות מתחילים לנשום בצורה אחת, מתקדמים בצורה אחרת, ותיקים שוב בצורה אחרת, וכך הלאה - כלומר צורת הנשימה קשורה לרמה שלך בשיטה הספציפית שלך. יש שיטות שאומרות לתאם בין תנועה לנשימה, ושוב יש גרסאות שונות בתחום זה, ובשלבים שונים של הלימוד. שמעתי שיש סגנונות קונג-פו המלמדים
אריאל (המקורי)
New member
לדוד
האם יש שיטות נשימה שונות לאנשים שונים? אני מתכוון, האם נשימה "בטנית" לא מתאימה לאנשים מסויימים? ואם כן, איך יודעים מה מתאים לכל אחד?
האם יש שיטות נשימה שונות לאנשים שונים? אני מתכוון, האם נשימה "בטנית" לא מתאימה לאנשים מסויימים? ואם כן, איך יודעים מה מתאים לכל אחד?
כן ולא...
הבעיה היא לא שכל אדם צריך לנשום אחרת (וכמובן שאכן זה המצב), אלא שאפילו כשמורה נמצא בכיתה כל שבוע ומסביר לתלמידיו איך לנשום וכו´, עדין יש בעיות קשות להבין איך לנשום... יש שיטות שהן אקטיביות בהכנסת האויר ופאסיביות בהוצאה, יש שלהיפך, ויש שאקטיביות בשני השלבים, ויש שפאסיביות בשני השלבים... ויש שיטות שעושות כך בשלב של מתחילים, אחרת כשמתקדמים, ושוב אחרת בשלבים עוד-יותר מתקדמים... הקושי הוא להבין את הדקויות שבדרך, והסכנה הכי מיידית היא קוצר-נשימה עד כדי סחרחורת. איך יודעים מה מתאים לכל אחד? המורה שלך צריך להסביר לך את זה, בהתאם לשיטה שלך ולרמתך המקצועית. מצטער, אין תשובות קלות... אני יכול לתת רק "טיפ" אחד, לכל מי ש(עדין) נושם: אם צורת נשימה מסויימת גורמת לך לקוצר-נשימה, מחנק, דופק מהיר או משהו דומה - עבור מייד לנשימה חופשית! לפחות עד שתגיע למורה שלך, ותוכל לשאול אותו מה לעשות.
הבעיה היא לא שכל אדם צריך לנשום אחרת (וכמובן שאכן זה המצב), אלא שאפילו כשמורה נמצא בכיתה כל שבוע ומסביר לתלמידיו איך לנשום וכו´, עדין יש בעיות קשות להבין איך לנשום... יש שיטות שהן אקטיביות בהכנסת האויר ופאסיביות בהוצאה, יש שלהיפך, ויש שאקטיביות בשני השלבים, ויש שפאסיביות בשני השלבים... ויש שיטות שעושות כך בשלב של מתחילים, אחרת כשמתקדמים, ושוב אחרת בשלבים עוד-יותר מתקדמים... הקושי הוא להבין את הדקויות שבדרך, והסכנה הכי מיידית היא קוצר-נשימה עד כדי סחרחורת. איך יודעים מה מתאים לכל אחד? המורה שלך צריך להסביר לך את זה, בהתאם לשיטה שלך ולרמתך המקצועית. מצטער, אין תשובות קלות... אני יכול לתת רק "טיפ" אחד, לכל מי ש(עדין) נושם: אם צורת נשימה מסויימת גורמת לך לקוצר-נשימה, מחנק, דופק מהיר או משהו דומה - עבור מייד לנשימה חופשית! לפחות עד שתגיע למורה שלך, ותוכל לשאול אותו מה לעשות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.