מה מגדיר נטילת חופשה?

[קלייטון.ש]

במקרה (נוסף) שאני עוקב אחריו עלה הנושא הבא. עובד עבד מביתו וללא פיקוח על שעות עבודה ומנוחה. בשנת 2017 אושפז בבית חולים לשבועיים בגין מחלה קשה אותה רצה באותה עת להסתיר. כדי לנמק את העדרותו הוא העביר מסר לעובד שעבד איתו (שאינו מנהל), ואשר יכול היה לחוש בחסרונו, לפיה הוא יוצא לחופשה, אולם לא העביר כל מסר למנהלו. עובד זה החליט על דעתו להעביר את המסר למנהל. המנהל על סמך המסר שעבר מהעובד הנוסף, וללא כל בדיקה ופניה לעובד עצמו, עדכן שבועיים חופשה בכרטיסו.
למעשה העובד שהה בתקופת מחלה (אותה כאמור ומסיבות של פרטיות רפואית העדיף להסתיר) ויש בידו אישור על האשפוז. כעת מתווכחים על יתרת ימי החופשה שלו לצורך פדיון חופשה.
השאלה היא: האם המעסיק יכול לקבוע כך שהעובד בחופשה מבלי שהתנהלה כל שיחה עם העובד? לא הועברה לא בקשה לחופשה ולא ניתן אישור של המנהל. מאחר והעבודה מהבית וללא פיקוח אין רישום שעות.
או במילים אחרות, מה הנוהל לרישום חופשה ומה הופך רישום חופשה לתקין מבחינה משפטית?

 

[עוד עמית גורביץ]

חוק חופשה שנתית (סעיף 26) מחייב מעסיק לנהל "פנקס חופשה" המהווה כלי תיעוד לעניין ימי החופשה. נטל ההוכחה אף עובר למעסיק בעניין זה. מכח החוק, חובה להעמיד את פנקס החופשה לעיון נגיש של העובד.
בעניינך - "דרך המלך" אינה עבודה מהבית, על כן עולה הקושי המתואר. יש לראות מה נקבע בין הצדדים לעניין זה, למשל ובין היתר לעניין חובת דיווח עבודה יומית וכו'. ככלל, יש לתאם חופשה שנתית בהתראה של לפחות שבועיים מראש.
לא ברור מדברייך האם העובד כיום גילה למעסיק על דבר מחלתו ומבקש להמיר את ימי החופשה בימי מחלה; מדוע ועל בסיס מה מראש הוגדרו "ימי חופשה"; מה דיווח העבודה ולמי עומדות נסיבות תום הלב ועוד - אנא פרט.

 

[קלייטון.ש]

סיפור ההעסקה שם מאופיין בחוסר סדר גמור משני הצדדים ולכן יש עכשיו סדרה של בעיות.
העובד מעולם לא קיבל הודעה על תנאי העבודה (הוא התחיל לעבוד לפני תחולת החוק) וגם אין שום סיכום על התנאים. אין חוזה עבודה, אין תיאום של נוהל יציאה לחופשה, או איזה נוהל שהוא הנוגע ליחסי עובד-מעסיק. העובד עבד מביתו, קבע את שעות עבודתו, ביצע בהצטיינות את המשימות שנדרש לבצע לשביעות רצון מלאה של המעסיק, ומעולם לא נוהל כל דיון בשעות או ימי עבודתו.
לא היה כל פיקוח על שעות עבודתו וכך גם נכתב בתלושים.
כעת הגיעו להתחשבנות והמעסיק מציג רישום במערכת השכר, לפיה בשנת 2017 נוצלו 14 ימי חופשה.
העובד שהה במחלה אותה רצה להסתיר (מחלה אותה רבים נוטים להסתיר בוודאי בשלביה הראשונים) ולא דיווח עליה למעסיק אלא לעובד אחר, אולם גם לא אישר למעסיק שהוא בחופשה.
לכן ככל שהמעסיק צריך להוכיח שהרישום במערכת השכר הוא נכון, כל שיש בידו הוא "שמוליק אמר לי שהוא שמע שהעובד בחופשה". המעסיק לא פנה לעובד לשאול "שמעתי שאתה בחופשה, זה נכון?" ובוודאי לא פנה אליו להגיד לו "מה פתאום אתה בחופשה? לא ביקשת ולא אושר לך". פשוט נכנס למערכת השכר ורשם ניצול חופשה.
תקופת המחלה היתה אשפוז בבית חולים. יש אישור על האשפוז, קופת החולים כמובן יודעת עליו, ולהבנתי ניתן לקבל אישור ימי מחלה רטרואקטיבי במקרה כזה.
אבל העובד לא רוצה להעלות כעת את דבר מחלתו. הוא שואל באיזו זכות נרשמו לחובתו ימי חופשה בלי כל בירור עימו.
והשאלה מה הערך של הצהרת המעסיק לפיה שמע שעובד שלו בחופשה מעובד אחר, ולכן החליט לרשום ניצול.

 

[עוד עמית גורביץ]

ככל שמדברייך עולה כי העובד לא רוצה גם כיום להשתמש בטיעון בדבר מחלתו, לא לספק מידע אודותיה, ואף לא להציג אישורי מחלה - אזי אין בסיס לדרישתו לתיקון תקופת העדרותו וראייתה כ"תקופת מחלה".
משמדובר בהעדרות שאינה מוכחשת (לצרכי אישפוז), ובהעדר אישורי מחלה - רשאי המעסיק לקזז ימי חופשה (ששולמו לעובד בתשלום). החלופה לסיטואציה זו היא אי תשלום עבור כל תקופת ההעדרות, ספק אם עדיפה מבחינתו של העובד.