מה לעשות

את טוענת שלא יכולה להתקיים חברות בין גבר לאשה ללא סקס?

מצטער, אל תפגעי, אבל לדעתי הדיעות שלך מיושנות.
"גם בעל (או אשה) שסומכים עליה ב- 100% עלולים לפתח רגשות כאשר הם מבלים הרבה זמן ביחידות עם בן המין השני. אם הפגישות כוללות את האשה (או הבעל), השיחה לא תגלוש לנושאים אינטימיים. "???
מה את אומרת, שלא יכולה להיות מערכת יחסים בין גבר לאשה, חברות נטו?
מה אנחנו חיות עם אינסטינקטים שלא יכולים להתגבר על ייצרנו?
ברור שאם היתה מישהי שהיתה דלוקה עלי ויש לה אינטרס , אשתי לא תסכים שאצא איתה.
אני מדבר פה על קשר חברי שנוצר בין שני בני זוג, לא מאותו המין כששניהם סטרייטים.
זה בהחלט יכול לקרות ולהחזיק שנים.
הוכחתי את זה לעצמי ולאשתי עם כמה נשים שאני בקשר איתן.
 


 

danakama10

New member
אני מדברת על משיכה

נדיר שיהיה קשר חברותי בין גבר לאישה שלא יהיה בו מימד של משיכה, בעיקר מכיוון הגבר. כמו כן, הקירבה המתמשכת מולידה חיבה ומשיכה שהולכות וגדלות.

אני לא רואה מה טוב יכול לצאת מכך שגבר יבלה ביחידות עם ידידה, כשרוב הסיכויים שיש לו משיכה מסויימת אליה, או שאשה תבלה ביחידות עם ידיד שרוב הסיכויים שהוא נמשך אליה. זה פשוט להכניס ראש בריא למיטה חולה.
בחיי הנישואין יש מדי פעם מהמורות, לא הכל הולך חלק, וכל כך נעים לבוא ולשפוך את הלב בפני הידידה המסורה והמבינה שנמשכים אליה, והיא כמובן תעניק חיבוק תמיכה, והחיבוק הזה ימשך קצת יותר מדי זמן, ויחלו ליטופים, והכיוון ברור.

אני לא רואה מה הבעיה להפסיק להיפגש ביחידות עם בני המין השני, אלא להפוך את זה לבילוי משותף.
לי לא היה מתאים להיות עם גבר שמתעקש להמשיך להפגש עם שלל ידידותיו לבד.
 
חייבת להיות משיכה? זה חוק?

ואם לא קיימת משיכה כי נקשרתי ביחסים חבריים עם אותה ידידה ואנחנו מסתכלים אחד על השני כמו אחים?
אולי גם תגידי שאסור שאח יפגש עם אחותו ביחידות?
אולי העובדה שכל אחד סיפר לשני על על מערכת היחסים שלו עם אשתו / בעלו וגולל בפניו את החולשות שלו בנישואין ונתן / קיבל עיצות זה מה שניטרל את האינטימיות שאולי היתה יכולה להיווצר בתחילת היחסים? (לשיטתך, הרי אין מצב שגבר ילך עם אשה ולא יימשך אליה)
את נחרצת לגבי דיעותייך ואני מדבר איתך על עובדות. עובדות מוצקות. לא נדמה לי ואני חושבת.
שיהיה ברור:
1. אני הטרוסקסואל. אוהב מאוד נשים.
2. אני בקשר עם חברה שניראית מעולה במשך יותר משבע שנים.
3. אנשים יוצאים לבד בידיעת אשתי (לא בתדירות גבוהה - מדיי כמה חודשים) לסרט/ פאב יש לנו שיחות עמוקות ומעניינות יחד.
4. יוצא לנו מידי פעם להיפגש כרביעייה.
5. אני מעולם לא נגעתי בה, לא הראיתי התעניינות וגם לא היתה התעניינות מהצד השני.
עכשיו זכותך כמובן לחשוב אחרת ולהגיד את זה לבעלך. אני חושב שהוא צריך להתחשב בדעתך ולהבין את מצוקתך, אם כי אם באמת מדובר במשהו תמים, אני חושב שהיה מנסה להעמיד אותך על טעותך.
אם אשתי היתה מתנגדת לקשר הזה ועומדת על הרגליים האחוריות, כניראה שהייתי מוותר למענה. היא יותר חשובה לי מכל הידידות שלי.
אבל היא אשה מספיק חכמה להבין שאין ביני לבין ידידתי כלום.
 

danakama10

New member
כן, זה חוק

אני כותבת שבדר"כ, אז למה אתה מתחיל עם ההתחכמויות?
לא איכפת לי מהמקרה הפרטי שלך, הוא סך הכל מקרה פרטי של מישהו שכותב באינטרנט ובחר בכינוי מיתר פורט על אהבה.
לידיעתך, יש מחקרים התומכים במה שכתבתי, אתה מוזמן לערוך חיפוש.
כל טוב.
 

שרווד1

New member
לא יכול להתקיים קשר חברי המינים אין דברים כאלה!!!

תמיד זה יגלוש לרגשות ומשם הדרך לסקס קצרה.
 
הסיפור שלי היא כזה

אני נשוי כבר 18 שנים עם שלושה ילדים. מאז ומתמיד היו לי ידידות.
יש לי אחת שהיא אגב גם מאוד יפה (גורם שאמור להעלות את רמת הקינאה בצד השני) ואנחנו יוצאים מידי פעם לסרט / פאב לבד.
אפילו היינו בהופעת רוק לבד שנינו.
אשתי מכירה אותה ומפרגנת.
מה שעוזר לה לא לקנא ולפרגן הוא עיקרון השקיפות.
היא מכירה אותה ואני מכיר את בעלה. אנחנו מידי פעם גם נפגשים איתם כזוג.
ניטרלנו את גורם האינטימיות.
לדעתי מה שאת צריכה לעשות, ליזום שיחה עם בעלך, להסביר לו את הרגשתך ולהדגיש בפניו שאין לך בעיה שיפגש עם ידידות, אבל חשוב לך להכיר אותן. תציעי להזמין את אותה ידידה אליכם לארוחת ערב.
שלא יחביא את הידידה/ות שלו מפנייך.
אני מאמין שאשה רגישה יכולה על פי שפת גוף להבין את מהות הקשר בין בעלה לידידה. אם הם באמת ידידים את תחושי שהיא מרגישה בנוח איתך.

בלי קשר אני חושב שאת צריכה גם ליזום מפגשים חברתיים עם גברים-חברים.
תבדקי איך הוא מרגיש כשזה הפוך.
וגם זה לא צריך להתקיים דווקא בגללו, קשרים עם חברים ידידים , זה מגוון את חיי הנישואין. לשני הצדדים ואני לא מדבר פה על בגידות. חברות נטו.
 

LYRICA

New member
לדעתי בעלך לא מכבד אותך בשיט

ועושה לך טריק פסיכולוגי. משליך את כל הכעס עלייך כשאת זאת שצריכה להיות רותחת מעצבים על התנהלות שמעידה על אפסיות של בת הזוג בעיניו.
אם לא מדובר באיזשהו דייט או פגישה אינטימית אני לא רואה סיבה למה הוא צריך להיפגש איתה ביחידות, בלי שאת תצטרפי. ועצם העובדה שהפגישה הזאת נמשכה 4 שעות מעלה הרבה סימני שאלה. אני יכולה להיפגש עם 5 חברות בבית קפה, ולשוחח על הא ודא ולכל אחת יהיה מה לומר ועדיין הפגישה לא תימשך 4 שעות. תמוה.
ואיך שמדבר אלייך, כאילו את הפסיכית שלקחת הכל קשה ושולח אותך לטיפול...
בקיצור תצמיחי עמוד שדרה ואל תתני לדברים לזרום ככה, אחרת הכל יגמר בבכי.
 
תודה דנה,מיתר וליריקה ו


שמחה לשתף שבלילה השלמנו ותהליך ההשלמה היה כייף במיוחד
.
עוד קודם, הוא חזר בו מהדרישה שאלך לטיפול. בנוגע לאולטימטום, הוא מכתחילה טען שלא הבנתי אותו נכון ולא היה כזה, אם כי הוא מודה שאיים לעזוב את הבית.
למרות / דווקא בגלל זה קבעתי תור לטיפול.
למה? כי אני חיה עם בן זוג במערכת יחסים מאוד לא פשוטה שלעיתים מערערת אותי. יש אהבה הדדית אבל הוא אכן לא תמיד מכבד אותי. הסרט שלו הוא שהוא לא מוכן ש"אקבע עליו" ומתוך הפחד הזה הוא הרבה פעמים לא קשוב לרצונותי. אמרתי לו שאני מעדיפה שלא ילך להפגש איתה והוא הלך. יכולתי לומר לו שאוסרת עליו ואז אכן לא היה הולך אבל אז היה מאוד ממורמר וכועס . ויש גם את הילד עם הבעיה הרפואית...
אז אם לי לא מגיע ללכת לטיפול למי כן? אפילו שבעלי הציע את הרעיון מתוך כעס וכעדות לכך שהבעיה אצלי.
בקשר לפגישה עם ידידים גברים -האמת, לא כזה בא לי.
תקשורת עם נשים יותר מובנת ופשוטה לי ובנוסף, לא מרגישה בזה כל צורך או עניין. מטבעי, אני נאמנה כמו כלב(ה) ואם אכן אצא לפגישות כאלו, זה רק אם אשתכנע שזה עשוי להיטיב עם מערכת היחסים עם בעלי.
 
אני מאוד שמח לקרוא שהשלמתם

אבל,
לדעתי חשוב מאוד שתלכי לטיפול פרטני (לא בקונוטציה השלילית, זו המתנה הכי טובה שאת יכולה לתת לעצמך) וזאת על מנת שתקבלי כלים איך להתמודד עם בעלך.
נשמע שהוא עדיין תקוע בפאזה ילדותית של "אני מחליט על החיים שלי, אף אחד לא קובע לי" ואולי, אני רק משער שהתגובות שלך נשמעות לו כאילו אמא גוערת בו, לכן הוא מתמרד ומגיב בצורה לא פרופורציונאלית ונעלבת.
מהצד השני את אדם אחראי שהפנים את השיתוף בין בני זוג ולא מובן לך מה הוא
"מחפש בחוץ" אפילו אם באמת מדובר בקשר תמים ולא מזיק.
אגב אני רוצה להגיד לך, שידידות בין גבר לאשה ששניהם במערכת זוגית מספקת איזו "בריחה" מהשגרה. חבל שאת לא רוצה לנסות גם.
שוב, אני אדם שתמיד הסתדרתי עם נשים ואשתי מכירה אותי ומפרגנת.
תמיד תמיד, במהלך כל הנישואין שלנו היו לי קשרים עם נשים.
תמדי הקפדתי עלעיקרון השקיפות שדיברתי עליו וזו הסיבה שלא עוררתי את חשדה של אשתי ולא גרמתי לה לחוסר ביטחון.
כמובן שיש סוגי אנשים שונים. אם זה קשר ידידות ראשון של בעלך והוא מזהה שזה מפריע לך הוא אמור לכבד אותך ולרדת מזה.
ככה גם אני הייתי נוהג אם זה היה ממש מפריע לאשתי וגורם לה לחוסר ביטחון בקשר שלנו.
אם מדובר היה בחברה מאוד ותיקה שחבל לי לנתק את הקשר, הייתי עושה מה שביכולתי בשיתוף איתה על מנת שאשתי תבין שמדובר בקשר ידידות תמים ויפה.
בהצלחה
 

tal902

New member
אני סתם שאלה

עם כל הידידות? אף פעם לא מעדת?
&nbsp
אם לא, אז אשרייך.
 
ממש לא. אילו חברות נטו

זאת שסיפרתי עליה, אנחנו חברים משנת 2000. הכרנו באחת העבודות שלנו.
יש לי עוד ידידה שאנחנו חברים מהתיכון. היא אשכרה ישבה מאחורי בספסל בכיתה יא' יב'. אני בן 49. רק שתבין כמה שנים אנחנו בקשר.
היתה לי בעבר עוד ידידה שהאמת איתה כן התחלתי ושלא הלך שינינו פאזה והפכנו חברים טובים. כמה שנים טובות היינו בקשר, בלי שטויות ובלי "נפילות"
 

גארוטה

New member
נחמד שהשלמתם

אבל 'הבעיה' רק טוטאה מתחת לשטיח
זה לא משנה כרגע אם הציב אולטימטום או לא
מה שמשנה זה שהוא לא מכבד אותך באמתלה משעשעת של "את לא תקבעי עלי"
נו באמת
מכל ימות השבוע דווקא ביום שישי, בשעות שהוא סוף סוף יכול להיות בבית איתך ועם הילדים הוא בוחר להיפגש עם 'ידידה' במשך 4 שעות, לא להיות זמין אלייך ואחרי הכל הוא עוד מרשה לעצמו לכעוס עלייך ולשלוח אותך לטיפול... מעניין לדעת אם הוא מוצא גם את הזמן לבילוי משותף איתך או לחילופין איך הוא היה מגיב אם את היית 'נעלמת' ל-4 שעות בילוי עם ידיד גרוש טרי שברזומה שלו גרימת פרידה של זוג נשוי.
מה שהוא לא מבין זה שלהיות קשוב אליך ולרגשותייך זה חלק מהחבילה שנקראת 'זוגיות' והתחשבות בבן הזוג לא הופכת אותו לקובע או מחליט.
המלצה שלי, טיפול זוגי ולא טיפול אישי שלך שרק ידגיש את העובדה שהבעיה היא שלך ואצלך כשהיא בעצם זוגית .
 

ויקה1222

New member
ילד קטן וחסר ביטחון

שכדי להוכיח את הגבריות שלו (אעלק) יוצא עם ידידות כי "את לא תקבעי עליו", אפילו הילדים שלי כבר לא עושים את זה. אחרי שהוא עובד כל השבוע וכמובן לא יכול לחלוק בנטל כמו שצריך ובמיוחד לאור העובדה שיש גם ילד במצב רפואי קשה, הוא בוחר לצאת עם ידידה ולהיעלם לכל יום שישי אחרי צהריים ואחר כך, במקום לשמוח שהחפצים שלו לא חיכו לו מחוץ לבית כאשר חזר, הוא, במהלך מתוחכם של הפוך על הפוך, הופך את זה לבעיה שלך ואת צריכה ללכת לטיפול, אחרת הוא יעזוב את הבית. הדבר האחרון שנשאר לו לעשות זה להשכב על הרצפה ולבעוט בה תוך כדי צרחות.
ואת בתור אמא'לה מלאת הסבלנות והנאמנה עד אין כץ (בכוונה אני לא משתמשת בביטו שאת השתמשת בו, יש גבול לכל דבר), משתפת פעולה, נותנת לו לזלזל בך והופכת את עצמך לסמרטוט. ובסופו התהליך המופלא הזה יש פרס לשניכם בדמות הפיוס המהנה, מה שאומר שאפשר להמשיך בדיוק באותה הצורה שוב ושוב.
נראה לי ששניכם נהנים מזה.
 
תשובה לגארוטה וויקה

תודה על המענה.
ראשית גארוטה, איני רואה בטיפול האישי סימן למשהו בעייתי אצלי. פשוט מתמודדת עם הרבה ומפרגנת לעצמי טיפול. הבעל אפילו לא יודע מזה בשלב זה....משהו בשבילי נטו.
אבל את בהחלט צודקת
. גם טיפול זוגי לא היה מזיק לנו.
שנית, ויקה. אני דווקא עומדת מאחורי הביטוי שכתבתי, אם כי הוא היה טיפ טיפה בהומור. כתבתי "נאמנה כמו כלב(ה)". פשוט כי לשיטתי (כמובן מצטטת את קהלת) "מותר האדם מן הבהמה איין ". זה משהו כמו לכתוב זיכרון של פיל...
לגבי השאר, מניחה שהייתי אולי מתחברת לדבריך אם היה מדובר בהתנהלות סדרתית בה הוא יוצא בסופש לבדו. זו פעם ראשונה בהרבה שנות נישואין. חוסר ההיענות שלו לצרכי הוא בכלל בתחומים אחרים שאינם קשורים לבינו ובינה. ברבות השנים הבנתי שלמרות שהשריטה שלו משפיעה עלי היא בכלל נובעת מחוויות שעבר בחיים הרבה לפני שהכיר אותי. אז למרות שאני אשה חזקה אני בוחרת הרבה פעמים לא להתכסח. וכך יותר טוב לשנינו...
מה שכן, צדקת בדבר אחד: אנחנו בהחלט יודעים להנות ביחד.
 

danakama10

New member
לצערי את נשמעת חלשה מולו

- את "מעדיפה" שלא יפגש עם הגרושה, והוא לא רק שנפגש איתה, אלא אפילו ל-4 שעות.
- את טיפסת על הקירות ולא העזת להתקשר להפריע להם בדייט שלהם לאחר שלא ענה לך לווטסאפ.
- את מעלה מספר פעמים את מקרה הבן החולה (רק בריאות), וכאילו - מה הקשר? אין לך בעיה שהוא הולך לעבודה, נפגש עם ידידות אחרות, אבל דווקא בדייט הזה המצב של הבן הוא פונקציה? אם חלילה היה נזקק לטיפול רפואי דחוף, היית מטפלת בזה או שהיית מתקשרת אליו הרי הוא ענה לטלפונים. השימוש בבן הוא שימוש בתירוצים של אשה חלשה.
- כשכעסת עליו, לא רק שלא התנצל והגיע איתך לסיכומים מה קורה איתו ועם הידידות, הוא ישן בנפרד והכריח אותך לקבל טיפול אחרת יעזוב אותך.
- את מודה שהוא לא מכבד אותך לאורך כל השנים.

למרות כל זאת את בטוחה שהוא מאוד אוהב ושאתם נהנים יחד.

אני חושבת שזה מצויין שאת תלכי לבד לטיפול, כדי להעלות את הערך של עצמך בעינייך, ולהבין איך את יכולה להיות שווה אליו במערכת היחסים ולא לתת לו לרמוס אותך. האם את עובדת או שאת תלויה בו לחלוטין כלכלית? כי יכול להיות שזה עוד כלי להעלות לך את הביטוחון מולו.
 
דנהקמה יקרה

תודה על התובנות הנכונות.
בדיעבד, כל מה שכתבת בקשר לילד נכון. מצב חירום -יכולתי להתקשר.
אני אמנם עובדת אך אין פרופורציה בין העבודות שלנו, לא מבחינת שכר ולא מבחינת היקף המשרה. המצב הזה הוא נובע גם מבחירה אך גם מאילוצים כגון, אשפוזים ממושכים של הילד, ואין ספק שהוא מציב אותי בעמדת נחיתות מולו כ"מפרנס העיקרי". במקביל, אני אכן מרגישה שהוא אוהב אותי אהבת חיים.
 
למעלה