מה לעשות?

את פשוט מדהימה

עם יכולות הניתוח שלך. תודה רבה על כל ההבחנות. אני חייבת לתקן משהו שאולי התפרש אחרת ממה שהתכוותי. הוא בהחלט עובד קשה על העסק שלו כבר שש שנים והעסק כן התפתח, אבל לא כמו שהוא ציפה. לא הייתי מגדירה אותו עקשן שלא זז ממה שהוא מחליט, אלא החלטי ביחס למה שהוא רוצה להגיע אליו ואני בהחלט עוזרת לזה. כי אם לא הייתי שם לתמוך בו על מנת להקים את העסק הזה, הוא לא היה מגיע לזה היום. נתתי לו את התנאים האולטימטיביים שיעשה את זה בדרך שלו, אלא שעכשיו אין לי כבר כוחות להכיל את כל מה שיש מסביב. אם היה מנסה לעשות לבני ביתו מה שהוא עושה עבור העסק הזה, אולי המצב ביננו היה שונה לגמרי. כבר אמרתי לו את זה הרבה פעמים, אבל אין כל שינוי. אני לוקחת את ההצעה שלך לעשות הכל לאט, באופן מסודר ובלי אמוציות. מרוד מקווה שאוכל לעמוד בזה.
 
מריוס

אני מקווה שעכשיו אתה רואה את התמונה באופן קצת יותר נהיר. יש כאן אישה טובה, טובה מדי. מסורה עד כדי שלא רואה את עצמה, שמה את כול כולה שזה יצליח. ואחרי הכל עדיין אוהבת. ויש בעל שלא רואה ממטר. שקוע בלהוכיח שהוא שווה. נלחם ברוחות רפאים, ושום דבר לא עוצר אותו. גם לא הרס חיים מסביב. כולם סטטיסטים חסרי חשיבות. רק הוא והתסכול שלו חשובים - לא היא, לא ההקרבה שלה למענו ולמען המשפחה, לא הילדים שהביא לעולם. מתנער מאחריות לחלקו בעסקה כאב וכבן זוג, מינימליסט פר אקסלנס. יש המלצות מושכלות? גח לילית -
, שולחת לך כוחות.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
מצטער, אבל לא שיניתי את דעתי בכלל...

שמעתי את הסיפור הזה, בגירסאות קלות הנה והנה, המון פעמים. את פשוט תמימה, מפלצת. שוב - אין לי ספק שכך גח לילילת חווה את הדברים. הנארטיב שהיא בונה לעצמה מאוד יעיל מבחינה פסיכולוגית, מכיוון שהוא גורם לה להראות בעיני עצמה כדמות מאוד מוסרית וצודקת, ואילו את הצד השני זה הופך למישהו שאשם בכל ושמוצדק לגמרי לברוח ממנו. לכן אני לא מתפלא שיש המון חובבות לנארטיב הזה. נורא קל להזדהות איתו. הבעיה היא שהוא אמין כמו סרט של טובים-רעים, שבו הרעים מכוערים, עצלנים וטפשים, אבל יש להם כח וכסף, ואילו הטובים מוסריים, עדינים, יפם וטובים. אין ספק שכיף לראות סרט כזה, כי הכל נורא פשוט. אבל מי שקצת יותר מנוסה יודע שהטובים הרבה פחות טובים ממה שהם היו רוצים להיות, והרעים גם כן פחות רעים... זה כל כך דפוס חוזר שאם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. אבל כן - זה קודם כל עצוב שנופלים לפח הזה. וזה קורה בגלל הניכור הגדול שצומח בין בני זוג במשך הזמן.
 

nowonder

New member
מסכימה איתך, וגם מוסיפה

שיש גם חובבים לנארטיב הזה, לא רק חובבות. (אפשר לשמוע אותו הרבה בכיוון ההפוך. "אני עובד כמו חמור כל היום לשלם את המשכנתא ואת החוגים לילדים, ואישתי כל עצבנית ורוצה דברים, ובקושי יש סקס ורק אם אני יוזם). בסופו של דבר, מי שיוצר את הדינמיקה של הזוגיות (גם זוגיות מהסוג הזה) זה בני הזוג. והדרך היחידה לתקן היא לקחת אחריות על החלק שלך בדינמיקה. להמשיך באותו מסלול, רק יעמיק את הניכור.
 
כל כך מסכימה עם הסייפא שלך

לפני כמה שבועות כשדיברנו על התסכול שאני חשה ואף הוא אמר שהוא חש תסכול מכל המצב, אמרתי לו שאולי נמצא דרך לשנות את הדברים. כל הריבים שלנו נראים אותו דבר, ותמיד נגמרים אותו דבר, אז אולי נשנה אותם על מנת לשנות את המצב? הוא הסכים, אבל בפועל כלום לא נעשה. היה חיבוק של פיוס אבל לא דנו על מה נעשה מעכשיו שיעזור לנו. הוא פשוט לא מוכן לדבר על זה, רק רוצה שהכעס יעבור, כאילו שאם לא כועסים, המשקעים נעלמים. הוא לא מבין שצריך ללבן את הבסיס.
 

nowonder

New member
אז שאלה

הוא הסכים. ומה את עשית כדי לשנות את המצב אחרי הריב? האם את ניגשת אליו לסקס של פיוס? שלא תביני לא נכון, אני לא אומרת שאת טועה או לא בסדר. אני אומרת שאין שום סיבה שלא את תתחילי את השינוי. וגם אני מסכימה עם ואריאציה על ההצעה של מיצי. תשילי מעצמך חלק מהאחריות על התנהלות הבית (אל תוותרי על חלקך בפרנסה. זה חשוב לא להיות תלוי בבן הזוג לכסף). תני לו לבלות יותר זמן עם הילדים, ללמוד להכיר אותם מחדש. תביאו בייביסיטר ותצאו פעם בשבועיים לארוחה וסרט, תעשו תורנות, פעם את תארגני ערב כזה, פעם הוא. תנסו לעשות פחות דברים כמשפחה, ויותר כזוג. כי מה ששבור פה הוא קודם כל הזוגיות, ואחר כך ההשפעה של על המשפחה. לפעמים צריך לאלץ שינוי כזה. גם על עצמך.
 
אני ממש לא עושה אותו האשם היחידי כאן

ואני לא מחפשת להיות צודקת. אני יודעת שהבאתי כאן את נקודת הראות שלי, שנכתבה מתוך תסכול של ריב בעיצומו. כתבתי כבר למעלה שאני בטוחה שאני לא טלית והייתי רוצה להגיע למקום בו שנינו מצליחים להפיק משהו מן הקשר הזה. משהו בונה ונעים ולא הורס ומסרס. בפעמים הקודמות שהגענו למשברים כאלה, הצלחנו להתגבר עליהם. עובדה שאנחנו עדיין יחד. עכשיו אני מרגישה שאנחנו בעיצומו של עוד אחד כזה ועם ילד נוסף והבעיות הכלכליות, זה לא נעשה יותר קל. אשמח אם תשאל אותי שאלות ולא תכתוב אבחנה רק על פי ההודעה הראשונה שכתבתי. אני באמת מעוניינת לשמוע את התגובות, אבל נראה לי שיש דברים שיצאו פה מכלל פרופורציה.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
תשובה לך ולמפלצת

תראי, קודם כל זה פורום, לא מקום שעושים בו אבחנות. בהכרח הוא מבוסס על מידע חלקי, אינטואיציה, ניחוש. זה בהחלט רק מגרד מעל פני השטח, או מצביע על כיוון. הראיה שתיארת בפוסט הזה (ובעוד כמה) היא הרבה יותר מאוזנת, וטוב שכך. אין לי שאלות מיוחדות לשאול, כי הרמה שניתן לפתוח כאן הדברים כן ברורים. ברמה העמוקה ביותר, שדורשת חשיפה אישית - פה זה לא כל כך המקום, וגם, זה מאבד עניין לציבור. לגבי מה הלאה: אני אגיד לך מה הכיוון, וגם הוא נדוש, כמו השאלה - מה שלא הופך אותו ליותר קל. גם בטיפול עקבי זה לא קל, אז בטח ובטח שבשינוי ללא ליווי צמוד זה הרבה יותר קשה. בכל אופן, הכיוון הוא ביכולת להבין אותו יותר טוב. להבין ספציפית אילו דברים את עושה שפוגעים בו, שסוגרים אותו, או מרחיקים אותו. ואז לפחות את חלקם לא לעשות יותר. מה שיקרה אז, במידה ותצליחי לעשות את זה ליותר מיומיים, זה שתראי שהוא כן נפתח קצת. ואז את יכולה לנסות להסביר לו מה הדברים שהוא עושה (או נמנע מלעשות) שפוגעים בך, סוגרים אותך או מרחיקים אותך. ואז, רק מתוך השיחה, תראי שהוא עושה שינוי קטן. ואז צריך לשמוח על השינוי הקטן, ולא להתבאס שזה לא שינוי גדול. ואז להמשיך לעשות עוד ממה שאת צריכה לעשות, למרות התיסכול שזה לא משתנה מהר יותר, ואז יבוא עוד שינוי קטן. ככה זה. איטי וקשה. כי הרגלים שנוצרו במשך שנים קשה לשנות. בטיפול הדברים בכל אופן יותר קלים, גם כי יש עזרה חיצונית, וגם כי הדברים נקשרים לתובנות יותר עמוקות לגבי חייכם - גם מן העבר (איפה נוצרו הדפוסים הללו של כל אחד מכם ולמה, ואיך אפשר לשנות אותם לא רק בהקשר הזוגי), וגם לגבי העתיד - הדרכה איך ליצור שינוי. אבל זה כמובן דורש זמן וכסף. אני כן מאמין בטיפול עצמי, לפחות לגבי חלק מן האנשים. כדאי לקרוא ספרים שעוסקים בזוגיות, או בהתפתחות אישית, שווה לקחת זמן איכות יחד לשיחות מחוץ לבית - בבית קפה, בים או בהליכה ברגל. יש הרבה מה לעשות. העיקר: להפסיק לראות בשני את האשם בסיפור. אף אחד לא אשם - זוגיות היא עסק קשה באמת, והוא קשה לכולם. לא רק לכם.
 

seeyou

New member
לא לכתוב אבחנה רק על פי ההודעה הראשונה?

יש לך טעות נפוצה צריך לדון-לאבחן כול מיקרה לגופו. גבר מגיב לפעמים בזעם-בצורה לא נעימה ואחרי כמה דקות מתקרר ומוכן להמשיך נשים? להיפך הגמור הן אוגרות את הבעיות ומשליחות אותם בריב הראשון בלי קשר לבעיה הספציפית. רוצה להתמודד עם בעיה? תבודדי אותה אחרת לא יצא לך כלום ממלחמה בכול החזיתות. עצות שקיבלת מבחינה מקצועית הן נכונות אבל לדעתי זה כמו לשחק כדורגל מקורסת הטלויזיה בעלך צדק:כאשר אמר שאין אדם חיצוני שיבין את כל התמונה , כי הוא לא בתוך מערכת היחסים." את חושבת שאם "מצדיקים" את הגישה שלך זה יעזור לנשואים שלך? את נותנת לו לישון בסלון? אני בטוח שהוא היה מוכן לותר על הרבה מהפעילויות שלך בבית או עם הילדים אך להרגיש יותר "מגע" לדעתי,כול האסרטיביות זה יוביל אותך למקום לא נעים. יוסי "
 
אוי מריוס מריוס

אתה כזה.... גבר, לפני ואחרי הכל. מלודרמות רומנטיות הם לא הג'אנר המועדף עלי. גם לא מערבונים אמריקאים. כדי לבנות נרטיב יעיל פסיכולוגית צריך בכל זאת איזו עילה מעוגנת במציאות, אם הכל סבבה אגוזים היא לא פה, נכוין? כאן לא מתואר איזה סרט בדיוני, והיא גם לא חילקה ציונים. היא תיארה מצב שמתיש אותה. לופ אינסופי של העדר תקשורת. בגלל שאני משוכנעת ששמעת את הסיפור הזה המון פעמים, ובגלל הניכור שהוא לב העניין, שאלתי אותך. בסוף התחמקת ולא ענית.
 
קשה לי עם שמות התואר האלה

אני לא חושבת שהוא רק הורס, שהוא לוחם דון-קישוטי או הוא מינימליסט. אני מעריכה תכונות מסויימות שלו. אני חושבת שאנחנו בבעיה כי, כמו שכתבה מיצי, נוצר מצב בו אני עושה הכל ולו נוח ככה.
 

לנושנוש

New member
גם לך זה נוח בצורה מסוימת.

אחרת היית עושה שינוי. זה נוח לך מכיוון שכל הדברים נעשים בדרך שאת רגילה למשל.
 
אני רוצה להודות לכולכם

על שקראתם, חשבתם, הגבתם וניסיתם לתת זוויות ראייה שונות. אני יודעת שיש לנו הרבה עבודה ואני לוקחת איתי את הדברים שכתבתם ואנסה לשתף את זה איתו, כשהזמן יגיע ונוכל לדבר כמו שצריך. חג שמח.
 
../images/Emo6.gif

אהבתי את האופן שבו, אחרי כל המלל שנשפך פה, שלך ושל אחרים, כל ה"תובנות" וה"הארות" עדיין נשארת איתנה בדעתך ששינוי לטובה במצבכם הזוגי תלוי בו, ברצון הטוב שלו, בשיתוף פעולה מצידו ולא רק, ואך ורק, במה שאת תעשי. יאללה מותק, תצליחי
.
 
למעלה