מה לעשות

[czar]

כן, אבל

אישה כאשר נכנסים לתככנות יותר חכמה מאיתנו, ומה אם היא מכינה כבר משהו באמתחתא? נכון, לדבר מיד שיודעים, עכשו ממילא הוא מתמהמה לפחות שיהיו לו הכלים ויכולת ההרתעה המעומעם ואז, נכון, שפוך הכל כמו גבר, אבל בנגוד להשתוללות שלי קודם, צריך להיות מוכן.

 

[מריוס זכריה]

זה לא קרב שחמט! זאת זוגיות, והיא עוד לא מתה.

למה לרצוח אותה בגרזן? אז היא בוגדת. יש סיכוי שהם ידברו, וישקמו את היחסים. היו מאות אלפי מקרים כאלו. כשצד אחד בוגד, זה ממש לא חייב להיות סוף הקשר. ומצד שני, אם זה הולך להיות סוף הקשר, אז מה דחוף להתחיל את המשפחה? עורכי הדין כבר ילחמו זה בזו על חשבונם. אין הרבה יתרון לצד שמתחיל. היוצא מן הכלל היחיד הוא כשיש המון נכסים, חלקם שחורים, ומתחילים להבריח נכסים ולהעביר אותם מחשבון לחשבון וכאלה. יש מקרים כאלו, ואז מי שתוקע את הסכין ראשון "לוקח" את הקופה. אבל האם זה המצב כאן? יש להניח שזה זוג רגיל עם בית אוטו ומשכנתא. אם הם יתגרשוף יחקלו את החובות לשתיים וזהו.... אבל למה לחושב ישר גירושין?

 

[מריוס זכריה]

להתחיל את המשפחה=להתחיל את המלחמה

 

[czar]

מריוס

אני לא אומר מה מת מה חי, קצת קשה להקיש מהכתוב ומההתדיינות שלנו כאן שהיא רוב הטקסט, אני אומר "צפה לרע ביותר אבל קווה לטוב ביותר" וככזה, שיבוא רק מוכן, כי אם חלילה ונגיד שזה רק 20% סיכוי שהיא הולכת על כל הקופה שלא יגיד חבל שלא היה, אם אכן יש אהבה ההצלה תמיד קיימת, ולך תדע מה עוד צופן העתיד.... שמע, זה לא סטוץ של שבוע, זה שמונה חודשים שהוא יודע ומי יודע כמה הוא לא יודע ובמצבים כאלו זה כבר מורכבות מסוג קצת שונה. אגב - בגידה היא בהחלט לא סוף הקשר אבל בהחלט סממן שיש להיות מוכנים לכל האופציות.

 

[מריוס זכריה]

בסדר, אבל מה זה הרע ביותר?

נגיד שהיא מתכננת להתגרש, אוקיי? אז מה הוא צריך להתכונן? מה הוא כבר יכול לעשות? ילכו לרבנות או לבית משפט, יפתחו תיק, ינהלו משא ומתן על רכוש ומשמורת והסדרי ראיה, כמו כל מתגרשי ישראל. מה יש להתכונן מראש? מה, הוא ינחית עליה "מכת מנע"? עזוב אותך מהחשיבה המלחמתית הזאת. היא ממש לא נחוצה. לעומת זאת, יש להתמקד באפשרות לאחות את הקשר, עד שלא יוכח אחרת. אני מבין שאנשים שנכוו בגירושין שלא מרצונם ומיוזמתם מרגישים פגועים ורוצים לתת עצות שישמרו על הבן אדם. אני רק חושב שהפגיעה הרגשית שתהיה במצב כזה היא בכל מקרה בלתי נמנעת, וחבל להתחיל מראש להיות מנוהל על ידי הפחד. על כל פנים, זו רק דעתי.

 

[רפסודיה]

גם אני בדיעה זו

 

[czar]

לגופה

אם הדוגמא כוונה לאנשהו לכיוון כללי גבעתיים (כיווני), ההיפך הוא הנכון, מזל גדול היה לי בתהליך שארך חודש ברוטו וחלק ונקי למרות שהתחיל קצת עקום. יקירי, איפה שאנחנו חיים אנחנו יודעים שלא תמיד אנחנו שולטים במלחמות שבאיזור ולכן כושר ההרתעה - לא ההתקפה, תשומת לב לא ההתקפה - צריך להשמר. מקווה בשבילו שהכל יגמר בטוב ומשם הם רק יגדלו ומנגד אני מכיר מקרים שהתחילו כל כך בתמימות וטוב לב ונגמרו....שלא נדע. כתבתי כבר אתמול, בהגדרה, פתרון בעיות לבד הוא החלק הכי חשוב ונכון לעבור אבל זה לא תמיד ניתן ונתון בשליטתך. מאחל אני לו שיקבל את העוז אבל שיבורך בשלום......

 

[czar]

יודע עוד משהו

הרמיזה אפילו איננה במקומה ואינה מכובדת ואיננה מכבדת.

 

[מריוס זכריה]

הרמיזה לא כוונה אליך

אלא לידידי היקר אייסמן. סליחה שנפגעת.

 

[I C E M A N 7]

מואה?

רגע, אני מחפש את הכוויות. ידידי, לא חוויתי גירושין. נפגעתי? נכון. וגם פגעתי. צר לי, אבל אני ממש לא מרגיש פגוע. הפעם טעית בניתוח (אבל החולה לא מת

)

 

[מריוס זכריה]

אם זכרוני אינו מטעני...

אבל מסתבר שהוא כן.... העיקר שהחולה חי ומתבדח עם רופאיו!

 

[chenby]

עד היום

הרופאים של אריק שרון מתלוצצים איתו.. רק אף אחד לא יודע מזה.. גם לא הוא..

 

[מריוס זכריה]

אוי, הזיקנה, הזיקנה...

גילי המופלג נחשף... בני גילי זוכרים את הביטוי "מתדבח עם רופאיו" בהקשר של ראש ממשלה אחר. זה הולך ככה: היה היה פעם בישראל ראש ממשלה בשם מנחם בגין. הוא היה יהודי טוב עם לב חם ויש אומרים גם דמגוג לא קטן. אבל מה - הוא היה איש ישר. גר בדירת שני חדרים צנועה ברח' אליהו ספיר עם עליזה, שהייתה עושה לו כוס תה. היה לו שר בטחון, גנרל צעיר ובריא, שובב גדול ובדחן, וקראו לו "אריק שרון". יום אחד אריק, יחד עם בחור "ישר" אחר, רפאל איתן ז"ל, שהיה בזמנו רמטכ"ל, החליטו לעשות סדר אחת ולתמיד בלבנון. להעיף את פת"ח מדרום לבנון ולהמליך עליה מלך נוצרי בשם בשיר ג'ומאייל. מה עשו החברים? נמלכו בדעתם, והלכו וסיפרו לממשלה ולכנסת על תכנית קטנה ומצומצמת של חדירה ללבנון, רק 40 ק"מ. פעולה קטנה וגמרנו. כך האמין גם בגין לגנרל הצעיר והכריזמטי שלו. נו, יצאנו למלחמה. במהלך המלחמה עצמה נהרגו כמה חיילים בודדים (, למען הדיוק), והשהיה שלנו ב"40 ק"מ" נמשכה גם כן עוד טיפ-טיפה זמן, ליתר דיוק, עוד 18שנה. עד שיצאנו משם השארנו עוד איזה 1,200 חללים שמה. מנחם בגין, שלפי מקורות מקורבים (בנו בני וגם דן מרידור) וגם לפי העתונות הזרה חש שרומה ע"י אריאל (האי היווני) שרון, התייסר ברגשי אשמה ונכנס לדכאון קליני בעודו מכהן כראש ממשלה. או אז טרח דוברו הנאמן, יחיאל קדישאי, להרגיע אותנו ש"מצבו טוב והוא מתבדח עם רופאיו". אבל כל זה היה פעם, מזמן. מאז הדברים השתפרו בהרבה, וגם אריק (שיהיה בריא, אמן ואמן) הפסיק לגמרי לשקר. אפילו להתבדח הוא הפסיק. ואני באמת מאחל לו שיבריא.

 

[מריוס זכריה]

למען הדיוק = 670

 

[נומלה]

בגין לא גר ברחוב צמח?

שברת לי מיתוס

 

[מריוס זכריה]

בשנותיו האחרונות הוא אכן גר ברח צמח בי"ם

אלו השנים שהוא הסתגר בהן. אליהו ספיר היה הרחוב בו גר בת"א.

 

[אייבורי]

../images/Emo45.gif

לא יכולתי לנסח טוב יותר.

 

[ארנון הראשון]

שיהיה ברור

לא עשיתי שום דבר לא יפה. פשוט סיפרו לי ואני לא רוצה לומר לה מי סיפר לי זה הכל!!!!

 

[מריוס זכריה]

זה פרט שולי

עזוב אותך מפרטים שוליים. לכו לדבר על העיקר: היחסים שלכם. אין יחסים זוגיים טובים שלא מבוססים על אמת.

 

[ארנון הראשון]

בזה אני מסכים אתך במאת האחוזים

אבל לדעתי הדרך היחידה לשרוד זה אם היא תספר לי. אם אני אחשוף את השקר- שום דבר טוב לא יצא מזה- זה בטוח