מה לעשות??

[dana2909]

מה לעשות?? ../images/Emo7.gif

כמה זמן אתם שומעים אותי מתלוננת על העבודה? כמה זמן אני מספרת כמה אני מחפשת? פתאום לפני שבועיים היתה התעוררות, אחד אחרי השני חזרו אלי מקומות וזימנו אותי לראיונות. אבל הסיפור נשאר אותו סיפור, בד"כ אין לי מספיק נסיון, לתפקיד של נסיון עם שנה שנתיים, אבל יותר מדי נסיון לתפקיד שבו לא דרוש נסיון. אני מרגישה תקועה ברמות מטורפות. גל עזיבה התחיל במקום העבודה שלי, ותחושת התקיעות שלי התעצמה. רוב האנשים מצאו משרות טובות יותר, וחלק עוזבים כי נמאס מהמקום. אני לא יכולה להרשות לעצמי לעזוב בלי למצוא עבודה. אני משתגעת. אני מרגישה לכודה לגמרי.

 

[צימעס]

כמה ניסיון יש לך?

כמה זמן יעבור עד שתצברי "נסיון של שנה-שנתיים"? מסוגלת למשוך עוד קצת?

 

[dana2909]

לא

במשרה הנוכחית שלי, שאינה ההתמחות שלי אני מיציתי עד מעל לגבול היכולת את המתיחה של קורות החיים שלי לכיוון ההתמחות. זו משרה מוגבלת, אי אפשר יותר מזה. כל יום אני חושבת על לעזוב. כל יום. אבל אני לא יכולה לעזוב בלי שיהיה לי משהו אחר.

 

[האגס 1]

איזו משרה זו בדיוק?

ועד כמה העבודות שניסית לקבל שונות ממנה?

 

[האגס 1]

אולי זה לא הנסיון

והסיבה האמיתית היא בעצם אחרת, כזו שאי אפשר כל כך להביא אותה כקייס בראיונות עבודה? אולי העניין הוא התרשמות אישית? אינטראקציה? אולי בחלק מהראיונות שהיית בהם התפקידים כבר נתפרו מראש למאן-דהוא והראיון עצמו היה סתם בשביל הפורמליות? האם התרשמת בחלק מהראיונות שהיית בהם באיזושהי שליליות בסיסית מצד המראיינים?

 

[shellyland]

ראיונות עבודה הם כמו בליינד-דייט

בשביל אחד מוצלח צריך לעבור 100 כושלים. אתם לא מדמיינים בכלל כמה קופצים יש על כל משרה, ותהא המשרה דפוקה ביותר. מספיק שיש אחד יותר מתאים והופס - הפסדתם את התפקיד! צריך להמשיך לנסות, עד שיהיה ראיון אחד בו האחרים יפסידו לכם.

 

[dana2909]

בוא נגיד

שגם אם זה היה המצב, זה אולי היה בראיון אחד או שניים. אבל עד לפני שבועיים הייתי בהמון המון ראיונות. לא יכול להיות שכולם תפורים, ולא יכול להיות שכולם נתפסו מראש. בהרבה מהמקרים אנשים פשוט אומרים לי, שאין לי מספיק נסיון למרות שאני עובדת במשרה הנוכחית שלי כבר למעלה מ-4 שנים. כי המשרה עצמה היא בעייתית, היא לא שבלונית, היא לא מוגדרת בצורה חדה לכאן או לכאן, זה חלק ממה שאהבתי בה בהתחלה.

 

[shellyland]

להמשיך לחפש.

לעשות שיעורי-בית לפני שאת מגיעה לראיון (ורצוי: לפני שאת שולחת קו"ח) והצניע או להבליט את הנסיון שלך בהתאם לדרישות התפקיד. להגיד לאלה שחושבים שאין לך מספיק נסיון עוד לפני שהם שואלים אותך משהו על זה ש"אני יודעת שזה נראה כאילו אין לי מספיק נסיון, אבל אני לומדת ממש מהר ומאוד מאתגר אותי ללמוד כבר את התחום המרתק שלכם" (בניסוח פחות חנפני, כמובן) ולאלה שחושבים שאת אובר-קואליפייד ש"אני יודעת שזה נראה כאילו וגו', אבל אני כבר יודעת מה הכישורים שלי ולאן אני מסוגלת להגיע, וכרגע אני לא בשלב בחיים המקצועיים שלי בו אני מחפשת יוקרה ומעמד, אלא עניין בסיסי וסביבת עבודה נעימה". את הכל להגיד בחיוך גדול ובבטחון-עצמי שופע, שמעיד על זה שאת יודעת הרבה יותר טוב מהם לאן את נכנסת.

 

[shellyland]

או, לחילופין,

שאין לך שום בעיה להתחיל מלמטה, אם צריך, ואת מקווה שעם הזמן החברה תוכל לנצל גם את הכישורים האחרים שלך (בהתאם לתפקיד, כמובן).

 

[dana2909]

אני כבר לא יודעת מה להגיד

מרוב שבכל פעם אני חושבת מה להגיד כדי למצוא חן, ואיך להגיד, אני כבר יוצאת מבולבלת. שבוע שעבר הייתי ב -3 ראיונות. אל תשאלי אותי מה אמרתי לכל אחד מהם, אין סיכוי שאני אזכור.

 

[batgalim]

דנה ../images/Emo39.gif

תראי את הצד היפה - לפחות מזמינים אותך לראיונות, יש לך על מה להתאמן עד שתגיעי אל "ה"ראיון שאותו כבר לא תפסידי .... גם אני במצבך (בערך), עובדת באותו מקום המון שנים, מאד רוצה לעזוב, שולחת קורות חיים ואפילו לא מתקשרים אלי... אז תתנחמי

 

[hikok]

אין צורך

ואפילו לא מועיל לנסות למצוא חן , כלומר לנסות להיות מישהו אחר מה שאת מרגישה מה שאת חושבת על עצמך , זה מה שאת משדרת אסרטיביות היא התכונה המשפיעה ביותר תחשבי באילו מקומות היית רוצה להיות , ותפעלי כלומר תפני ביוזמתך גם אם לא פרסמו מודעות דרושים ותציגי את עצמך וכישורייך תופתעי עד כמה זה עובד ומותיר רושם כמובן ראשית עלייך להכיר ולהאמין בכישורייך ביכולותייך על מנת שיאמינו בך באהבה סיגל

 

[מוּסקט]

לפני אי אלו שרשורים

דיברתי על התכוונות (גם Mנטה דיברה אבל אני לא בטוחה שדיברנו על אותו הדבר) - בכל מקרה נסי את הדבר הבא: בררי מהי המשרה הבאה שאת מתראיינת לכבודה והכיני את עצמך בראש כך שיהיו לך שניים שלושה משפטים על כמה את יכולה לתרום למשרה הזו ולחברה שמראיינת אותך. שיש בך המון מה לתת בתפקיד הזה. עם הגישה הזו תגיעי לראיון, היישירי עיניים למראיין (או מראיינת), חייכי אליהם תוך שאת חושבת על התרומה שאת יכולה לתת - והכי חשוב, היי נינוחה כי לך ברור מה יש לך לתת - עכשיו תורם לקלוט את זה. אם הם לא קולטים - זו הבעייה שלהם וסביר להניח שלא היית נהנית לעבוד שם. נשמע מופרע but works every time.

 

[מוּסקט]

עוד משו ששכחתי:

למדי גם את לשאול שאלות ולא רק להיות הנשאלת. שאלי על החברה, מה הם עושים, איך הם התחילו, מהם הצרכים שלהם וכד'.

 

[האגס 1]

ראיונות עבודה הם

סוג של לוחמה פסיכולוגית. יש חשיבות גדולה מאוד מאוד ל"איך".