זו לא אותה הבעייה
אם הכסף מיועד לבית, ויש סיכוי שתנצלו אותו בטווח של שנה, הסיכון הוא נמוך, ורצוי אפיקי הצמדה דולריים בחלקם. בפקדון שבועי הריבית מחורבנת, עדיף ללכת על חודשי ולהתמקח עם הבנק על גובה הריבית זה יכול להגיע להבדלים משמעותיים. מעבר לכך, חלק מהכסף, מ=15 ועד 40 אחוז, הייתי שם באפיקים דולריים: הדירות בחלקן עדיין מוצמדות לדולר, וקפיצה של הדולר יכולה להרע את מצבכם. האחוז הזה צריך להיקבע כתלות באזור בו אתם מחפשים ותנודתיות המחירים בו (עד כמה שני הפרמטרים נקובים בדולרים(. האפיק הדולרי יכול להיות אג"ח "הדס", שזו איגרת צמודת דולר המשלמת ריבית דולרית נמוכה (אבל יותר ממה שתקבלו בבנק ...). היתרון - הנייר נסחר כל יום בבורסה במחזורים של מיליוני שקלים וצמוד ב-100 אחוז לדולר, כך שאין בעיית כניסה/יציאה לדולר. העמלות - מה שתשלמו לבנק. את החלק השני של הכסף אפשר לשים באג"חים שקליים בטווח של חצי שנה עד שנה, רצוי יותר לכיוון השנה (כלל אצבע - ככל שתקופת הזמן לפדיון קצרה יותר העמלות משפיעות יותר, לכן רצוי להאריך). אג"ח כאלה תנודתם יחסית נמוכה, הריבית גבוהה יותר מאשר בבנקף ויש אפשרות כניסה/יציאה מהירה לנייר (הם סחירים ביותר). לא הייתי הולך על אפיקיפ ארוכים יותר, שכן תנודתם גבוהה והסיכון להפסדי הון גדול אם תמשכו אותם עד הפדיון.