אילנהחלפ1111
New member
מה לי ולזה../images/Emo88.gif...
אני מתבוננת באירוע הזה שלעולם לא האמנתי שהאפשר לעצמי לשם להסחף אך כמו שתמיד אומרת שום דבר לא מקרי ועלי לראות ללמוד ממשהו קצת מגיעה למסקנה אך רוצה לשתף אותכם על אף שכלל לא יכבד אותי אולי
שיתפתי לפני זמן מה שהיה מחזר עוד ממקום עבודתי הקודם שהיגיע עם בת זוגתו (לא נשואים) ולאחר שיצא התקשר לעבודתי וניהל איתי שיחה ושיתף אותי בתחושתו, נדלק עלי רצה לראותני ביחודיות סירבתי חד משמעי. לאחר שבועיים שוב ניסה ושוב סירבתי עקב ידיעתי שהוא בזוגיות שיתף שהמערכת עכורה ויש להם ילד משותף מחוץ לנישואים בכלל הרגשתי לא רצויה במערכת שוב סירבתי. לאחר שלושה שבועות לערך שוב התקשר הפעם התחנן שחייב לשוחח איתי והפעם נענתי כשהבהרתי שאהיה לאוזן קשבת אכן האיש שיתף על חייב ועל חוסר הסיפוק ניסית לתת עצות ונקודות גישור כדי שיתגבר על המשבר והבהרתי שבינינו אין סיכוי ושגם לא יחשוב ואמרנו שלום. לאחר חצי שנה כבר עזבתי את העבודה ההיא וגם החלפתי בית והעולם שלי השתנה בינתיים זה היה ביום שישי שהיה מפגש של הפורום ואני אישיץ לאחר שנה כמעט בער בי החשק להגיע למפגש אך לא מצאתי טרימפ על אף שהיו לי הצעות לבילוי בחיפה מצאתי עצמי בבית לפתע משום מקום בשעה 11.00 בלילה האיש ההוא מתקשר הופתעתי גם הוא מהעזה סיפר שעזב את הבית שכר דירה אחרת והוא בדרכו לאיזה אירוע בנוסף לעיסוקו עוסק בבידור, בשירה של שנות השישים ואם ארצה להתלוות לו התנגדתי והוא מנסה לשכנע ואף נתן לחבר לדבר שיש כאן אוכל ואוירה מדהימה וריקודים חייבת לבוא אופס הצליחו לשכנע מצאתי את עצמי יוצאת שמעתי אותו שר שירים משנות השישים הופתעתי, היחס שלו אלי כמו פרינססה, רקדנו, בקיצור כל הערב אני בוחנת, בודקת, חושבת, ומתחילה להרגיש באמת משהו לא מוסבר כאילו מכירים שנים...שיט מאותו יום אנו לא נפרדים ליום אחד הכל נראה יפה... עד שהחלו הטלפונים...כן מההיא שהיא נאלצת לעזוב את דירתה מהקיבוץ ככה דרשו ממנה והחלה להתקרצץ עליו הוא שיתף אותי שהוא מאוד סבל ממנה לא רק שלא קיבל יחס הולם אף בגדה בו הטלפונים הלכו והתרבו גם ההודעות הקוליות של התנצלויות והבעת אהבתה וגעגועייה כל זאת הוא מספר, משתף ומשמיע לא הגיב ואנו ממשיכים להקשר ביומיום ואני הולכת ומתחבר אליו לפתע מצאה דרך לבלבל אותו שאין לה איפה לגור ואין לה איך לפרנס את ילדם הוא משלם לה סכום חודשי אך התייעץ איתי שמרגיש אחראי לילד ולמגוריו התייעץ איתי ובלוא ברירה הביא אותם לדירתו (מה יכולתי לומר) אוף מאז היה לי מצב שנקרעת מה קורה שם כשאינו איתי החלטתי לחתוך כך אמרתי אך ליבי נקרע מגעגועים מצאתי את עצמי מתקשר והוא לא היה מוכן לניתוק ניסה בכל דרך להבהיר שאין ביניהם דבר מלבד זה שחייה בדירתו הוא עובד ברוב הלילות ובהם אנו מסשוחחים בפון וגם באחרים הוא לא הסתיר אותי בפניה אך עצם היותה שם הרס לי ואותי החלטתי שוב לאסוף כוח ולחתוך אך לא הוא ולא אני הצלחנו בליבי אמרתי אולי זה לטובה שכך תהיה עבורם בדיקה נוספת לחד משמעי לסגור ולבדוק את מה שאולי עוד נשאר עבורם אני לא צריכה הרבה לתאר על הרגשות והמחשבות שעברתי ממש סבלתי אתמול שמעתי ממנו חד משמעי שהוא חייב להעביר אותם מהדירה שלו הוא לא יכול להיות ולהמשיך את המצב הזה (אותם כלומר גם הבת שלה מנישואים קודמים) הוא אמר גם אם היה לי מקום קטן למען הבן שלי לבדוק לנסות לא מוצא היום למה בתוכי הרגשתי שלמה על התקופה הקשה שלי לפחות אפשרתי לו לבדוק לנסות ועבורו להיות שלם עם החלטתו מוזר היה לי לאורך כל הדרך שאפשרתי לעצמי בכלל להיות בתוך הסרט הזה אך יש בו הרבה ואף מאוד כדי לא לוותר נפש מיוחדת ואישיות כלבבי עדיין לא תם ונשלם אתמול סוף סוף הבנתי שהרגשות שלנו אחד לשני חזקים ואולי נועדנו להיות זה לצד זו אך לא ברור לי מה המסר כאן?... האם הייתי צריכה לעזוב עוד אז במקום לעבוד כברת דרך כזו? האם עלי היה להלחם עבור האושר והרצון שלי? האם לבדוק את כמה אני חזקה? האם?... האם?... האם?... מה דעתכם על הסיפור שנכנס לחיי? והאם פעלתי נכון? התחושות מעורבות בין העצב לשמחה שלא נדבר על רגשי האהבה, שמקטין הכל כשאנו יחד מה לי ולזה?... 1 2 3 שלח
אני מתבוננת באירוע הזה שלעולם לא האמנתי שהאפשר לעצמי לשם להסחף אך כמו שתמיד אומרת שום דבר לא מקרי ועלי לראות ללמוד ממשהו קצת מגיעה למסקנה אך רוצה לשתף אותכם על אף שכלל לא יכבד אותי אולי
