מה לא בסדר בי?

[PRINCESS GINA]

מה לא בסדר בי?

אחרי הרבה מחשבה, בחרתי בכותרת הנ"ל לפתוח את ההודעה שלי, כי ככה הסביבה שלי גורמת לי להרגיש.
אני כמעט בת 29, מעולם לא הייתי בקשר זוגי עם גבר או עם אישה, אף פעם לא נמשכתי לאף אחד, ואף פעם לא בער לי להכיר למטרה כזאת או אחרת.
מרגיז אותי שבני המשפחה שלי מנסים להכיר לי אנשים, שואלים כל הזמן שאלות ולמה אני לא מוצאת מישהו/מתחתנת וכו'...
אני חייבת לציין שאני לא יודעת אם ההגדרה שלי את עצמי כ-"א-מינית" היא הכי נכונה, כי כשאני רוצה, וכשאני לבד, אני בהחלט מצליחה להגיע לסיפוק מיני, עם עצמי!
אבל תמיד הרתיע אותי, ואף פעם לא משך אותי להכניס פרטנר למיטה שלי, לפרטיות שלי.

אז מה לא בסדר בי? האם יש "נכון" ו-"לא נכון" שבזכותו אני נכנסת להגדרה של א-מינית? או שאני יכולה להתבסס רק על ההרגשה שלי שאומרת שפשוט לא מסתדר לי כל עיניין המיניות?
מאוד הייתי שמחה להכיר מישהו/מישהי לזוגיות, מבלי לדאוג שמה נצטרך להגיע לקטע המיני..
כי אני מניחה שתחושת השיחרור והנוחות בחברת מישהו שאני מכירה, תביא איתה לבסוף גם את הניסיון המיני...
בקיצור, אני מבולבלת. עוד מישהו מרגיש כמוני?

 

[k500]

ברוכה הבאה לפורום

נתחיל בהתחלה- אין שום דבר חריג אצלך, את בסדר גמור.

אין נכון או לא נכון בהגדרה של א-מיניות מאחר וא-מיניות היא לא רק הגדרה אחת סגורה, אלא להיפך, היא מגוון של אפשרויות שנעות בין א-מיניות מוחלטת לבין משיכה מינית מסוימת ועוד. כפי שראית, ההגדרה לא-מיניות היא חוסר משיכה מינית כלפי אחרים ויש לכך כמה הגדרות משנה נוספות. את לא חייבת להיות א-מינית מוחלטת, אלא יכולה להיות גם בעלת משיכה נמוכה, או משיכה רק למי שאת מפתחת רגשות כלפיו, או מרגישה רומנטית בלבד ללא צורך במיניות ויש עוד כמה היבטים.
לגבי המיניות העצמית שלך, זה לא סותר. להיות א-מיני/ת זה לא אומר שאין לנו מיניות, אלא כמו שנאמר, יש פחות משיכה מינית לאחרים ולא מחסור בחשק מיני. החשק המיני קיים וזה בסדר. באופן כזה, רוב הא-מיניים הם אנשים שיש להם מיניות, אבל בדרך כלל היא לא מופנית כלפי אחרים והדוגמא שנתת, סיפוק עצמי, היא דוגמא נפוצה.

את לא חייבת להיות א-מינית, אנחנו לא נאמר לך מה להיות ומה להרגיש, אנחנו יכולים לתת עצה, לכוון ולתת תשובות בנושא, אבל ההחלטה אם את א-מינית או פחות, היא שלך בלבד מאחר ורק את יכולה לדעת איך ומה את מרגישה עם המיניות או א-מיניות שלך. אני ממליץ לך לקרוא הגדרות, לראות מה מוצא חן בעיניך, עם מה את מזדהה, אולי חלק מהדברים אולי דברים בשלמותם, הכל תלוי בך.

לגבי זוגיות, זו נקודה רגישה לכולנו כאן. לא קל למצוא פרטנרים א-מיניים (האמת שאצל מיניים זה גם לא פשוט..) מאחר ומספרית אין המוני א-מיניים וחוץ מהעובדה הזו, צריך למצוא מישהו/י שגם מוצאים חן בעינינו ויש לנו נקודת חיבור משותפת איתם, אז זה קצת יותר מסובך.
אבל לא להתייאש, יש את הפורום שבו אפשר להכיר, יש את לוח ההיכרויות שבו ניתן לפרסם מודעת היכרות, יש לנו מפגשים אחת לכמה חודשים, יש אתר או שניים שמיועדים לא-מיניים ובאופן כללי, כמו אחרים כאן ובכלל, אפשר למצוא פרטנר עתידי.

את מוזמנת להשתתף בדיוני הפורום, לקרוא, לשתף, להמשיך לשאול ולהתלבט, אנחנו כאן תמיד ומוכנים לעזור, בהצלחה

 

[PRINCESS GINA]

איזה כיף לשמוע, תודה

כמה כיף לדעת שהתחושה שלי (שאני בסדר, אבל פשוט לא מבינים אותי) היא נכונה

 

[hatzilonit]

ברוכה הבאה

מזדהה עם רוב התחושות שאת מתארת

 

[PRINCESS GINA]

איזה כיף

תודה

 

[PRINCESS GINA]

ועוד שאלה: איך מסבירים לסביבה?

איך אפשר, והאם רצוי להסביר לאבא ואמא את המצב?
האם צריך לעבור תהליך שדומה ל-"יציאה מהארון" כביכול?

 

[k500]

רק אם את מרגישה צורך

חלקנו סיפר להורים ולמשפחה, חלקנו לא. זה תלוי בך ובמידת הרצון שלך לספר, עד כמה את מרגישה ביטחון לספר לאחרים על א-מיניות ועוד.
קחי את הזמן שאת צריכה כדי לראות מה מתאים לך, איפה את מזהה דברים שתואמים את ההרגשות שלך במכלול הזה שנקרא א-מיניות ומשם תוכלי לגבש לעצמך עמדה מוצקה יותר.
ואם כבר לצאת מהארון, א-מיניים יוצאים מעליית הגג, זה מונח שהשתרש עם השנים

לגבי ההורים, תמיד הם מציקים בשאלות הללו כי הם מצפים שהרצף חברות-חתונה-ילדים שהם מכירים, ימשיך וברגע שהם מזהים שהרצף לא מתקיים כפי שציפו, הם נבהלים ולא מבינים מה הבעיה. לכי תסבירי להם שאין לך בעיה ושאת חיה את החיים שלך ולא את שלהם.

 

[PRINCESS GINA]

זה מה שתמיד הסברתי....

אבל ההורים שלי חיים בעבר, וסבתא שלי עוד יותר מיושנת מהם.
ואני נכדה בכורה, וכולם ממש מחכים..מסתכלים עלי באכזבה הרבה פעמים
כששואלים אם יש לי חבר ואני אומרת שלא.
שלא תבינו לא נכון, אני חיה עם עצמי בשמחה ובשלום, התגובות של הסביבה
לפעמים מייאשות אותי.

 

[queen helen]

שיעברו לנכדים הבאים...

 

[Brombit]

ומה יגידו הסינים?

 

[PRINCESS GINA]

 

[PRINCESS GINA]

הלוואי שזה מה שהם היו עושים

 

[hatzilonit]

עם הזמן "מתחסנים" והשאלות פחות מטרידות

אני בת\נכדה יחידה ומנסים להפיל עלי הרבה ריגשי נוסח: "את לא מבינה שסבתא חיה רק כדי לראות את הילדים שלך!?!?" ולפעמים אני עונה: "אז אתם תכ'לס רוצים שהיא תמות מהר יותר?"

(טפו-טפו, סבתא שלי מהממת. רוב הזמן).

אבל באופן כללי אימנתי אותם לא רע לא להעלות נושאים כאלה בשיחות חולין כי זה לא מאפשר המשך תקשורת חיובית ביננו...
הם יודעים שאם יהיה לי משהו "טוב" לדווח עליו, אני אספר

 

[PRINCESS GINA]

כן...מוכר לי...

סבתא רבא שלי נפטרה לפני שנתיים, וכולם ממש עשו לי רגשות אשם שהיא לא הצליחה לראות את הילד של הנינה הבכורה שלה..היא חיכתה רק לזה. בעעעעעע

 

[p019]

לא בידיוק תשובה לשאלה - אבל באזור - וקשור לשבוע המודעות

היום בעת שיחה עם מישהו הוא שאל אותי אם יש לי משפחה (בעל/אישה ילדים וכו)
רציתי להגיד שאני א-מיניות ואולי גם א-רומנטית.
אבל במקום זה אמרתי ש"לא".
לא כי אני בארון. מעולם לא הייתי - גם כשלא הכרתי את מושג הא-מיניות.
רק כי לא היה לי חשק לפתוח בנהום הסברה על מה היא א-מיניות.
&nbsp
כך שלרוב הצעד הראשון ביציאה מהארון הוא להסביר בכללי שמיניות היא סכלה - וכי יש להפריד בין משיכה מינית למשיכה רומנטית וכי יש אולי צורך בחשק מיני כדי לחוש משיכה מינית - אבל זה לא גורר (המטמתיקאית שבי מציצה מדי פעם).
(דרך הגב - הצעדים הבאים ביציאה מהארון זה להסביר את זה שוב, ושוב, ושוב - בסוף נופל האסימון).
&nbsp
הצעה שלי - וזה מה שאני אשיתי - אנחנו מקשרים באתר כתבות שפורסמו בעבר - תעברי עליהם - ביחרי אחד או שתים - ותתני להם לקרוא.
הרבה יותר קל להסביר כשהם מבינים שאת לא היחידה.
&nbsp
ואם הם מרגישים צורך לדבר עם א-מיניים נוספים - הם תמיד מוכנים להיכנס לאתר ולקרוא - ואם הם מעדיפים שיחה יותר פרטית אני ועוד אנשים בפורום נשמח לעזור.

 

[tomasth]

זה נראה קצת מטריד החלק של

"הרבה יותר קל להסביר כשהם מבינים שאת לא היחידה" , אני מסכים שזה נכון ברובו לכן קצת מטריד.
&nbsp
בגלל שמשהו נפוץ הוא יותר מובן/מוסבר/מקובל ?
&nbsp
כמו השאלה "ואם כולם יקפצו מהגג גם אתה תקפוץ?! אם כולם קופצים בטח יש להם סיבה"
&nbsp
אני מניח שזה נכון גם לגבי דברים רעים (קפיצה מהגג) ודברים לא מוכרים (א מיניות).

 

[p019]

מה לדעתי החשיבות של לא להיות היחיד

אני לא חושבת שזה מטריד (לפחות לא אותי).
זה אולי הטריד אותי בעבר - אבל אני חושבת שזה הגיוני עם אתה מסתכל על האנושות.
למרות שיש הרבה דברים שהם יוצאי דופן אבל סבירים ביותר (כמו אנשים שלא אוהבים שוקולד

)
יש גם דברים שהם לא סבירים. יש תופעות שנובעות מבעיות אמיתיות. כך שאם אדם נתקל בתופעה שהוא לא מקיר ואין לו כלים להבין אותם - איך אתה רוצה שהוא יהיה מסוגל להבדיל בין שני הדברים?
הנקודה החשובה היא שהעובדה שקיומים של עוד א-מיניים וקריאה עליהם ומה עובר עליהם יכול לעזור להבין א-מיניות - זה לא עובד לשני הכיוונים (זה שגזר זה ירק לא אומר שכל הירקות הם גזרים).
משמה - העובדה שיש עוד אנשים שחווים משהו לא הופך את זה ליותר מובן/מוסבר/מקובל אוטומטית.
העובדה שיש הרבה אנשים שהם אוטיסטים לא הופכת את האוטיזים להיות לא מחלה.
&nbsp
מה שהופך א-מיניות להיות לא מחלה - הוא החוויות המשוטפות והלא משוטפות שמדווחים עליהם א-מיניים.
שכאשר משווים אותם אז מתקבלת תמונה ברורה על כך שהא-מיניות עצמה אינה מפריעה לנו. אינה מגדירה אותנו. וזה חלק קטן ממי שאנחנו.
לכן אינה בעיה ואינה מחלה.
&nbsp
בקיצור - העובדה שיש עוד א-מיניים אינה חשובה בפני עצמה. היא חשובה בכך שהיא מאפשרת לאדם שאתם מנסים להסביר להם את הא-מיניות לראות את הספקטרום ואם הם מקירים אתכם - יהיה להם יותר קל לראות מה בכם נובע מא-מיניות ומה מדברים אחרים.

 

[PRINCESS GINA]

אני צריכה לזכור שהכי חשוב..

פשוט לא לאבד את הסבלנות עם הסביבה שלי.
ולפעמים, אני מודה- קשה לי!
לפעמים כשאנשים יותר מידיי דוחקים אותי לפינה בשאלות, אני מתעצבנת ונהיית
לא נחמדה בכלל, וממש לא חשוב לי מי עומד מולי באותו הרגע..
&nbsp
אני מודעת לעובדה שאני לא יכולה לצפות שישר יבינו ויקבלו אותי, אבל אני כבר כמעט בת 30...כמה עוד אפשר להיכנס לורידים של בן אדם שהוא לכל הדעות אדם בוגר שאחראי לחיו וחי את חיו כמו שהוא רואה לנכון??
מעצבן.

 

[k500]

כמו שאמרת- סבלנות

את תעברי את גיל שלושים והסביבה עדיין תציק לך, מה לעשות. רוב האנשים לא מודעים לנושא ולא מבינים את הצרכים של כל אחד.
בשביל זה יש את שבוע המודעות, בין היתר.

 

[hatzilonit]

אני לא לגמרי מסכימה

סבלנות היא אכן תכונה חשבה, אבל ממש לא כל שאלה פולשנית ולא במקום אמורה לקבל יחס מבין. יש כ"כ הרבה אנשים חסרי טאקט בעולם! נכון, אי-אפשר לחנך את כולם, אבל שווה להשקיע לפחות באלה שהם בסביבה המיידית.

להלן מס' הצעות, להוסיף מילות נימוס לפי הצורך (סליחה, בבקשה, תבין אותי, אודה לך וכו'):
בעבודה\אנשים זרים - "זו שאלה מאד אישית (ואני לא מדברת על דברים מסוג זה בעבודה)".
משפחה מבוגרת - "זה נושא שאני מעדיפה לא לדבר עליו. אני מבינה את הדאגה, אבל אם תמשיכו אנחנו רק נריב, ואתם לא רוצים בזה, נכון?"
חברים\משפחה צעירה - להסביר את המצב בקצרה, שאת תשמחי להכיר מישהו\הי שגם לא מעוניינים במין, שזו דרישת הסף ...