מה כ"כ רע לי?
בוקר טוב לכם
מה שלומכם? אני יודעת שהצטרפו אליכם הרבה חדשים לאחרונה, האם יש מקום גם בשבילי?
אני אתן מעט רקע על עצמי: רחלי, בת 26, באה מבית דתי לאומי, ניצולת אולפנא. נשואה כבר שנתיים וחצי לגבר מדהים שבא מבית דתי לאומי גם הוא, אך ההורים שלו הרבה פחות מקפידים מההורים שלי. ההורים שלי ממש מקפידים על כל הלכה והלכה. כדתיה, כפי שאתם יודעים, לא חונכתי לחשיבה עצמאית אלא ההיפך מזה. כל שאלה שהעליתי לא קיבלה מענה ונאמר לי פשוט לשתוק ולא לשאול שאלות מיותרות. מה שזרק אותי החוצה מהדת היה השוביניזם בהלכה שאינני מוכנה לסבול. אני פמיניסטית מוצהרת כבר שנה ולאט לאט התחילו לחלחל בי הספקות ואני מרגישה צבועה כשאני אומרת שאני דתיה ופמיניסטית. צודקים כל מי שהרימו גבה, איך זה יכול להיות? זה באמת לא יכול להיות וזה באמת סותר. אני לא מבינה מה כ"כ רע לי שאני רוצה לעזוב הכל. בן זוגי הוא אדם מדהים שאוהב אותי מאד ויעשה עבורי הכל. לפני כמה שבועות כשסיפרתי לו על תחושותיי הוא אמר שהוא מבין אותי מאד (גם הוא פמיניסט) אבל הוא לא מבין למה אני רוצה לעזוב הכל. הרי שבת לא קשורה לשוביניזם, הוא אמר, אז למה שלא תשמרי שבת? הסברתי לו ששבת בהלכה נועדה לגברים ולנשים יש תפקיד מאד שולי בה. למה שאהיה קשורה לשבת אם אין לי בה חלק בכלל? אני לא מקדשת, לא מזמנת, לא מתפללת. כלום. שבת עבורי היא שיעמום אחד גדול, בכל השעות בהן הוא בבית הכנסת. ולא, אני ממש לא רוצה ללכת לבית הכנסת ולשבת עם כל התינוקות והילדים הצווחניים והעגלות וחוסר המקום. זה סבל עבורי בתפילות המעטות אליהן כן הגעתי - ראש השנה בבוקר ונעילה - וזה בטח סבל גם בשבת. אני לא הולכת עם כיסוי ראש כבר יותר משנתיים, מזמן זנחתי את שרוולי השלושת-רבעי והחצאיות הארוכות (עוד לא עברתי למכנסיים...), מעולם לא שמרנו על טהרת המשפחה. אז מה לעזאזל כ"כ רע לי?... הרי החופש שלי הוא ממש גדול בהשוואה לאחרים. ראוי לציין שאני צמחונית כבר 15 שנים, אז גם כשרות אני אשמור אם ארצה ואם לא. היום ניגשתי לארון החשמל וביטלתי את שעון השבת כדי שהאינטרנט יפעל... לא מגיע לו שאני אעשה לו את זה. הוא הרי כ"כ מבין אותי
אני כותבת לכם ויש לי דמעות כי אני מרגישה שאני פוגעת בו ואני יודעת שהוא מאמין שבני זוג משפיעים אחד על השני. אני אמות אם המעשים שלי יפגעו בו חס ושלום
אוף, אני כ"כ מבולבלת. ואגואיסטית. ניסיתי לפרוק ומה שיצא שאני מרגישה עוד יותר חרא עם עצמי עכשיו. אכולת רגשות אשם. הוא בבית כנסת ואני גולשת לי באינטרנט. כמובן שזה לא הכל, אבל זה מה שאני פחות או יותר מרגישה כרגע. אשמח לשמוע אם גם אתם חוויתם תחושות דומות. המשך שבת שלום? רחלי
בוקר טוב לכם
