"מה כתוב פה"?
טלטל התחילה להתעניין מאד מאד בטקסט המילולי בשעה שאני מקריאה לה סיפור עד כדי כך שההקראה הפכה קצת לסיוט בשבילי כי כל שנייה היא שואלת "מה כתוב פה" או "מה זו המילה הזו" תוך כדי הצבעה על מקום ספציפי בדף. היא גם שואלת כל הזמן אם אני בעמוד הימני או השמאלי ואם סיימתי את הקטע המסוים וכ'ו. בקיצור, הבנתם בטח את האובססיה. האמת היא שהבעיה בכך היא שזה קוטע את כל הרצף ובכלל היא כבר מתנתקת מהסיפור, רק עסוקה בעיניין הטכני הזה. אני מתחילה להיות חסרת סבלנות, אם כי, בהתחלה עונה לה לכל שאלה ומפסיקה כל רגע את ההקראה. באיזשהו שלב אני אומרת לה שאולי כדאי להקשיב לסיפור עצמו ושאם אהיה עסוקה כל הזמן בלומר לה מילים בודדות שכתובות על הדף לא נשמע את כל הסיפור. מה עליי לעשות? או שפשוט להתייחס אל זה כמו שזה ואם לא אכפת לה לשמוע סיפור קטוע לגמרי אז למה שלי יהיה אכפת? אולי זה רק מעצבן אותי בעצם?
טלטל התחילה להתעניין מאד מאד בטקסט המילולי בשעה שאני מקריאה לה סיפור עד כדי כך שההקראה הפכה קצת לסיוט בשבילי כי כל שנייה היא שואלת "מה כתוב פה" או "מה זו המילה הזו" תוך כדי הצבעה על מקום ספציפי בדף. היא גם שואלת כל הזמן אם אני בעמוד הימני או השמאלי ואם סיימתי את הקטע המסוים וכ'ו. בקיצור, הבנתם בטח את האובססיה. האמת היא שהבעיה בכך היא שזה קוטע את כל הרצף ובכלל היא כבר מתנתקת מהסיפור, רק עסוקה בעיניין הטכני הזה. אני מתחילה להיות חסרת סבלנות, אם כי, בהתחלה עונה לה לכל שאלה ומפסיקה כל רגע את ההקראה. באיזשהו שלב אני אומרת לה שאולי כדאי להקשיב לסיפור עצמו ושאם אהיה עסוקה כל הזמן בלומר לה מילים בודדות שכתובות על הדף לא נשמע את כל הסיפור. מה עליי לעשות? או שפשוט להתייחס אל זה כמו שזה ואם לא אכפת לה לשמוע סיפור קטוע לגמרי אז למה שלי יהיה אכפת? אולי זה רק מעצבן אותי בעצם?
