עם כל האהבה שלי לילדיי , והיא אינסופית, אני לפעמים ממש מחכה לשבת שהם ישנים אצל אבא שלהם . חוץ מזה כמובן החופש לנפש, החופש להחליט ולבחור . מה שהכי מבאס זה הקושי לילדים שגם אם כבר התרגלו למצב , הקושי עדיין קיים וכנראה תמיד יהיה.
רק לעצמי ובבחירות שמתאימות לי הכי כיף שהמיטה רק שלי ובשביל לגדל את הילדים אני לא צריכה לגדל עוד אחד הכי כיף שאת הזבל גם הילדים יכולים להוריד תמורת שכר שבועי הולם הכי כיף שתמיד יש שני גברים יפים ואוהבים שרוצים לחבק אותי ולנשק בלי תמורה הכי כיף שהכי כיף ככה ומה מבאס? לא ממש זוכרת
מעניין מאוד. למה הילדים לא הורידו את הזבל גם קודם? אז הכי כיף: לישון לבד במיטה בלי גנרלית שתגיד להוריד את הזבל שהזבל נשאר לפעמים ימים במקום ולא קורה כלום. שנגמרו ההנחתות והפקודות והשתלטנות הבלתי נלאות והכי חשוב שתי נשים יפיפיות בלי לחץ לכלום שאוהבות ורוצות לחבק אותי ולנשק בלי תמורה (?) טוב אולי קודם ארוחה במסעדה ונראה אחר כך??
תמיד אני הורדתי את הזבל בדרך הורדתי גם את הזבל הגדול אז הילדים לא הורידו הם היו תינוקות היום הם מתבגרים ופעם בשבוע אני גם שולחת אותם למכולת עם שקית זבל ביד (לא מתים מזה אתה יודע) ומה יש במסעדה? אין טבחים מנקים ושופכי זבל?
מ ת ג ל ג ל ת מצחוק....זה באמת נחמד לא בעוקצנות ממש ממש נחמד מתברר שכולנו גברים ונשים רוצים שיאהבו אותנו יפנקו אותנו יתעלסו איתנו יעשו לנו עיסוי גוף סקסי יכינו לנו ארוחת ערב נפלאה יפרנסו קצת יותר מאיתנו כדי שיהיה לנו יותר קל יגישו לנו כוס תה כשנקום משנת הצהריים.... כולנו רוצים שיטפלו בנו וזה טיבעי כל כך ....לא צריך לכעוסססססססססססס רק למצוא את אותו בן הזוג שנותן את אותם הדברים בחזרה....
הכי כיף: וואו יש המון... אין לי שייח' סעודי שצריך לטפל בו ועוד יש לו טענות! עושה מה שמתחשק לי (כל עוד זה לא על חשבון הבנות). יוצאת ומבלה ונהנית מכל רגע... (מה שלא עשיתי במהלך 6 שנות נישואיי) מבאס? וואי... אין לי! כי ממש לא היה לי טוב בנישואים. גידלתי את הבנות לבד (הוא עד היום לא יודע מי רופא הילדים שלהן, איפה טיפת חלב, מסיבות בגנים לא היה בא וכו') טוב לי... שקט נפשי... אין מי שיעצור אותי מלהתפתח ולהצליח... אין מי שיאמר לי "את לא יכולה", "את לא תצליחי". אולי אם אחווה זוגיות שיש בה שיוויון, חופש, שיתוף וכנות... אז אולי אחוש בהבדל... עד אז... טוב לי עם הלבד שלי...