מה יש בו, באור?

מה יש בו, באור?../images/Emo62.gif

אמא, תשאירי אור, לא יכול להרדם בחושך...
באור הדברים נראים פחות מפחידים...
מה יש בו באור שמשרה הרגשת בטחון? מה הוא מגרש? אני זוכרת שכשהייתי קטנה היתה לי מנורת פלורסנט בחדר שלקח לה כמה שניות להדלק. ולא נכנסתי לחדר עד שהאור עלה. הייתי עושה מין טקס מצחיק עם הידיים להעביר את 3 השניות בהם המנורה אוטוטו נדלקת כמו לגרש את מה שיש בחדר.... ומה היה בחדר שצריך היה להסתלק???
 

ToryMaster

New member
אני חושבת שזה הפחד מהלא נודע

מושרש בנו עמוק, בבסיס השכל, שאם אנחנו לא מכירים ומבינים משהו - הוא רע. מילון מושגים ואסוסיאציות שכל כך בסיסי בקיום האנושי, שאנחנו לא מסוגלים לשים עליו את האצבע. זה כמו הפחד מהמוות בעיני, רק כי אני לא יודעת בבירור מה יש שם, לא אומר שזה רע.
 

mbar30

New member
אין בו חושך

הכל ברור הכל נהיר השמיכה לא נראית נחש המנורה לא נראית עטלף האמת מסתכלת לנו בפנים הדמיון לא חייב לפעול
 
ומה קורה לילד עיוור?

האם אין לא פחדים? האם הפחדים שלו אחרים מלילדים בני גילו? האם גם הוא פוחד ממכשפה או מפלצת מתחת למיטה???
 

מגי 336

New member
עצוב לי לחשוב על כך...

ילד עיוור שמעולם לא ראה אור בפיסי... אבל אם אנחנו מסוגלים ל"ראות" את האור כשאנו עוצמים עיניים וזהו האור מהזכרון הנשמתי שלנו אז גם לילדים העיוורים קיים זכרון נשמתי והם מסוגלים לראות את אותו האור. לכל אחד יש פחדים מכל מיני סוגים זה יכול להיות ממכשפה או מפלצת אבל גם ממים, מגובה, ממקום סגור... כשאחד מחמשת החושים אינו מתפקד אני רוצה להאמין שחוש אחר מתעורר ומתפקד טוב יותר חוש השמיעה, המישוש, או החוש השישי...
 

דגנית

New member
כאשר לא רואים בעיניים הפיזיות

שומעים טוב יותר, חשים טוב יותר, מרגישים דברים באופן אחר.. הילדים הללו לומדים לחוש את הסביבה דרך הרגליים, דרך הידיים, דרך החושים דרך האוויר, דרך.. מה שהם מרגישים. כאשר חוש אחד לא עובד, החושים האחרים עובדים הרבה יותר בחדות. אם יש לכם ילד עיוור, אל תשימו לו שטיחים בחדר! * מעניין.. אם כאשר יש עיוורון פיזי של העיניים הרואות, אם אפשר לפתח ראיה טובה יותר של העין השלישית ולראות אנרגיות.
 

miyamoto

New member
מה זה "זכרון נשמתי"?

את מודעת לכך דבר-מה שאינו אמטריאלי אינו יכול להכיל תמונה של דבר, נכון?
 

mbar30

New member
כן עד כמה שזה נשמע

מופרך יש לנו זיכרון גנטי דוגמא לא מעולם החומר אלא מעולם המזון הגוף יודע שהלשון היא שומרת על הכניסה לגוף ועליו ל"שמוע " בקולה כל מה שנכנס לגוף והוא מר - הלשון אינסטנקטיבית - דוחה כל מה שמתוק- נכנס ללא בעיות. לכל תינוק יש את האינסטינקטים שטבועים בו רפלקסים הגנתיים ברורים זיכרון גנטי. ילד עיוור יכול לראות בדמיון ההורים מסבירים לו, או בעזרת צלילים או בעזרת תחושות חושך - קולות עמומים, שקט, לא נעים, קר יותר, תחושה קצת לחוצה ומפחידה יש אפשרות להעביר תחושות קולות וכו...
 

miyamoto

New member
אמנם, אין כל קשר לנשמה.

המנגנונים שהסברת בנוגע ללשון הם לא יותר ממנגנונים אבולוציונים שהתפתחו בחלוף הזמן, אין שום קשר ביניהם לנשמה. איני מבין איך זה מתקשר, באמת.
 
למעלה