מה יותר חשוב

[Bee Hoppy]

מה יותר חשוב../images/Emo66.gif../images/Emo22.gif

הבת שלי היתה אמורה ללכת להצגה של השכבה שלה של מגמת המשחק ובדיוק באותו היום החברה הטובה שלה נפרדה מהחבר שלה ונכנסה למשבר עמוק.... הבת שלי התלבטה האם ללכת להצגה או לחברה. היא החליטה לוותר על ההצגה ואז אני התערבתי....(ואולי חבל שכך) ואמרתי לה שלדעתי חבל שתוותר על הצגה...שזה חשוב...ושהיא יכולה ללכת לחברה לאחר ההצגה. הבת שלי ניסתה לבדוק אם החברה רוצה ללכת לסרט... כנראה שהיתה עוד חברה שבאה לנחם אותה...ואז, אולי בגללי...הבת שלי החליטה כן ללכת להצגה, אבל כשהודיעה לחברתה...סגרה את הטלפון עם פרצוף מבואס ותחושה של כעס עצמי-שאיזו מן חברה אני.... זאת הצגה טובה בתאטרון רציני. איך לדעתכם תרגיש החברה..? האם חבל שהתערבתי? מה לדעתכם היתה צריכה לעשות הבת שלי? ללכת להצגה או ללכת לחברה?

 

[flowers girl]

אם רק נתת לה עצה ולא קירצצת לה בקטע

אז זה בסדר. את יכולה לגשת אליה, להציע את העצה שלה, אבל אולי כדאי שתתני הקדמה שהיא לא חייבת להתייחס למה שאת אומרת ברצינות ושזו רק עצה שלך, ושהיא יכולה לחשוב משהו אחר ולעשות אותו.. אולי במקרה הזה לא עשית את זה בדיוק כמו שצריך. עצות כאלה צריך לתת נורא ברוגע ולתת תחושה כאילו זו העצה הכי קלילה שיש, ושהיא תמיד יכולה להחליט. כנראה שלא ממש הצלחת להעביר לה את התחושה הזו, והיא קיבלה את הרושם שפשוט זה מה שהיא צריכה לעשות. ללכת להצגה. תנסי להשתמש במילים יותר עדינות פעם הבאה, כי נראה לי שהיא התחרטה. זה לא חשוב מה שהיא הייתה צריכה לעשות כי בסופו של דבר כמובן שהכל יסתדר, אבל זה הכל תלוי ברגשות שלה.

 

[Bee Hoppy]

ילדת הפרחים תודה../images/Emo140.gif

כפי שכתבת רק נתתי לה עצה ולא התקרצצתי עליה.... אין לי צורך לתת הקדמות כי היא מכירה אותי, בד"כ אני לא מתערבת בעניניה,כאן היא הביעה התלבטות ושתפה אותי-זה בא ממנה,העצה שלי היתה בצורה קלילה וברגוע בלי לכפות,והיא בעצמה עשתה חושבים ובררה מה המצב עם החברה שלה והחליטה. אני מקווה שהחברה לא נפגעה והבינה את המצב עם ההצגה. חשוב לי שהן תשארנה חברות כי נדמה לי שזאת חברות טובה ויפה. תודה לך

 

[NoWords]

../images/Emo25.gif../images/Emo9.gifתראי

אני בטוחה שהיא יודעת, שדיברת איתה בגדר המלצה. הבת שלך מספיק בוגרת כדי להחליט לאן ללכת לבד, כך שזו אחריותה המלאה. אני חושבת שהבת שלך הייתה צריכה לשבת עם עצמה לפני שהיא פונה לאחרים, ולהחליט מה יותר חשוב לה, החברה שלה או הצגה טובה.... במקרה הזה, גם אני הייתי מתלבטת ואולי הולכת לחברה. אבל זו הצגה של השכבה שלה, מגמת משחק, זה חשוב. אז הייתי עושה מה שאת הצעת בעצמך, ללכת להצגה ומיד לאחר מכן לבוא לחברה ולהיות איתה, לעודד אותה. אל תרגישי אשמה שהצעת לבת שלך ללכת להצגה והחברה כועסת. זה טבעי... החברה שלה מצפה שהיא תתמוך בה, וזה מובן מאליו. אבל שמעי, החברה שלה צריכה גם להבין שזו הצגה חשובה, שהיא תבוא לבקר אותה אחרי כן ושהיא לא פחות חשובה מההצגה. החברה שלה יכולה לשרוד כמה שעות בלי הבת שלך, אומנם נחמד יותר להתנחם עם חברה אבל גם זה לא נורא... להיות קצת לבד, לחשוב, לקלוט דברים, להבין דברים... אין סיבה שהבת שלך תהיה מאוכזבת מעצמה, אני חושבת שהבת שלך צריכה לדבר עם חברה שלה שהיא רצתה ללכת להצגה ולתת לה להיות קצת עם עצמה, לחשוב, לקלוט, לנסות להפיק לקחים מהפרידה, קצת לבכות, להשתחרר, להיות לבד.... גם זה טוב לפעמים. אני מניחה שהבת שלך לא רצתה ברעתה של חברתה ובטח מרגישה רע עכשו עם זה שהלכה להצגה ולא לחברתה, זה יעבור לה עם הזמן... ואני מקווה שהחברה שלה תבין אותה והכול יחזור למקומו בשלום

זה בסדר שאת מתערבת ואומרת את דעתך, אולי הפעם הבת שלך הבינה את הצעתך כמשהו מוחלט, בפעם הבאה דברי איתה הסבירי לה את דעתך בעניין ותני לה להחליט כרצונה. שתישא בתוצאות לבד

 

[NoWords]

../images/Emo25.gif../images/Emo9.gifטעות בדבריי...

המשפט הראשון סותר את הפיסקה האחרונה

התעלמי מהמשפט הראשון בבקשה

 

[Bee Hoppy]

כתבת יפה../images/Emo24.gif

הבת שלי התלבטה ואני הבעתי את דעתי. היא עשתה חושבים והחליטה בעצמה אני מקווה שהחברות ביניהן תמשך. תודה רבה גם לך על ההתייחסות. תמיד מעניין לשמוע את הצד שלכם.

 

[fipo]

רק רציתי להוסיף

שזה נראה לי ממש מגניב שאת פה ומתענינת בתור אמא... (אני חדשה פה) ואני חושבת שאם כל ההורים שלנו היו מנסים שנייה לראות את המצב מהנקודה שאנחנו עומדים בה אז הם היו חוסכים להם הרבה ריבים איתנו ולפי דעתי זה מה שהופך את הילדה שלך לאחת שבטח לא מתלוננת שאמא שלה לא מבינה אותה ומעצבנת אותה .. כמו כל השאר(בערך) פה

 

[Bee Hoppy]

../images/Emo51.gifפיפו...

אני מאד אוהבת לשמוע דעות של הילדים אני תמיד לומדת מילדים ומייעצת גם לחברים שלי לפעמים לשאול ולהתייעץ בפורומים של הצעירים בגלל שלא תמיד אנחנו המבוגרים נמצאים באותו הראש וכשילד/ה מסבירים לנו דברים מנקודת המבט שלכם-זה נראה אחרת לפעמים זה יותר טוב מעצה של פסיכולוג. לא בטוחה שזה תמיד יכול לחסוך את כל המריבות כי אי אפשר תמיד למנוע אותן אבל כשיש ויכוח או דילמות אפשר להכנס לשאול ולהתייעץ נכון-לא לכל ההורים יש ראש פתוח ויכולת להסתכל על הדברים כמוכם. לגבי הבת שלי-אז לא צריך להגזים גם הבת שלי התלוננה בעבר הרבה על ה"אמא שלה"(אני) שהיתה מעצבנת ומתקרצצת וכו'...כי לקח לי זמן עד שהבנתי ועד שלמדתי....אבל אני משתדלת ליישם ולהקשיב למה שהיא אומרת ומבקשת ממני ונדמה לי ש"השתפרתי"...באופן יחסי. גיל קשה זה גיל ההתבגרות. צריך כהורים המון סבלנות. אבל יש לי בת מקסימה שאני מאד מאד מאדדדדדדדדדדדדדדדדדדד אוהבת ומעריכה מכל הבחינות. אז-מגיע לה

וגם לכן/ם

 

[flowers girl]

אני ממש מאושרת לראות..

שיש עוד כאלה אמהות.. אמא שלי מביעה הרבה ביקורתיות על החברות שלי ועל החברוּת שלי עם חברות שלי ולא אוהבת את זה שאני חברה שלהם.. בעיה שלה

כאילו.. מה פה הקטע

אני שמחה שאת חושבת שהחברות בין הבת שלך לחברה שלה יפה

ואני בטוחה שהכל יסתדר/הסתדר כבר ביניהן..

 

[Bee Hoppy]

../images/Emo13.gifיוווווווווווווו איזה מתוקות אתן

איזה כייף לי שנכנסתי לכאן נתתן לי כזה פידבק חיובי וחם ובאמת הכל הסתדר ביניהן.... כמו שקיויתי אז שוב תודה לכם על שהייתם כאן קצת בשבילי. ושתחזיקו מעמד....