מה יותר חמור?
- פותח הנושא צפנתי
- פורסם בתאריך
דירוג ?!
שאלה מאד לא ברורה. מה שודאי הוא, כי ברית מילה ביום השמיני נעשית אף בשבת. שהרי מוות המילה היא ליום השמיני בדוקא. ואותה מצוה חלה גם בשבת אם זה ביום השמיני. אבל אילו הברית לא תהיה ביום השמיני. אם משום צהבת לתינוק, או מכל סיבה שהברית נדחתה, אז אם נדחתה כבר נדחתה. ואין לעשותה בשום אופן בשבת.
שאלה מאד לא ברורה. מה שודאי הוא, כי ברית מילה ביום השמיני נעשית אף בשבת. שהרי מוות המילה היא ליום השמיני בדוקא. ואותה מצוה חלה גם בשבת אם זה ביום השמיני. אבל אילו הברית לא תהיה ביום השמיני. אם משום צהבת לתינוק, או מכל סיבה שהברית נדחתה, אז אם נדחתה כבר נדחתה. ואין לעשותה בשום אופן בשבת.
לא לזה התכוונתי..אבל תודה..שוב:
אני מתכוונת מי חטאו גדול יותר: מי שלא מל את בנו או לא נימול (אולי זה שני חטאים שונים בחומרתם, אשמח לדעת זאת) לעומת מי שמחלל שבת. הנה מה שמצאתי בעצמי: מתוך קורס של צבי זהר בבר אילן (מי שמחלל שבת מתייחסים אליו בקהילה הרבה יותר בחומרה) מתוך אתר של הרב דניאל זר (ללכת בלי ברית מילה זה אפס אפסים לעומת חילול שבת) בגלל חוסר הרקע שלי אני לא יודעת כיצד להתייחס, האם יש דיעות נוספות? על סמך מה הרבנים הללו קבעו את קביעתם? שוב תודה!!
אני מתכוונת מי חטאו גדול יותר: מי שלא מל את בנו או לא נימול (אולי זה שני חטאים שונים בחומרתם, אשמח לדעת זאת) לעומת מי שמחלל שבת. הנה מה שמצאתי בעצמי: מתוך קורס של צבי זהר בבר אילן (מי שמחלל שבת מתייחסים אליו בקהילה הרבה יותר בחומרה) מתוך אתר של הרב דניאל זר (ללכת בלי ברית מילה זה אפס אפסים לעומת חילול שבת) בגלל חוסר הרקע שלי אני לא יודעת כיצד להתייחס, האם יש דיעות נוספות? על סמך מה הרבנים הללו קבעו את קביעתם? שוב תודה!!
לא היה לי כל ענין בלהכנס ללינקים
ללינקים שצירפת. ייתכן ודברים מוצאים מהקשרם. יתכן כל מיני. אבל אם נפשט במעט את הנושא. אלו שני דברים שונים, ולא נראה לי שיש כאן מושג מה יתר חמור. והנה, אולי הנושא יובהר ולו במעט. אדם שחלילה חיל שבת, יש לו את הפשרות להתחיל לקיים, לשמור שבת. ובסיום אכתוב רעיון שעלה לי בנושא בעבר. אדם שאינו נימול, הרי בכל רגע ורגע הוא ערל, ועליו מוטלת חובה תמידית למול עצמו. אדם כזה הרי לא יוכל להשתתף בהקרבת קרבן הפסח שבזה כל ישראל חייבים. הנה דוגמא. נקוה שהגאולה השלימה תהיה בקרוב ובמהרה בימינו. עוד פחות מחדשיים וחצי נשב לליל הסדר. ואם נזכה עד הפסח לגאולה השלימה, הרי אותו ערל אם יזכה להיות, יהיה בבעיה. יצטרך לארגן לעצמו ברית מילה... אבל זה החלק המליצי. הנושא הוא ברור: מילה זה חיוב תמידי בכל רגע, על אדם שאינו מהול עליו לעשות זאת. שבת חילולה רח"ל חמור ביותר. שמירת השבת היא ביום השביעי. אינה מצוה תמידית. אם כי היא מעיקרי היהדות. המחלל שבת בפרהסיא, יש עליו הרבה הרבה ... ואילו ערל שאינו מהול, הרי אינו ככופר בכל התורה למשל הנאמר במחלל שבת, וכו'. וכעת לרעיון: לפני כשנה התארחתי באולפנה מסויימת לבנות. בדרשה שמסר ראש האולפנה לפני קבלת שבת, הזכיר את התבלין ושמו שבת. בסיום הדרשה, נגשתי לברכו ביישר כח. והארתי לו כי יש אשר אדם ישוב בתשובה וזכה לשמור שבת אחת לפני מיתתו, ולמרות שרוב שבתותיו חילל, הרי כי אותה שבת ששמר אינה מתבטלת כלל, שהרי שבת קרויה תבלין, והרי נפסק בשולחן ערוך בתערובות של איסור בהיתר וכו' שתבלין אפילו באלף לא בטל.
ללינקים שצירפת. ייתכן ודברים מוצאים מהקשרם. יתכן כל מיני. אבל אם נפשט במעט את הנושא. אלו שני דברים שונים, ולא נראה לי שיש כאן מושג מה יתר חמור. והנה, אולי הנושא יובהר ולו במעט. אדם שחלילה חיל שבת, יש לו את הפשרות להתחיל לקיים, לשמור שבת. ובסיום אכתוב רעיון שעלה לי בנושא בעבר. אדם שאינו נימול, הרי בכל רגע ורגע הוא ערל, ועליו מוטלת חובה תמידית למול עצמו. אדם כזה הרי לא יוכל להשתתף בהקרבת קרבן הפסח שבזה כל ישראל חייבים. הנה דוגמא. נקוה שהגאולה השלימה תהיה בקרוב ובמהרה בימינו. עוד פחות מחדשיים וחצי נשב לליל הסדר. ואם נזכה עד הפסח לגאולה השלימה, הרי אותו ערל אם יזכה להיות, יהיה בבעיה. יצטרך לארגן לעצמו ברית מילה... אבל זה החלק המליצי. הנושא הוא ברור: מילה זה חיוב תמידי בכל רגע, על אדם שאינו מהול עליו לעשות זאת. שבת חילולה רח"ל חמור ביותר. שמירת השבת היא ביום השביעי. אינה מצוה תמידית. אם כי היא מעיקרי היהדות. המחלל שבת בפרהסיא, יש עליו הרבה הרבה ... ואילו ערל שאינו מהול, הרי אינו ככופר בכל התורה למשל הנאמר במחלל שבת, וכו'. וכעת לרעיון: לפני כשנה התארחתי באולפנה מסויימת לבנות. בדרשה שמסר ראש האולפנה לפני קבלת שבת, הזכיר את התבלין ושמו שבת. בסיום הדרשה, נגשתי לברכו ביישר כח. והארתי לו כי יש אשר אדם ישוב בתשובה וזכה לשמור שבת אחת לפני מיתתו, ולמרות שרוב שבתותיו חילל, הרי כי אותה שבת ששמר אינה מתבטלת כלל, שהרי שבת קרויה תבלין, והרי נפסק בשולחן ערוך בתערובות של איסור בהיתר וכו' שתבלין אפילו באלף לא בטל.
לא. אין זה תלוי בשיפוט שלך
כמו לא בשיפוט שלי. בדברים הללו אין מיה יותר חמור. כל שאלה נשאלת לגופה. לעצם העובדא. יש חילול שבת של פיקוח נפש. יש חילול שבת במדינות קומונסטיות כשאסור לקיים תורה ומצוות לפי חוקיהם. יש תינוקות שנשבו. יש מחלל שבת בצנעא ויש מחלל שבת בפרהסיא. גם במילה לא הכל שוין. אין בזה מה יותר חמור ומה פחות. ז"א ליתר דיוק אין מי שישפוט מה יותר חמור, ואם כבר ניתן לשפוט, אז רק לגוף העובדא. היינו איזה חילול שבת, ואיזה מקרה של ערל. אגב. בדיוק בפרשת השבוע שלנו, פרשת וארא כשמשה אומר להקב"ה אנוכי ערל שפתים, מסביר רש"י משמעות המילה ערל. רש"י מביא את ערלה באילנות ערילי לב. ערל שאינו מהול. וכולם מלשון אטימות.
כמו לא בשיפוט שלי. בדברים הללו אין מיה יותר חמור. כל שאלה נשאלת לגופה. לעצם העובדא. יש חילול שבת של פיקוח נפש. יש חילול שבת במדינות קומונסטיות כשאסור לקיים תורה ומצוות לפי חוקיהם. יש תינוקות שנשבו. יש מחלל שבת בצנעא ויש מחלל שבת בפרהסיא. גם במילה לא הכל שוין. אין בזה מה יותר חמור ומה פחות. ז"א ליתר דיוק אין מי שישפוט מה יותר חמור, ואם כבר ניתן לשפוט, אז רק לגוף העובדא. היינו איזה חילול שבת, ואיזה מקרה של ערל. אגב. בדיוק בפרשת השבוע שלנו, פרשת וארא כשמשה אומר להקב"ה אנוכי ערל שפתים, מסביר רש"י משמעות המילה ערל. רש"י מביא את ערלה באילנות ערילי לב. ערל שאינו מהול. וכולם מלשון אטימות.
עכשיו אני מודה בעצמי
שבאמת איני יודע מה יותר חמור. אני יודע כמה חשובה שמירת השבת. איך ניתן לוותר עליה כלל. ממש לא בא בחשבון. ואם דברת על חתימתי שהיא רק נהדרת. הרי ברית המילה היא אות ברית קודש. היא החתימה בבשרינו שאנו יהודים. מה דינו של צ'יק ללא חתימה... נווו. באמת איני יודע. אין לי תשובה. עוד הוכחה שאיני חכם גדול. ובכ"ז לא הייתי מעדיף להיות חכם היודת מה יותר חמור, חילול שבת או אי קיום ברית מילה.
שבאמת איני יודע מה יותר חמור. אני יודע כמה חשובה שמירת השבת. איך ניתן לוותר עליה כלל. ממש לא בא בחשבון. ואם דברת על חתימתי שהיא רק נהדרת. הרי ברית המילה היא אות ברית קודש. היא החתימה בבשרינו שאנו יהודים. מה דינו של צ'יק ללא חתימה... נווו. באמת איני יודע. אין לי תשובה. עוד הוכחה שאיני חכם גדול. ובכ"ז לא הייתי מעדיף להיות חכם היודת מה יותר חמור, חילול שבת או אי קיום ברית מילה.
צפנתי, שאלת שאלה בעייתית
שאלת שאלה הלכתית אבל נושא הברית הוא יותר משאלה הלכתית. הברית הוא סימן לאומי, סמל של עם ישראל שיהודים סכנו את חייהם עליו. בזמן אנטיוכוס היו גזירות נגד ברית המילה כחלק ממאמץ להרחיק את היהודים מהדת. אחריו אדריאנוס הרומאי אסר על ברית המילה (מטעמי אידיאולגיה) וגם אז יהודים מלו את ילדיהם בסתר מכיון שהברית היא אחד הסממנים הבסיסיים בעם היהודי, סממן שאפילו אנשים שהתרחקו מהדת הקפידו עליו כחלק מהתפיסה הלאומית-דתית. ברית המילה גם גרמה לפירוק בין הנצרות ליהדות. הנוצרים הראשונים היו יהודים שבסה"כ האמינו שהרב שלהם היה המשיח.. באותה תקופה היו הרבה גיורות ליהדות אבל פחות גרים גברים מפחד ברית המילה (היו כ 8 מיליון גויים "יראי ה" בסוף תקופת בית שני!) פאולוס החליט שהחבר'ה האלה יכולים להאמין בישו ולהיות נוצרים ללא גיור וכך החלה הנצרות. אני מבין את הטיעון שאת מחפשת. את רוצה לומר לאנשים חילונים: "אתם מחללים שבת, אז למה לעזאזל אתם עושים ברית?!" זהו בדיוק, זו יותר משאלה הלכתית, זה ענין של סמל דתי ולאומי. סמל של הקשר המיוחד בין עם ישראל לה', והסמל הזה מדבר וחשוב גם לאנשים שאינם מקפידים על מצוות כמו שבת, כשרות, וטהרת משפחה.
שאלת שאלה הלכתית אבל נושא הברית הוא יותר משאלה הלכתית. הברית הוא סימן לאומי, סמל של עם ישראל שיהודים סכנו את חייהם עליו. בזמן אנטיוכוס היו גזירות נגד ברית המילה כחלק ממאמץ להרחיק את היהודים מהדת. אחריו אדריאנוס הרומאי אסר על ברית המילה (מטעמי אידיאולגיה) וגם אז יהודים מלו את ילדיהם בסתר מכיון שהברית היא אחד הסממנים הבסיסיים בעם היהודי, סממן שאפילו אנשים שהתרחקו מהדת הקפידו עליו כחלק מהתפיסה הלאומית-דתית. ברית המילה גם גרמה לפירוק בין הנצרות ליהדות. הנוצרים הראשונים היו יהודים שבסה"כ האמינו שהרב שלהם היה המשיח.. באותה תקופה היו הרבה גיורות ליהדות אבל פחות גרים גברים מפחד ברית המילה (היו כ 8 מיליון גויים "יראי ה" בסוף תקופת בית שני!) פאולוס החליט שהחבר'ה האלה יכולים להאמין בישו ולהיות נוצרים ללא גיור וכך החלה הנצרות. אני מבין את הטיעון שאת מחפשת. את רוצה לומר לאנשים חילונים: "אתם מחללים שבת, אז למה לעזאזל אתם עושים ברית?!" זהו בדיוק, זו יותר משאלה הלכתית, זה ענין של סמל דתי ולאומי. סמל של הקשר המיוחד בין עם ישראל לה', והסמל הזה מדבר וחשוב גם לאנשים שאינם מקפידים על מצוות כמו שבת, כשרות, וטהרת משפחה.
הדת היהודית היא יותר מהקודקס ההלכתי
היא מורכבת מתפישות שלא לכולן יש אחיזה בהלכה. גם בחירת קיום ההלכות אצל אנשים חילוניים לכאורה הוא דבר שאינו נמדד הלכתית אלא יותר רגשית. אמנון דנקנר סיפר שבפסח אחד הוא ישב במסעדה והזמין סטייק, הוא נחרד לראות שהמלצר הערבי הביא לו את הסטייק עם פיתה. הוא כעס ואמר למלצר איך הוא מעז להגיש לא פיתה בפסח, המלצר טען להגנתו שהוא לא חשב שאדם שמזמין סטייק חזיר יקפיד על חמץ בפסח
אל תחפשי הגיון אצל אנשים ששומרים רק על חלקים מסוימים מההלכה, מדובר בבחירה רגשית לא מבוססת על דירוג הלכתי.
היא מורכבת מתפישות שלא לכולן יש אחיזה בהלכה. גם בחירת קיום ההלכות אצל אנשים חילוניים לכאורה הוא דבר שאינו נמדד הלכתית אלא יותר רגשית. אמנון דנקנר סיפר שבפסח אחד הוא ישב במסעדה והזמין סטייק, הוא נחרד לראות שהמלצר הערבי הביא לו את הסטייק עם פיתה. הוא כעס ואמר למלצר איך הוא מעז להגיש לא פיתה בפסח, המלצר טען להגנתו שהוא לא חשב שאדם שמזמין סטייק חזיר יקפיד על חמץ בפסח
צפנתי
אני אדם מסורתי שחי בעולם החילוני המוחלט, לכן אני מאוד מבין את שאלותייך, אבל עלייך להבין ש"יש דברים נסתרים, לא נבין לא נדע". עניין המילה היא לא "פגיעה בילד זך בן 8 ימים", אלא דבר אחר לגמרי, הרבה יותר מורכב, שאין בכלל ספק בחשיבותו (לפחות עבורי). הרי בכל ענייני האמונה אנו עושים דברים שאיננו מבינים את טיבם, לפחות לא עד הסוף. ולמה את צמה ביום כיפור? למה את מענישה את גופך? אין מה לעשות, יש דברים שאין באפשרותנו ובהשגתנו לדעת (אלא אם נלמד את הדברים לעומקם), לכן הצגתך את הדברים אינה נכונה. קוראים לזה "דיסוננס קוגניטיבי". את שופטת דבר מסוים ע"פ קריטריונים שכלל לא נועדו לו.
אני אדם מסורתי שחי בעולם החילוני המוחלט, לכן אני מאוד מבין את שאלותייך, אבל עלייך להבין ש"יש דברים נסתרים, לא נבין לא נדע". עניין המילה היא לא "פגיעה בילד זך בן 8 ימים", אלא דבר אחר לגמרי, הרבה יותר מורכב, שאין בכלל ספק בחשיבותו (לפחות עבורי). הרי בכל ענייני האמונה אנו עושים דברים שאיננו מבינים את טיבם, לפחות לא עד הסוף. ולמה את צמה ביום כיפור? למה את מענישה את גופך? אין מה לעשות, יש דברים שאין באפשרותנו ובהשגתנו לדעת (אלא אם נלמד את הדברים לעומקם), לכן הצגתך את הדברים אינה נכונה. קוראים לזה "דיסוננס קוגניטיבי". את שופטת דבר מסוים ע"פ קריטריונים שכלל לא נועדו לו.
לא מעניין את דיעה או רגש, ההלכה
מעניינת אותי במקרה זה. (בכל מקרה תודה על דעתך ועל ההתייחסות) אם היהדות הייתה כולה עיניין של רגש וזה גם היה מקובל על ההלכה, אז כל אחד היה "מרגיש" אחרת כיצד לבצע קבורה, נישואין, גיור, וכל מצווה שהיא, וזה היה אמור להיות מקובל על הרבנות ועל כולם. אבל היהדות אינה רק רגשות, כי אם מצוות ודיקדוקים מוגדרים להפליא (אמנם יש זרמים שונים ופרשניות שונות, אבל הפרשנות אינה אישית-ריגשית). ואגב, אני לא צמה ביום כיפור.
מעניינת אותי במקרה זה. (בכל מקרה תודה על דעתך ועל ההתייחסות) אם היהדות הייתה כולה עיניין של רגש וזה גם היה מקובל על ההלכה, אז כל אחד היה "מרגיש" אחרת כיצד לבצע קבורה, נישואין, גיור, וכל מצווה שהיא, וזה היה אמור להיות מקובל על הרבנות ועל כולם. אבל היהדות אינה רק רגשות, כי אם מצוות ודיקדוקים מוגדרים להפליא (אמנם יש זרמים שונים ופרשניות שונות, אבל הפרשנות אינה אישית-ריגשית). ואגב, אני לא צמה ביום כיפור.
אז אתן לך ציטוט הלכתי
מהרמב"ם (הלכות מילה פרק ג) ח מאוסה היא העורלה שנתגנו בה הרשעים, שנאמר "כי כל הגויים ערלים" (ירמיהו ט,כה). וגדולה היא המילה, שלא נקרא אברהם אבינו שלם, עד שמל, שנאמר "התהלך לפניי, והיה תמים. ואתנה בריתי, ביני ובינך" (בראשית יז,א-ב). וכל המפר בריתו של אברהם אבינו, והניח עורלתו, או משכה--אף על פי שיש בו תורה ומעשים טובים הרבה, אין לו חלק לעולם הבא. ט בוא וראה כמה חמורה מילה, שלא נתלה למשה רבנו עליה אפילו שעה אחת, אף על פי שהיה בדרך. וכל מצוות התורה נכרתו עליהן שלוש בריתות בלבד, שנאמר "אלה דברי הברית אשר ציווה ה' את משה, לכרות את בני ישראל--בארץ מואב: מלבד הברית, אשר כרת איתם בחורב" (דברים כח,סט); ושם הוא אומר "אתם ניצבים היום . . . לעוברך, בברית ה' אלוהיך" (דברים כט,ט-יא). הרי שלוש בריתות. ועל המילה, נכרתו שלוש עשרה בריתות עם אברהם אבינו: "ואתנה בריתי, ביני ובינך" (בראשית יז,ב), "אני, הנה בריתי איתך" (בראשית יז,ד), "והקימותי את בריתי ביני ובינך" (בראשית יז,ז), "לברית עולם" (שם), "ואתה את בריתי תשמור" (בראשית יז,ט), "זאת בריתי אשר תשמרו" (בראשית יז,י), "והיה לאות ברית" (בראשית יז,יא), "והייתה בריתי בבשרכם" (בראשית יז,יג), "לברית עולם" (שם), "את בריתי, הפר" (בראשית יז,יד), "והקימותי את בריתי איתו" (בראשית יז,יט), "לברית עולם" (שם), "ואת בריתי, אקים את יצחק" (בראשית יז,כא).
מהרמב"ם (הלכות מילה פרק ג) ח מאוסה היא העורלה שנתגנו בה הרשעים, שנאמר "כי כל הגויים ערלים" (ירמיהו ט,כה). וגדולה היא המילה, שלא נקרא אברהם אבינו שלם, עד שמל, שנאמר "התהלך לפניי, והיה תמים. ואתנה בריתי, ביני ובינך" (בראשית יז,א-ב). וכל המפר בריתו של אברהם אבינו, והניח עורלתו, או משכה--אף על פי שיש בו תורה ומעשים טובים הרבה, אין לו חלק לעולם הבא. ט בוא וראה כמה חמורה מילה, שלא נתלה למשה רבנו עליה אפילו שעה אחת, אף על פי שהיה בדרך. וכל מצוות התורה נכרתו עליהן שלוש בריתות בלבד, שנאמר "אלה דברי הברית אשר ציווה ה' את משה, לכרות את בני ישראל--בארץ מואב: מלבד הברית, אשר כרת איתם בחורב" (דברים כח,סט); ושם הוא אומר "אתם ניצבים היום . . . לעוברך, בברית ה' אלוהיך" (דברים כט,ט-יא). הרי שלוש בריתות. ועל המילה, נכרתו שלוש עשרה בריתות עם אברהם אבינו: "ואתנה בריתי, ביני ובינך" (בראשית יז,ב), "אני, הנה בריתי איתך" (בראשית יז,ד), "והקימותי את בריתי ביני ובינך" (בראשית יז,ז), "לברית עולם" (שם), "ואתה את בריתי תשמור" (בראשית יז,ט), "זאת בריתי אשר תשמרו" (בראשית יז,י), "והיה לאות ברית" (בראשית יז,יא), "והייתה בריתי בבשרכם" (בראשית יז,יג), "לברית עולם" (שם), "את בריתי, הפר" (בראשית יז,יד), "והקימותי את בריתי איתו" (בראשית יז,יט), "לברית עולם" (שם), "ואת בריתי, אקים את יצחק" (בראשית יז,כא).
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.