מה יהיה?
קצת על עצמי אני בן 20 מהמרכז. אני לא חרדי, לא דתי, לא שומר שבת, אבל מה שכן יש לי אמונה עצומה באלוהים ומשיכה אדירה ליהדות. בעבר ניסיתי להתחזק אבל זה לא כל כך הלך, קשה לי להסביר למה אבל זה פשוט לא הלך. תמיד אני מרגיש שהוא איתי, עוזר לי, וניסים קטנים קורים מסביבי בזכותו. לפעמים אני עושה התבודדויות שאני ממש מרגיש שאני צריך. אני לא יודע איך להגדיר את עצמי היו לי מערכות יחסים קצרות עם נשים, נקשרתי רגשית לכמה אבל לא התאהבתי. מצד שני אני יודע שאני לא 100 אחוז נמשך רק לנשים. יש לי גם משהו לצד השני. לצערי אני עובר מבחן ענקי כי אני מאוהב במישהו. אני באמת רוצה בית בישראל, אישה, ילדים, לשמור שבת אפילו. אבל אני חושב שאם אני מאוהב במישהו שלא אוהב אותי (ולא יודע שככה אני מרגיש, והוא בכלל סטרייט עם חברה) אז מה הסיכוי שאני אוהב אישה ויקים איתה משפחה? זה לא שלא ניסיתי להקשר לאישה, עד עכשיו אני מנסה ומכניס את עצמי למערכות יחסים בעייתיות. אני כאילו מנסה בכוח, אבל עדיין זה לא הולך, וכמה התפללתי ובכיתי לאלוהים שזה יקרה. מצד שני יש את הבחור, סה"כ אני חושב שכל בן אדם רוצה לאהוב ויאהבו אותו חזרה. האמת היא כזאת שזה לא רק משיכה מינית, והקטע הזה הכי מצער אותי. מצד אחד יש את האיסור להיות עם גבר (למרות שאני יודע שזה רק לגבי האקט עצמו), מצד שני יש את האיסור להתאבד (שלצערי יצא לי לחשוב על זה, כי אני עובר ייסורים נפשיים בכל הקשור לנושא). אז אני כלוא ומתפלל כל יום לאלוהים שיושיע אותי שאפסיק לחשוב על הבחור ועל אפשרויות אחרות, שתגיע המישהי שפשוט תעלים את הכל שאוכל לחיות חיים נורמלים. אני אשקר אם אני אגיד שלא הייתי רוצה להכיר מישהו שיאהב אותי ואני אותו, אבל כל העניין הזה כל כך מסובך עם האיסור שנשבעתי שאעדיף לחיות את כל חיי לבד ובודד, העיקר לא לעבור עליו. אני כבר לא יודע מה לעשות יש בי ייאוש עמוק למזלי אני לא נכנס לדיכאון כי אפשר להגיד שאני מפרנס את עצמי ואם אתמוטט נפשית כך גם כלכלית. אז פשוט אני ממשיך את חיי כמו זומבי אני מניח שאני כותב את זה פה כי אני חושב שרק אנשים פה יוכלו להזדהות איתי ואולי לייעץ לי. לילה טוב ואמן שאלוהים יטיב עם כולנו.
קצת על עצמי אני בן 20 מהמרכז. אני לא חרדי, לא דתי, לא שומר שבת, אבל מה שכן יש לי אמונה עצומה באלוהים ומשיכה אדירה ליהדות. בעבר ניסיתי להתחזק אבל זה לא כל כך הלך, קשה לי להסביר למה אבל זה פשוט לא הלך. תמיד אני מרגיש שהוא איתי, עוזר לי, וניסים קטנים קורים מסביבי בזכותו. לפעמים אני עושה התבודדויות שאני ממש מרגיש שאני צריך. אני לא יודע איך להגדיר את עצמי היו לי מערכות יחסים קצרות עם נשים, נקשרתי רגשית לכמה אבל לא התאהבתי. מצד שני אני יודע שאני לא 100 אחוז נמשך רק לנשים. יש לי גם משהו לצד השני. לצערי אני עובר מבחן ענקי כי אני מאוהב במישהו. אני באמת רוצה בית בישראל, אישה, ילדים, לשמור שבת אפילו. אבל אני חושב שאם אני מאוהב במישהו שלא אוהב אותי (ולא יודע שככה אני מרגיש, והוא בכלל סטרייט עם חברה) אז מה הסיכוי שאני אוהב אישה ויקים איתה משפחה? זה לא שלא ניסיתי להקשר לאישה, עד עכשיו אני מנסה ומכניס את עצמי למערכות יחסים בעייתיות. אני כאילו מנסה בכוח, אבל עדיין זה לא הולך, וכמה התפללתי ובכיתי לאלוהים שזה יקרה. מצד שני יש את הבחור, סה"כ אני חושב שכל בן אדם רוצה לאהוב ויאהבו אותו חזרה. האמת היא כזאת שזה לא רק משיכה מינית, והקטע הזה הכי מצער אותי. מצד אחד יש את האיסור להיות עם גבר (למרות שאני יודע שזה רק לגבי האקט עצמו), מצד שני יש את האיסור להתאבד (שלצערי יצא לי לחשוב על זה, כי אני עובר ייסורים נפשיים בכל הקשור לנושא). אז אני כלוא ומתפלל כל יום לאלוהים שיושיע אותי שאפסיק לחשוב על הבחור ועל אפשרויות אחרות, שתגיע המישהי שפשוט תעלים את הכל שאוכל לחיות חיים נורמלים. אני אשקר אם אני אגיד שלא הייתי רוצה להכיר מישהו שיאהב אותי ואני אותו, אבל כל העניין הזה כל כך מסובך עם האיסור שנשבעתי שאעדיף לחיות את כל חיי לבד ובודד, העיקר לא לעבור עליו. אני כבר לא יודע מה לעשות יש בי ייאוש עמוק למזלי אני לא נכנס לדיכאון כי אפשר להגיד שאני מפרנס את עצמי ואם אתמוטט נפשית כך גם כלכלית. אז פשוט אני ממשיך את חיי כמו זומבי אני מניח שאני כותב את זה פה כי אני חושב שרק אנשים פה יוכלו להזדהות איתי ואולי לייעץ לי. לילה טוב ואמן שאלוהים יטיב עם כולנו.